הבן לא התכונן לבחינה והאשמת אותו בחוסר אחריות? כנראה שהתבלבלת בין המושג אחריות ובין המושג משמעת. הפסיכולוגיות החינוכיות, חלי ברק ושירה שושן גלנץ, מסבירות בפרק שלם בספרן ,"בגובה העיניים", מה ההבדל בין אחריות ומשמעת. לדברי המחברות, הורים מרבים להאשים את ילדיהם על כך שאינם מגלים אחריות, למשל משאירים את חדרם לא מסודר. אחריות אמיתית, מסבירות הפסיכולוגיות, כוללת רצון חופשי, שיקול דעת, ואמונה של ההורים והילד כאחד ביכולתו לבצע את המשימה. במקרה של סידור החדר ברור, שלילד אין את תנאים להיות אחראי - הוא אינו בוחר לסדר את החדר ואינו מאמין ביכולתו לעשות זאת. דוגמה נוספת - הורים רבים מתרעמים על כך שילדיהם יודעים יפה מאוד לקחת אחריות כשמדובר בפעילות שהם מארגנים עם חבריהם, אך לעומת זאת אין הם מגלים כל אחריות בהכנת השיעורים. שוב מדובר, לטענת הפסיכולוגיות, בבלבול של ההורים בין אחריות שמגלה הילד מתוך בחירה ובין הטלת משמעת פשוטה, שההורים רק נותנים לה את הכינוי "אחריות".
בהמשך הפרק מסבירות המחברות להורים כיצד ניתן לעודד אחריות אמיתית של הילד תוך שמירת שביל הזהב בין אחריות יתר ובין תלות מוגזמת בהורים. לדבריהן נטילת אחריות מוגזמת, גורמת לילד לאבד חלק ניכר מילדותו. לעומת זאת, חוסר אחריות ותלות מוחלטת בהורים, עלולים להביא לכך שהילד יישאר כל חייו "ילד נצחי".
את הפרק "לעודד אחריות" ניתן לקרוא באתר של הפסיכולוגית חלי ברק.
