"מעולם לא הרגשתי כל כך גרוע", חשבה מאיה כשראתה את התעודה שקבלה.
איך תראה אותה בבית? מה יהיה? מה אמא תגיד לה? "
בצעדים איטיים התחילה מאיה ללכת אל עבר ביתה. היא לא הצטרפה אל שאר בנות כתתה, חברותיה,
אלא העדיפה ללכת לבד.
חברות? בעצם הן לא כל כך חברות שלה, אולי דנה, חשבה, דנה היחידה שלא צוחקת
עליה ולא מחייכת כשהמורה בודקת את שעורי הבית או מחזירה מבחנים. גילי מלגלגת עליה,
בעיקר בשעורי חשבון, ואפילו איתי מוצלח יותר ממנה מפני שבשעורי ספורט
הוא תמיד ראש קבוצה והכי טוב בכיתה בכדורסל. נו, טוב, הוא גבוה לכן מצליח, ומה איתה?
פעם, כשהייתה קטנה יותר, הכל היה אחרת, חשבה מאיה, היא רק הגיעה לכיתה,
הגיעה ממקום מרוחק, כולם רצו להיות בחברתה בעיקר בגלל הבובות הנפלאות
שלה שקבלה מסבתא שלה. היא המציאה משחקים מעניינים, היא הצליחה להמציא סיפורים דמיוניים
שסחפו את כל הילדות לעולם אחר.
לאט לאט התקרבה מאיה ומרחוק ראתה כבר את השביל שמוביל לביתה. היא החלה להסתכל לצדדים,
לחפש משהו שיעכב אותה, כל כך לא רצתה, כל כך התביישה.
מה יהיה? מה אמא תגיד? האם היא תכעס ותאמר לה שלא התאמצה מספיק? האם
היא תקבל עונש? מאיה קבלה ציונים נמוכים מאד בהרבה מקצועות והמורה רשמה
שם בתעודה שעליה להשתפר ולהיות יותר מרוכזת בשעור.
מרוכזת- איזו מן מילה מצחיקה חשבה מאיה לפתע. מה זה להיות מרוכז?
איך תלמיד עם הפרעת קשב יכול להיות מרוכז בשעורים?
דרכי ההוראה לתלמיד זה הן מורכבות ומרובות. הסיבה היא, שזאת הפרעה רב תחומית.
היא פוגעת גם בתפקודים הניהוליים (התארגנות, ניהול זמן, תכנון וויסות), וגם בתחומי החשיבה, הלמידה,
מצבי הרוח, ההתנהגות, הקשרים החברתיים, התחושה והתנועה.
לנוכח אילוצי המקום והזמן, נתרכז ב"תפריט טעימות" של דרכי ההוראה לילד עם הפרעת קשב ADHD
הנה שמונה המנות הפיקנטיות במגש שלנו:
א. עיצוב הכתה
ב. ציודו של התלמיד
ג. ניהול זמן
ד. התארגנות למשימות
ה. תמיכה התנהגותית
ו. מענה לקשיי הקשב (=קושי להתרכז)
ז. מענה לאימפולסיביות (=קושי להתאפק)
ח. מענה להיפראקטיביות (=תנועתיות יתר)
איך מבשלים ומתבלים כל מנה? בואו נשאיר למורה את מדידת הכמויות כדי להתאים כל מנה לצרכיה
היחודיים של מאיה, ונסתפק בציון שמות המרכיבים והתבלינים:
א. עיצוב הכתה
1. כדאי להושיב את הילד קרוב למורה ורחוק מן החלון
2. להושיב את הילד בשולחן אישי נפרד, או בשכנות לילד קשוב ומסודר
3. חלל הכתה יהיה סגור ובעל דלת
4. על הקירות יוצגו מערכת השעות וכללי ההתנהגות בכתה
ב. ציודו של התלמיד
1. לרכז את המחברות בארגונית
2. למיין את המקצועות לפי קוד צבדעים
3. להדביק מדבקה אחידה ובולטת על כל ספר ומחברת של הילד
4. לצייד את הילד בכמות נוספת של עפרונות, מחדדים ומחקים.
5. לדאוג ששולחן התלמיד יהיה פנוי מציוד מיותר
ג. ניהול זמן
1. להקדיש את הבוקר ללימוד הדורש ריכוז רב, ואת הצהריים ללימוד קליל יותר
2. להציג מערכת שעות ולוח שנה חודשי במקום בולט ולהתייחס אליהם במהלך היום
3. כל תלמיד ינהל יומן משימות עם תאריך התחלה ותאריך יעד לכל משימה.
4. לאפשר לילד "פסקי זמן" מוסכמים שבהם יצא מן הכתה כדי להתאוורר.
5. להזכיר לילד לעתים קרובות מה עומד לקרות.
ד. התארגנות למשימות
1. לחלק כל משימה גדולה למטלות קטנות ופשוטות
2. לצמצם את מספר השאלות/ תרגילים ולהתמקד בחומר הלימוד המרכזי
3. לתת הוראות באופן קצר, ברור ומוחשי בכתב, בציור, בסמלים ובעל פה.
4. לבקש מן הילד לחזור בקול רם על ההוראות שקיבל.
5. להיעזר במרקרים צבעוניים כדי לסמן ולהבדיל טקסטים.
ה. מסגרת התנהגותית
1. המורה ישמור על קשר עין עם התלמיד
2. יש להחמיא ולעודד במילים ובאותות חיבה
3. רצוי להשתמש באותות מוסכמים במקום בהערות מילוליות
4. לקיים שיתוף פעולה ורצף חינוכי בין הבית לבית הספר
ו. מענה לקשיי הקשב והרכוז
1. קשר עין, כבר אמרנו?
2. הפעלת התלמיד במהלך השעור
3. למידה מטרימה: לדאוג שהילד יכיר את החומר היכרות מוקדמת, כדי לא לאבד קשר
בגלל ניתוקי קשב במהלך השעור.
4. להבנות את השיעור ולחלק אותו לפרקים עם כותרת מזהה.
ז. מענה לאימפולסיביות
1. להעשיר את חומר הלימוד בהפתעות וריגושים
2. יש להגיב באופן מיידי ותכוף למעשי הילד
3. לתגמל מיידית על ביצוע מטלות ועל התנהגות נאותה
מענה להיפראקטיביות
1. להעסיק את הילד בהתמדה, גם אם סיים את משימתו מוקדם מן הצפוי
2.לאפשר לו להעסיק את עצמו בשרבוט או פלסטלינה אם זה עוזר לו להתרכז
סיכום:
תלמיד עם הפרעת קשב נזקק למסגרת פיזית, התנהגותית ומסגרת-זמן ברורה ועקבית, אשר תעזור לו לארגן ולווסת את עצמו.
עם זאת, הוא זקוק לחידושים, ריגושים, הפסקות ועידוד שיעזרו לו לתחזק את הקשב שלו. נשמע מלא ניגודים וסתירות? כך גם הפרעת הקשב .
ומה קרה למאיה שלנו?
קולה של אמא קטע את מחשבותיה:
"מאיהל'ה, בואי הנה, איפה החיבוק לאמא?" קראה אליה ורצתה לחבקה כמו
שתמיד עשתה כשמאיה הרגישה עצובה. "בואי נראה את התעודה. טוב?" הוסיפה.
"אבל הפעם נקרא מה המורה כתבה לך בדף הראשון. קראת את המכתב של המורה
שלך?" שאלה אותה אמא. "לא" ענתה מאיה בהססנות. "רק הסתכלתי על הציונים
בחשבון ושפה ובמולדת." ענתה לה מאיה.
"מאיה היקרה" החלה אמא לקרוא "במחצית זו למדתי להכיר ילדה נבונה בעלת ידע בתחומים רבים. למדתי להכיר ילדה בעלת עולם דמיונות עשיר ויכולת מדהימה
בציור." אמרה אמא והסתכלה אל מאיה המופתעת. "אמנם, בשעורים לעיתים אינך מרוכזת ונראה כי גם בשעורים את שקועה בעולמות הדמיוניים שלך, אך כאשר את מקשיבה- תשובותייך נכונות ואת מעלה רעיונות מקוריים. עליך להשתדל יותר
ולהקשיב וכך תוכלי להבין יותר ולהכין יותר את שעורי הבית. מאחלת לך בהצלחה במחצית הבאה. מורתך האוהבת אותך". סיימה אמא את קריאתה וחיבקה חזק את
בתה.
קו, קרוב לוודאי שהצרוף של:
*אכפתיות,
*היכרות עם כשרונותיה של מאיה,
*ידע על ההפרעה,
*ידע באסטרטגיות הוראה,
*שיתוף פעולה עם ההורים,
יניב הוראה אשר תייצר למאיה חוויה לימודית נעימה ומועילה.
האם חסר משהו במתכון? האם, כהורה, היית מדפיסה/ה אותו עבור המורה של ילדך?
האם, כמורה, היית מתייק אותו בין המסמכים החשובים לך?
מה דעתך?
* כל הזכויות לקטעים הסיפוריים שמורות לחגית אמסטרדם-פרנקל, מורה לחינוך מיוחד בעלת היכרות מעמיקה עם קשיי קשב וריכוז. כתבה ויעצה; זיוה דינה, כותבת עלון קשב ADHD