שיח חינוכי בעקבות "צוק איתן"

מתווה לשיח חינוכי בשאלות ובדילמות

אדם, חברה ומוסר

שעלו בעקבות מערכת "צוק איתן"

 עורך; אברהם פרנק

1. מבוא: שאלות ודילמות לאחר מלחמה

מערכת "צוק איתן", ובעיקר הקרב הקרקעי, הולידו בקרב הציבור היהודי תופעות אנושיות יפות: סולידריות רחבה בין האזרחים ובין אזרחים לחיילים; הוקרה רבה לצה"ל; נכונות רחבה של אנשי מילואים להיענות לקריאת הצבא ולצאת להגנת המדינה; אומץ וגבורה מופתית של מפקדי השדה והלוחמים; היחלצות והתנדבות אזרחית; הזדהות עמוקה והשתתפות עם כאבם של הפצועים ויגונן של המשפחות שיקיריהם נפלו במערכה ועוד. אבל מול אלה העלתה המלחמה גם דילמות קשות לרוב.

בדפים אלו רוכז חומר ראשוני לדיונים בית ספריים בנושאים שעלו בעוצמה במהלך מלחמת "צוק איתן" והם בעלי השלכות חשובות על ילדים ובני נוער. אנחנו סבורים שמערכת החינוך (תחילה המורים) צריכה לעסוק בנושאים אלה עיסוק משמעותי כבר בתחילת שנת הלימודים תשע"ה, שכן הם בעלי השפעה מעצבת על חוויותיהם והשקפת-עולמם של החניכות והחניכים שלנו, ואִתן הם מגיעים לבתי הספר. וכפי שכתב על המשמעויות החינוכיות אדר כהן:

מסקנתי החד משמעית לגבי דרך הטיפול החינוכי-פדגוגי בנושא הינה שרק שילוב בין שלושה תחומים חינוכיים יכול להביא לתוצאות עומק אמיתיות של שינוי בתפיסות ערכיות המוביל גם להתנהגות :

·       הפן הקוגניטיבי: ידע, מושגים, הכרות היסטורית עם התופעה, השלכותיה הקשות והמאבק בה, ידע על "האחרים השנואים" שיפחית סטריאוטיפים לגביהם , וכו'.

·       הפן החווייתי: עיסוק ב"אחר" ועיסוק ביחסנו כלפיו על ידי חוויות כגון: ספרות ואומנות, סרטים, סרטונים, ביקורים, סיורים, מפגשים וכו'.

·       הפן הרגשי: טיפול בסוגית יחסנו ל"אחר השנוא" מתוך ההיבט הרגשי והפסיכולוגי – הן האישי והן הקבוצתי (במסגרת "קבוצת השווים").

ודבר זה אינו פשוט כלל ועיקר.

נושא מרכזי שעומד למבחן בזמן הזה הוא – הדמוקרטיה הישראלית. לדמוקרטיה יש פנים שונים, ודמוקרטיה מהותית מתייחסת לשאלות של גבולות חופש הדעה, אופיים של הדיווחים בתקשורת, סולידריות והזדהות, ומאידך – ביטויי שנאה, ועוד. השקפת עולם רציונאלית אולי אינה מתגבשת בגיל צעיר, אבל רגשות, אהבות ושנאות, סגנון התייחסות לדברים ודפוסי חשיבה מתעצבים גם בגילאים צעירים מאד. מציאות מורכבת ואף קשה עלולה, כשאינה מטופלת כראוי ובאופן שיטתי, ליצור השקפות מעוותות ואנטי דמוקרטיות.

לא רק הדמוקרטיה עומדת כאן למבחן, אלא גם הכישורים שאותם רוכשים הילדים ובני הנוער, מה שנהוג לכנות "כישורי המאה ה-21": האם ידברו "מן הבטן", או יהיו מסוגלים לבחון באופן מושכל, רב-צדדי, פתוח וסובלני - אבל גם ביקורתי - עמדות שונות, דילמות ומצבים מורכבים, כמו אלה שמזמנת לנו המציאות של הזמן הזה. יכולתם של המורים לטפח את הכישורים שבהם יצטיידו תלמידינו תלויה בתחושת הביטחון שלהם ש"הכל מונח על השולחן" ובַכל אפשר וצריך לעסוק בסמכות וברשות.

אי-לכך, אחריות כבדה רובצת בנסיבות אלו על שר החינוך, במידת האמון שיעניק למורים ובמידת הביטחון שינסוך בהם לעסוק בנושאים הרגישים ביותר, מול תלמידים שעמדותיהם הקצינו, ואולי הורים שנותנים לכך גיבוי. אנו מצפים ששר החינוך לא רק יוקיע עמדות ומעשים של שנאה וגזענות, אלא גם יעודד את הצוותים החינוכיים של בתי הספר להרבות לדבר עליהם בתוכם ועם התלמידים. יש חשיבות שנצביע כאן על שני הנושאים הדחופים ביותר שאנחנו עדים להם: יחסם העוין של צעירים יהודיים, אולי לא רק צעירים, אל הציבור הערבי הישראלי, ותגובתם כלפי אנשים שחושבים באופן "שונה מאיתנו" על המלחמה.

 חשוב שמטרות הדיון תתייחסנה גם להיבטים הבאים:

רגשות: הזדמנות לפרוק מתחים וחוויות שליוו את התלמידים בתקופת המלחמה והחופש. מיתון עמדות ויצירת אווירה לא מתלהמת בכיתה, יצירת מצב שבו כל דעה נשמעת בהקשבה וסובלנות, למעט דעות שיש בהן ביטויים של שנאה בוטה וגזענות. ביטויים כאלה צריכים להיות מטופלים ע"י המורה באופן מושכל ולא באמצעות תכתיבים קשוחים, שתרומתם לדיון היא תמיד משתקת במידה כזאת או אחרת. אפשר להקים "ועדת אתיקה" כיתתית וכך לתת לתלמידים לבחון מקרים כאלה על כל היבטיהם.

חשיבה: שהתלמידים ילמדו לבחון לעומק תהליכים מורכבים.

ידע: היכרות עם התהליכים ההיסטוריים והגיאו-פוליטיים סביב מדינת ישראל.

אמפתיה: כלפי כל הגורמים הסובלים ממצב המלחמה.

הזדהות אזרחית ולאומיתבלתי-אלימה בתקופה של מצבי חירום.

המסמך כולל הצעות להפעלה דידקטית של הכיתה ומספר קטעים אחרים שיכולים לשרת את השיחות עם התלמידים, ונספח שכולל מספר נושאים ודילמות לדיון כיתתי.

 _______________________

2. שאלות ודילמות – תמצית (ראו פירוט מעמ' 5)

א)     הגבורה: השיחה תעסוק במושג גבורה, תברר את תכונותיה ואת ביטויה בהקשרים שונים – צבאיים ואזרחיים, – תברר את רכיביו הרגשיים, הגופניים והתפקודיים של הפחד, ותדון במניעים ובדרכי ההתגברות על הפחד.

ב)      פגיעה באויב: שאלה מהקשות שעלתה במלחמה: מהם התנאים וההגבלות בפגיעה באזרחי אויב בלתי-מעורבים?

ג)      מלחמות צודקות: דיון בשאלה מורכבת מן ההיבט הפילוסופי, הפוליטי והמוסרי: האם ישנן מלחמות צודקות יותר וצודקות פחות, ואיך מבחינים ביניהן?.

ד)      חמלה: האם ראוי ליהודי לחוש חמלה כלפי אזרחים בלתי-מעורבים ברצועת עזה שנפגעו קשות במלחמה?

ה)     חופש הביטוי במלחמה: נושא חופש הביטוי ומסירת האמת בתקשורת מול שמירת הלכידות והמורל הלאומי.

ו)       ניהול נכון?האם ביכולתנו לשפוט ולבקר את התנהלות המנהיגות והצבא במלחמה? איך אנו יכולים לגבש דעה כשאין לנו את התמונה שיש להם? על סמך מה אנו קובעים את דעתנו?

ז)      המשטר הדמוקרטי: האם המשטר הדמוקרטי של ישראל הוא טוב לנו, ואם כן אז מהן גבולות הדמוקרטיה (במצב רגיל ובעת מלחמה), או שצריך לבחור בחלופה אחרת.

ח)     סובלנות: כלפי יריב אידיאולוגי, פוליטי בעל דעה שאינה עולה בקנה אחד עם דעתי. מדוע אנו תמיד סבורים שדעתנו נכונה יותר מזו של יריבנו?

ט)     השנאה: השיחה נועדה להבהיר את המהות של השנאה ואת סכנותיה ולהפיח רצון ואומץ להיאבק בה.

י)       לקחי המלחמה: האם יש לקחים שאנחנו יכולים להפיק מן המלחמה הזאת כלפי העתיד?

 _______________________

 3. מתודות והפעלות

להלן כמה מתודות להפעלה, שמטרתן לאפשר דיון שקול, אחראי וביקורתי יותר, שמונע התפתחותן של קטטות חסרות ערך.

 שאילת שאלות:

שאילת שאלות היא טכניקה חשובה לעידוד חשיבה. היא שמה את התלמידים במקום שבו נמצא בדר"כ המורה, וכך הם הופכים להיות המורים של עצמם. נקודה מרכזית היא המעורבות של התלמידים בהכנת השיעור/ים ואחריותם להתנהלות. הדיון שמתחיל משאלות שמעלים התלמידים "מגלגל" אחר-כך את עצמו. לטכניקה הזאת ישנו יתרון נוסף, שהוא אינו מציב מלכתחילה תלמידים ב"עמדות קרב": הם אינם צריכים להגן על עמדה כלשהי, והדבר מאפשר שיחה עניינית וסבלנית.

התלמידים יעלו שאלות על המלחמה וכל מה שסביבה, שאלות שעליהן יסובו הדיונים בכיתה. אפשר לעשות פעולה זאת בקבוצות קטנות, מה שמאפשר למידה מעמיקה יותר על מהן "שאלות טובות". בהמשך לכך, לתת לקבוצות תלמידים להכין את נושאי הדיון עבור הכיתה כולה, ובמקרה כזה צריך יהיה לסייע להם בחומרים מתאימים.

מיון:

את השאלות שהועלו ונרשמו על לוח הכיתה אפשר לנצל למיומנות נוספת: מיונן לקטגוריות. התלמידים בעזרת המורה יחליטו מה שייך לתחום הרגש או הקוגניציה, מה פוליטי ומה צבאי, מה לתחום הדילמות ומה לשאלות שאינן דילמות, מה עובדות ומה דעות וכיו"ב.

חשיבה ביקורתית:

ניתן פתח חשיבה ביקורתית באמצעות פנייה לתלמידים להגן על עמדה הפוכה מזו שלהם, שהם דוגלים בה בנקודת הפתיחה.

הצגת טיעון:

בחלק גדול מן הנושאים המוצגים יהא על התלמידים להציג טיעון לגבי עמדותיהם. הטיעון כולל טענות, ראיות ונימוקים התומכים בו. הוא אמור לשכנע בצדקתה של טענה מסוימת או לסתור אותה, ולצורך זה מובאים נימוקים, שאמורים להיבנות על יסודות של נתונים מבוססים. גם כאן דרושה חשיבה ביקורתית של המאזינים – לראות היכן הטיעון נכון או היכן אינו תקף או שגוי.

העלאת מגוון נקודות מבט ודרכים שונות לפתרון בעיות:

להבין שביחס לאותו נושא יכולות להיות נקודות מבט שונות, ואנשים יכולים לחשוב אחרת; לאפשר לתלמידים להיכנס ל"נעליו" של האחר, באמצעות דרישה מהם להציג טיעונים הפוכים לדעתם; שאולי יש יותר מנקודת מבט אחת נכונה; להרחיב את מגוון האפשרויות לניתוח ולמציאת פתרונות לבעיה; להעלות חלופות מקוריות לפתרון הבעיה וכו'.

בחינת איכות המידע שברשותנו:

הבנה שהידע אינו ודאי ומוחלט ושלכאורה הוא אינו דורש הצדקה; הבנה שהידע משתנה (כמו בטכנולוגיה); לבקש מהתלמידים להציג את המקורות שלהם ועל מה הם מסתמכים בדבריהם.

 4.  קווים לשיח חינוכי בשאלות ובדילמות אדם, חברה ומוסר במערכה

______________________________

 שאלות ודילמות אדם, חברה ומוסר שעלו במערכת "צוק איתן"

קווים לשיח חינוכי על

א) הגבורה

מטרת השיחה

השיחה תעסוק במושג גבורה, תברר את תכונותיה ואת ביטויה בהקשרים שונים – צבאיים ואזרחיים – תברר את רכיבי הפחד ותדון בהתגברות על הפחד

מול מעשי העזה והקרבה של מפקדים ולוחמים עולה שאלת הגבורה. מהי זו? מה מהותה? כיצד ניתן להגדירה? מהן התכונות שמקיימות אותה?

הגבורה נתפסת כהתגברות על הפחד. מהו הפחד? מהן תכונותיו? מהם המנגנונים להתגברות על הפחד?

האם ביטויה של הגבורה הוא רק בהסתערות, בתנועה ובהתקפה?

מהי הגבורה שביטויה הוא איפוק וריסון?

האם יכול אדם לחנך את עצמו לגבורה?

שאלה בסיסית לדיון

האם יכול אדם לחנך את עצמו לגבורה? האם יכול החינוך לחנך לגבורה?

דגשים בשיחה

האבחנה בין גבורה מסתערת לבין גבורת האיפוק

דרכים לחינוך (עצמי ומוסדי) לגבורה

  

שאלות ודילמות אדם, חברה ומוסר שעלו במערכת "צוק איתן"

קווים לשיח חינוכי על

ב) פגיעה באזרחי אויב ככורח

מטרת השיחה

השיחה תעסוק בשאלה מהקשות שעלתה במלחמה: מהם התנאים וההגבלות בפגיעה באזרחי אויב ככורח (הואיל והחמאס קבע את מיקומם של מפקדות, עמדות יירוט ומחסני נשק ותחמושת  ופתחי מנהרות בבתים ושכונות המאוכלסים בתושבים חפים מפשע)

צה"ל הוא צבא מוסרי. בשום מצב לא העמיד מטרה של השמדת אוכלוסיה אזרחית או פגיעה מכוונת ושיטתית בה. מספר המקרים של פגיעות במוסר שאירעו בו מאז תש"ח קטן יחסית. וכשנעשתה פגיעה באזרחים חפים מפשע היה זה בגדר של כורח נלווה להתקפה על יעדי אויב צבאיים: מפקדות, עמדות יירוט, מחסני נשק ותחמושת, מפקדים. ועם זאת "צוק איתן", כ"עופרת יצוקה" שלפניו, העלה שאלות בדבר המותר והאסור גם בנתונים של פגיעה באזרחים ככורח, כמו:

מה צריכה להיות המידתיות בזה?

האם אישור התקפה העלולה לסכן תושבים חפים מפשע תלויה בדרגת האיום של יעד ההתקפה – מפקדה, פתח מנהרה, בסיס  שיגור, מחסן נשק ותחמושת?

האם יש נוסחה לקביעת עוצמת ההפצצה על יעד כזה בהתחשב בסכנה לתושבים?

האם יש הצדקה לפגיעה באזרחי אויב כדי למנוע נפילת חייל בשבי?

האם מותר להסתכן בפגיעה בשבוי שלנו ("חניבעל") כדי להימנע מוויתורים עתידיים במשא ומתן על שחרורו? 

שאלות בסיסית לדיון

איך ליישב בין הרצון לפגוע באויב ובתשתיותיו ועם זאת להימנע ככל האפשר מפגיעה בתושבים חפים מפשע שבקרבם הוא ממוקם?

מהו גבול המותר במניעת אפשרות של האויב להבריח אל אזורו חייל צה"ל שנחטף על ידו?

דגשים בשיחה

הבהרת הערכים העומדים זה מול זה בדילמות הנדונות

הצורך בכושר שיפוט השוקל את מלוא השיקולים המוסריים מול דרישות המשימה הצבאית

  

שאלות ודילמות אדם, חברה ומוסר שעלו במערכת "צוק איתן"

קווים לשיח חינוכי על

ג) מלחמות צודקות

 מטרת השיחה

השיחה נועדה לדון בשאלה מורכבת מן ההיבט הפילוסופי, הפוליטי והמוסרי, האם ישנן מלחמות צודקות יותר או צודקות פחות, איך מבחינים ביניהן ואיך פועלים.

איך יודעים שמלחמה היא צודקת?האם ניתן לדעת?

האם זה עניין של תחושה אישית, או שיש לכך מדדים יותר אובייקטיביים?

האם מלחמה של "אין ברירה" היא הצודקת? מתי יודעים שאין ברירה?

האם יכולה להיות מלחמה של "יש ברירה" (כלומר, שאין חובה לנהל אותה)?

האם מלחמת "צוק איתן"  היא מלחמה צודקת? איך אנחנו יודעים?

האם היתה אפשרות לא לצאת אליה?

 שאלות בסיסית לדיון

איך מפרשים כאן את מושגי הצדק וההצדקה.

דגשים בשיחה

הבהרת היחסיות של המושגים הללו

 

שאלות ודילמות אדם, חברה ומוסר שעלו במערכת "צוק איתן"

קווים לשיח חינוכי על

ד) חמלה כלפי תושבים חפים מפשע ברצועת עזה

 מטרת השיחה

השיחה נועדה לדון בשאלה קשה מבחינה אנושית ומוסרית: האם חייב אדם לחוש חמלה כלפי תושבים חפים מפשע ברצועת עזה שנפגעו קשות במלחמה? מהי ההנמקה לכך?

האם מסוגל אדם לקיים זאת?

 אדם דבק בחברה ובתרבות שלו, זקוק להשתייכות אליהן. ובמצבי חירום, כבמלחמה, הוא מסתופף בהן יותר, הזדהותו עמן גוברת. מוטיבים וסמלים שלהן מועצמים והאדם נוטה לסגוד להם, לשאת ולהחצין אותם – כלפי עצמו, כלפי האויב וכלפי העולם כולו. זה טבעי וידוע.

השאלות הן:

עד כמה אדם מסוגל בעת כזאת לבטא את עצמו, את אנושיותו, לא רק במסגרת הקבוצה אליה הוא שייך,  אלא להתעלות  לדרגה שבה מסוגל הוא לראות גם את הפנים האנושיות של האויב, של "האחר"?

האם זו תביעה מוסרית? האם המוסר חל על תושבי ארץ אויב?

האם מסוגל אדם, גם כשהוא אפוף דאגה, חרדה וכאב, גם כשהוא שקוע באורח מלא בנתינה להצלתה ולטובתה של החברה שלו, להיות מחויב לאנשי האויב האזרחים שנפגעו במלחמה?

האם מסוגל הוא להיות רגיש, גם לחמול ולכאוב את כאבה של האוכלוסייה הלא מעורבת בצד השני?

 דגשים בשיחה

המוסר מחייב התייחסות אנושית כלפי כל אדם, כלפי כל זולת, גם כלפי אחר, גם כלפי אחר-מסוכן ומאיים

האנושיות משמעה הוא תפיסת כל אדם באשר הוא אדם, גם אדם אכזר, כאדם

  

שאלות ודילמות אדם, חברה ומוסר שעלו במערכת "צוק איתן"

קווים לשיח חינוכי על

ה) חופש הביטוי במלחמה

 מטרת השיחה

השיחה נועדה לדון בנושא: חופש הביטוי ומסירת האמת בתקשורת מול שמירת המורל הלאומי

הנושא בדבר חופש הביטוי בעת מלחמה עלתה באורח חריף ב"צוק איתן". הנה כמה מהשאלות הכרוכות בה:

האם חופש הביטוי חייב לשים אזיקים על עצמו בעת מלחמה?

האם תפקידה של התקשורת בעת מלחמה להעלים את האמת, כשזו עלולה לפגוע ולהכאיב, כשזו  עלולה לכרסם במורל?

האם מותר לתקשורת להודיע הודעות שהן אי-אמת במקרים שיש בכך למנוע בהלה?

מצד שני, האם פגיעה באמת בתקשורת אין בה לחבל באמון הציבור במדינה, במנהיגות, בתקשורת עצמה?

האם חוסן חברתי משמעו הוא גם היכולת של חברה להתייצב פנים-אל-פנים אל מול האמת?

ובכל זאת, היש מגבלות שעל התקשורת להטיל על עצמה, כאלה שגם אדם החותר לדעת את האמת בזמן אמת יהא מוכן לקבלן?

דגשים בשיחה

הבהרת הערכים הסותרים במסגרת הנושא: חופש ביטוי ומסירת אמת במלחמה מול שמירת המוראל לאומי על ידי מסירת חצי אמת או דבר שקר

עיסוק בשאלה אם ידיעת האמת, מרה ככל שתהיה, יש בה לפגוע בחוסן הלאומי

 
שאלות ודילמות אדם, חברה ומוסר שעלו במערכת "צוק איתן"

קווים לשיח חינוכי על

ו) ניהול נכון?

 מטרת השיחה

השיחה נועדה לדון בשאלה איך לדעת התלמידים נוהלה המלחמה ע"י המובילים (ראש הממשלה, שר הבטחון והרמטכ"ל), הקבינט, הממשלה, הצבא, ומדוע הם סבורים כך.

 האם יש תחושה שהמלחמה נוהלה נכון?

האם עלינו להיות מאוכזבים מן התוצאות (אנחנו יודעים שיש מאוכזבים)?

האם אפשר לומר ש"לא נתנו לצה"ל לנצח"? למה מתכוון הביטוי "תנו לצה"ל לנצח"?

מה היה קורה אם היו מחליטים "למוטט את החמאס"?מה משמעות הדבר?

האם יכולנו והאם זה מהאינטרס שלנו לעשות בעזה את מה שעושה אסאד בסוריה?

האם אנחנו צריכים להתחשב במה שאומרים עלינו בעולם? האם זה שיקול? למה בעצם?

האם באמת "העולם כולו נגדנו"?

איך עלינו להגיב לוועדת החקירה שקבע האו"ם לחקר המלחמה: בבוז עמוק או – ברצינות?

האם ביכולתנו לשפוט ולבקר את התנהלות המנהיגות והצבא במלחמה כשאין לנו את התמונה שיש להם?

על סמך מה אנו קובעים את דעתנו?

 שאלות בסיסית לדיון

הדילמות של מקבלי ההחלטות לנוכח אופציות שונות ולחצים פוליטיים ותקשורתיים

דגשים בשיחה

כניסה ל"נעליו" של מקבל ההחלטות, אפשר באמצעות משחק תפקידים

 

שאלות ודילמות אדם, חברה ומוסר שעלו במערכת "צוק איתן"

קווים לשיח חינוכי על

ז) תוקפו של המשטר הדמוקרטי

 מטרת השיחה

השיחה נועדה לדון בשאלה האם המשטר הדמוקרטי של ישראל הוא טוב לנו או שצריך לבחור בחלופה אחרת

הדמוקרטיה היא משטר שבו כל אחד יכול לומר את דעתו; האם היא מתאימה לתקופות מלחמה?

האם דרוש למדינת ישראל "מנהיג חזק", שיהיה בעל סמכויות רבות ו"יעשה כאן סדר" (כמו למשל ארדואן בטורקיה, שהפך מראש ממשלה לנשיא בעל סמכויות נרחבות)?

האם אפשר לבחור את המשטר כל פעם מחדש לפי המצב: פעם דמוקרטי, פעם שלטון-יחיד וכו'?

לאיזה סוג של מדינות אנחנו רוצים להידמות – המזרח תיכוניות (שם אנחנו נמצאים) או למדינות אירופה וצפון אמריקה? מדוע?

מה המשמעות של שמירה על הדמוקרטיה במיוחד במצבי משבר וחירום? מה נדרש מאיתנו? אילו התנהגויות?

 שאלות בסיסית לדיון

איך נשמור ונקיים את הדמוקרטיה הישראלית

דגשים בשיחה

הכרעה בין המשטר הדמוקרטי לבין חלופות

  

שאלות ודילמות אדם, חברה ומוסר שעלו במערכת "צוק איתן"

קווים לשיח חינוכי על

ח) סובלנות כלפי יריב אידיאולוגי ופוליטי

מטרת השיחה

השיחה תדון בחובת הסובלנות כלפי יריבים אידיאולוגיים ופוליטיים

יחד עם הסולידריות האנושית והחברתית שהתגלתה ב"צוק איתן" במלוא יופייה, נחשפנו, גם נכווינו, מביטויים של העדר סובלנות, חזינו בהדרה ובהוקעה של בני פלוגתא פוליטיים ובאלימות מילולית חסרת תקדים כלפיהם. מבחנה העיקרי של הסולידריות נעוץ בזה.

האם יש בכוחם של האנשים, בנתונים של מתח רווי רגשות, בהם רגשות זעם וכאב, להכיר בזכותם של היריבים האידיאולוגיים-הפוליטיים להחזיק בעמדות אחרות, להכיר בכך שיש להם תפיסה אחרת של הטוב הרצוי למדינה, ויש להם זכות שווה להיאבק עליה? האם יש בכוחם של אנשים לקבל את האחר?

 

דגשים בשיחה

משמעות הסובלנות מול יריב אידיאולוגי פוליטי

אבחנה התנגדות לתפיסתו של האחר לבין הכרה בזכותו להחזיק בתפיסתו

חשיבות הקשב

חשיבות היכולת להבין את היריב מתוך עולם המושגים שלו

  

שאלות ודילמות אדם, חברה ומוסר שעלו במערכת "צוק איתן"

קווים לשיח חינוכי על

ט) השנאה

מטרת השיחה

השיחה נועדה להבהיר את המהות של השנאה ואת סכנותיה ולהפיח רצון ואומץ להיאבק נגדה

שאלות שונות שעולות מן המלחמה הן מהסוג של נושא, היינו שיש בה ערכים נוגדים, והאדם אמור לדעת לזהותם, לנתחם, לשקללם ולהכריע ביניהם. כך למשל שאלת חופש הביטוי ומסירת האמת מול שמירת המוראל הלאומי, או שאלת הפגיעה בתושבים חפים מפשע ככורח הנובע מהרצון לפגוע באויב.

ברם קיים נושא, שאף הוא בלט, ובאורח מאיים, ב"צוק איתן" והוא: השנאה.

הנושא הזה איננו מעלה נושא. אין בו מצב של מינון או פשרה בין ערכים. אין בו שאלה של "מהי הדרך שיבור לו האדם?".

השנאה היא שנאה והיא עומדת בקוטב של הרוע האנושי, בקוטב של האכזריות, הגסות, ההתבהמות והאלימות.

הגילויים של השנאה שפשו בחברה – ובמידה ותפוצה ניכרות – מסוכנים להחריד.

השנאה שלחשה כארס בקרב אנשים וגופים בציבור היהודי והשנאה שבעבעה כלבה רותחת כלפי ערבים אזרחי ישראל.

כלפי השנאה אל לנו להחיל אמות מידה של הבנה וקבלה. אנו חייבים להיאבק בה, בלא מורא, בלא היסוס, בלא פשרה, בלא ויתור.

מהי הדרך להיאבק בשנאה? מהי המחויבות של המנהיגות? של החברה? של היחידים?

דגשים בשיחה

עמידה על הסכנה שבשנאה

חיזוק הרוח להיאבק בשנאה

שאלות ודילמות אדם, חברה ומוסר שעלו במערכת "צוק איתן"

קווים לשיח חינוכי על

י) לקחי המלחמה לעתיד

מטרת השיחה

השיחה נועדה לדון בשאלה האם יש לקחים שאנחנו יכולים להפיק מן המלחמה הזאת כלפי העתיד? האם לעולם "נחיה על חרבנו", או שעלינו לבחון דרכים חלופיות? האם יש דרכים חלופיות? האם מה שקורה לנו היה מוכרח לקרות, או שישנם דברים שתלויים בנו?

 האם מלחמת "צוק איתן" היא אירוע מבודד או קשור לעניינים נוספים?

הסכסוך בין הערבים לישראל הוא רב-שנים, ובמסגרתו היו מלחמות רבות; למה?

האם מדינת ישראל יכולה או היתה יכולה לעשות דברים באופן שונה מכפי שהם מתרחשים? האם שגינו בדרך?

מה עלינו ללמוד/לדעת בכדי לענות על השאלות?

האם הכוח יכול לענות על כל הבעיות והאיומים שישנם לנו מסביב, או שצריך לחשוב על כיוונים נוספים?

האם יש להמשיך במצב הנוכחי בינינו לבין הפלסטינים? האם זה טוב לנו?

האם עלינו להתקדם בכיוון של שתי מדינות – יהודית ופלסטינית? מדוע כן ומדוע לא?

האם יש מקום לחשוב על מדינה משותפת לישראלים ולפלסטינים מנהר הירדן עד הים? מה זה אומר לגבינו?

שאלות בסיסית לדיון

איזה אופציות יש לנו ואיך עלינו להתנהל לאחר המלחמה?

דגשים בשיחה

האם ניתן להמשיך כמו עד עתה?