בחודש מאי שעבר השתתפה ישראל בפעם השלישית במבחני פיזה. את המבחנים עורך אחת לשלוש שנים ארגון המדינות המפותחות (OECD). המבחנים בודקים את הישגיהם של תלמידים בכיתות י' באוריינות של שפה, מתמטיקה ומדעים. במבחנים הקודמים ב-2003 היו הישגי התלמידים הישראלים ירודים, והם מוקמו במקום ה-30 בלשון, 31 במתמטיקה וה-33 במדעים – מבין 41 המדינות שהשתתפו במבחנים. בשנה שעברה השתתפו במבחנים 58 מדינות. בכל מדינה נבחנו בין 5,000 ל-10,000 תלמידים.
השנה הודיעו ארגוני המורים כי לא יאשרו להעביר את המבחנים כחלק מהעיצומים. במהלך חודש מאי עומד להיערך מבחן TIMSS. המבחן אמור להתקיים ב-150 בתי"ס על יסודיים. בכל בי"ס תיבחר באופן אקראי כיתה אחת שתלמידיה ייבחנו ברמת השליטה שלהם במתמטיקה ובמדעים. המבחן מתקיים מדי ארבע שנים על ידי הארגון הבינלאומי להערכת הישגים חינוכיים. בישראל אחראית לקיום המבחן הראמ"ה והוא מבוצע בפועל על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב.
קו לחינוך ערך לפני כשנה ראיון עם מנהל תוכנית האוריינות הארצית והאחראי על העמידה בסטנדרטים בינלאומיים
במשה"ח, עופר מירון, על היערכות משה"ח לקראת המבחנים. נראה כי דבריו תקפים גם עתה.
מי משתתף בפיזה וכיצד נבחרים בתיה"ס
לדברי מירון, לניהול מבחני פיזה בישראל אחראים מדענים מאוניברסיטת בר אילן ולא משה"ח. בשנה שעברה השתתפו במבחן כ-150 בתי"ס. הארגון שמנהל את המבחנים קבע שהתלמידים שמשתתפים בפיזה יהיו בטווח הגילאים 15 ושלושה חודשים עד 16 וחודשיים. בטווח זה נכללים בארץ בעיקר תלמידים מכיתות י' , אך גם אחוז קטן של תלמידים בכיתות ט'. למשה"ח אין מעורבות כלשהי בבחירת בתיה"ס. המשרד מעביר לעורכי המבחנים רשימה של כל בתיה"ס התיכונים בישראל והארגון הבינלאומי דוגם את בתיה"ס שישתתפו במבחנים על פי שיטות משלו. יש הקפדה על כך שכל מגזר יהיה מיוצג במבחנים בהתאם לגודלו באוכלוסייה, כולל המגזר הלא יהודי ואף המגזר החרדי. לא רק החינוך הרשמי, אלא גם החינוך המוכר והחינוך העצמאי נכנסים למדגם, אם כי בתי"ס מהחינוך העצמאי עשויים לסרב להשתתף במבחנים.
כיצד מורכבים מבחני פיזה
על התכנים של מבחני פיזה אומר מירון, כי הם מדגישים אוריינות, שהיא למעשה היכולת של התלמיד ליישם את הידע שרכש בביה"ס. לדבריו המבחנים מאופיינים בשאלות על סיטואציות אותנטיות, "מהחיים", שהתלמיד עשוי לפגוש במציאות. בעיקר מדובר במשימות מרובות מלל ולא בתרגילים. השאלות מתייחסות לתחומים שונים, כמו הבנת הנקרא, מתמטיקה ומדעים, ובדרך כלל אין שאלה שכולה שייכת למקצוע לימוד אחד בלבד. מירון מגדיר את פיזה כ"אוסף של טלאים"; בשאלות נעשה שימוש במודעות, לוחות טיסות, כתבות מהעיתון הכוללות תמונות ועוד. זוהי "הפצצה" של מידע, ויש לענות לשאלות בזמן קצר מאחר והמבחן בודק, בין היתר, את היכולת לסנן מידע ולהפריד בין עיקר וטפל. מידי שלוש שנים מעניקים מבחני פיזה דגש לאחד משלושת התחומים שהם בודקים. בשנה שעברה כשני שלישים מהמבחנים הוקדשו לתחום המדעים, שישית למתמטיקה ושישית לאוריינות השפה.
באלה אמצעים נקט משה"ח כדי לשפר את ההישגים בפיזה
בעקבות התוצאות הנמוכות במבחנים בתשס"ג החלו במשה"ח לנתח את הכשלים המרכזיים במבחנים ופיתחו תוכנית התערבות לקראתם. מירון מדגיש, כי לא מדובר בתוכנית הכנה למבחנים בלבד, אלא בשינוי הדגשים בתוך תוכניות הלימודים הקיימות. שינויים אלה באים לידי ביטוי גם בבחינות הבגרות, ומטרתם למנוע חוסר התאמה בין הבגרות ותוכניות הלימודים בחטיבה העליונה. לדבריו, מטרה נוספת של התוכנית היא להוכיח שלא מדובר ב"טרנד" חולף, אלא בשינוי אמיתי ולאורך זמן.
מנהל תוכנית האוריינות הארצית מוסיף, כי השתלמויות המורים לתוכנית ההתערבות החלו כבר לפני כשנתיים. לדבריו לא כל המורים במקצועות הרלוונטיים השתתפו בהשתלמויות אלו, אלא נציג אחד מכל בי"ס. מדוע לא כל המורים? מתוך כוונה שהנציג הבית ספרי יעביר את המידע לחבריו המורים בהשתלמות פנימית בביה"ס. לטענת מירון גם מתוך כוונה ליצור שיח בית ספרי בין המורים.
מי מקשה על הטמעת תוכנית ההתערבות בבתיה"ס
בשנה שעברה והשנה, נתקלת הטמעת תוכנית ההתערבות שפיתח משה"ח בהתנגדות מצד ארגון המורים העל יסודיים, שדורש תוספת שעות הוראה למורים המעבירים אותה. למירון ביקורת קשה על הארגון.
לדבריו, היועצת המשפטית של משה"ח בדקה את הנושא וקבעה, כי ההתערבות של הארגון אינה חוקית מאחר והיא נוגעת בתוכנית הלימודים ולא בעניינים פרופסיונאליים. מירון גם טוען, כי תוכנית ההתערבות אינה דורשת תוספת שעות נוספות בכל אחד מהמקצועות שעליהם נבחנים בפיזה, מכיוון שהיא משנה הדגשים בתוכניות לימוד קיימות ולא מוסיפה עליהן. הוא מנסה להדגים את חוסר ההיגיון בדרישת הארגון בדוגמה; "בישראל לא חלה כל הגבלה על השימוש במחשבון במתמטיקה, בעוד שבמרבית הארצות המתקדמות השימוש מוגבל. אם משה"ח יחליט לאמץ את השיטה המגבילה את השימוש במחשבון בשיעורים, האם גם על כך נצטרך להוסיף שעות לימוד?!"
אין תקציב מיוחד לתוכניות ההתערבות
מירון גם טוען כי בשנים האחרונות לא גילו ארגוני המורים התנגדות לתוכניות ההתערבות שהונהגו בעקבות המבחנים הבינלאומיים TIMSS ופיזה, ותמה מדוע החלו בכך בשנתיים האחרונות. "אם ההורים היו יודעים מהי מהות המאבק הם היו תומכים בנו. תלמידים בכיתות הגבוהות יודעים לגזור פונקציות כמו רובוטים אבל אין להם את היכולת להגיד כמה זה חצי ועוד שליש, או לחשוב חשיבה מספרית", הוא אומר.
"בעקבות המבחנים הקודמים הכנסנו באופן אגרסיבי לבתיה"ס העל יסודיים תוכנית התערבות שכללה נושאים כמותיים, תובנה מספרית וסטטיסטיקה והסתברות. הנושאים הוכנסו למערכת השעות הקיימת, על חשבון שעה שבועית של אלגברה וגיאומטריה. התוצאה הייתה שההישגים במתמטיקה עלו גם באלגברה וגיאומטריה, למרות שלכאורה נגרעו שעות ממקצועות אלה", מוסיף מירון.
הסיבה לכך לדבריו היא שנושאי הלימוד החדשים הפכו את הלמידה במתמטיקה כולה לאפקטיבית יותר. לדבריו, משה"ח לא העניק לתוכניות ההתערבות ולשילובן תקציב מיוחד; "לא קיבלנו תוספת תקציבית, אלא השתמשנו בתקציבים הקיימים בצורה יותר יעילה".
