מחקר; הדרכת מתמחים להוראה בסיוע כלים דיגיטליים

הקדמה
הדרכה פדגוגית  במכללות למורים הולכת ומצטמצמת. כיום כל סטודנט זוכה לארבעה ביקורים בשנה מהמדריך/ה הפדגוגי/ת, בהם הוא חייב להפגין את ידיעותיו וכישוריו עם הלומדים, הצוות וההורים.
לטעמי ההדרכה הפדגוגית חייבת להיות דיאלוג מתמשך בין הסטודנט למנחה
(Lee Herman, Alan Mandell 2004) שבודק תהליכים, אמונות ומחשבות. ההדרכה צריכה לעודד את הסטודנט לבדוק את עצמו ולהגיע למסקנות תוך גילוי אישי, ההדרכה צריכה להבנות על סמך האירועים שחווה הסטודנט בכיתת ההתנסות ועל סמך התצפיות שעושה המנחה על הסטודנט. הנחיה אפקטיבית צריכה לאפשר זמן להפנמה, מקום להמשכיות, שדה לניסוי וטעייה ופתיחות לטיפוח ופיתוח אישיותו ומקצועיותו של הסטודנט המתעתד להיות מורה ומחנך.
השאלה שעולה היא, כיצד אפשר בזמן כה קצר לצפות, להנחות, לטפח, להעשיר בידע ולהעריך את הכישורים והאישיות של הסטודנט?
המטרה בפרויקט זה הייתה, לבנות קורס דידקטיקה התומך בהדרכה הפדגוגית ומלווה את הסטודנטיות לאורך כל השנה בתהליך מתמשך בעזרת תקשורת אלקטרונית, תמונות (מצלמה דיגיטאלית), סרטים, מצגות, מאמרים סרוקים, הערות קוליות ובכתב בגוף העבודות של הסטודנטיות, ואתרי מידע מקצועיים מהארץ ומחו''ל.
אוכלוסיית היעד
הפורמט המוצע נבנה עבור 13 גננות פרטיות (לגילאי לידה-4) הלומדות במכללת לוינסקי במסלול לגיל הרך בשנה ג' (תשס''ח) ועושות את ההתנסות המעשית שלהן בגן הפרטי שבבעלותן. רצוי לציין שהסטודנטיות נמצאות בעשור השלישי והרבעי לחייהן.
רקע תיאורטי
ההנחיה מהווה את עיקר תפקידו של המדריך הפדגוגי, להלן אציג את עקרונות ההנחיה לפי הרמן ומנדל (2004):
עקרונות ההנחיה

1. סמכות ואי ודאות: פעל כך שמה שאתה מאמין שהנך יודע הנו נכון באופן זמני.
2. גוון תוכנית הלימודים: אנשים לומדים הכי טוב כאשר הם לומדים מה שמושך את סקרנותם.
3. אוטונומיה ושיתוף: התייחס לכל פרויקט למידה, כהזדמנות לדיאלוג ולא כהעברת ידע ממומחה לטירון.
4. למד מניסיון החיים: אפשר ללומדים חוויות למידה מניסיון היום יום שלהם.
5. הערכה כלמידה רפלקטיבית: שפוט את איכות הלמידה בתהליך הדיאלוג עם הלומדים, צפה שהאמרות של הלומדים תהינה כמו ה"ידע"- מגוונות ובלתי שלמות.
6. למידה יחידנית: יש לכבד ולעודד כל רצון אינדיבידואלי לדעת, כל סטודנט ילמד מה שחשוב לו.

ללומדים מבוגרים צרכים משלהם, להלן אציג מהמחקר את הצרכים של הלומדים המבוגרים:
השתמעויות של המחקר על הלומד המבוגר להתייחסות אליו באקדמיה לפי אופלטקה  (2008):

1. הקשבה לצרכים ייחודיים:
מרצים בקורסים המאופיינים בקבוצות גדולות יטיבו לעשות אם יזמנו את        הלומדים המבוגרים לשיחה אישית ויקשיבו לצורכיהם המיוחדים, לחששותיהם ולעמדותיהם. כך יענו על הצורך של הלומדים המבוגרים בתמיכה ובסיוע.
2. שימוש בשיטות הדיון בכיתה:
 אופן ההוראה בצורה של דיון, המאפשר ומעודד אינטראקציה קבוצתית של חילופי רעיונות ומחשבות, מתאים במיוחד להוראת לומדים מבוגרים. הדיון מאפשר להם להשתתף בשיח אקדמי ולהציג את נקודות מבטם המגוונות על המציאות, במיוחד בשיעורים המתקיימים במדעי החברה והרוח. מרצים יכולים להסתייע בניסיון החיים של הלומד המבוגר, כל אימת שהם נדרשים להציג דוגמאות מוחשיות לתיאוריות, למושגים ולתהליכים הנלמדים בשיעור.
3. מטלות המעודדות אתגר אינטלקטואלי:
לומדים מבוגרים עשויים לראות במטלות מעוררות אתגר (למשל ניתוח קונספטואלי של תופעות) מענה לצורכיהם האינטלקטואלים. הצעה נוספת היא להחליף את הבחינה "הסגורה" בבחינה "פתוחה" או בעבודה עיונית או מחקרית כלשהי. מטלות מסוג זה מאפשרות ללומד מהבוגר לתת מענה אינטלקטואלי לתחומי התעניינותו ולצרכיו השונים. יישום בקורסים של בדיקת עמיתים-לומדים של המטלות השונות מתאימה במיוחד ללומדים המבוגרים, היות שרבים מהם עסקו בתפקידי הדרכה והוראה ויכולים לתרום זוויות הסתכלות מעניינות לניתוח ולהערכת מטלות הסטודנטים.
4. התחשבות בציפיות וברצונות של הלומד:
    ניתן לבקש מהלומדים המבוגרים, כבר בתחילת הקורס, להציג בכתב את ציפיותיהם מהקורס, כדי להשוותן עם ציפיות המרצה. בשיעור האחרון של הקורס ניתן לבקש מהלומדים המבוגרים להציע דרכים ליישם את מה שהם למדו בקורס בחיי היום-יום. בדרך זו הלומדים יראו ויבינו את הקשר בין התיאוריה לבין המעשה בלימודיהם, ובנוסף לכך – יחושו שביעות רצון מהמענה שקיבלו לצורכיהם בשיעור.

תיאור הפרויקט
מטרת ההוראה/ למידה/ הנחיה הייתה להעניק לסטודנטיות חוויה של
למידה/ הוראה מהנה, שיטתית, מתמשכת, מקצועית ומותאמת לצרכים האישיים של כל אחת ואחת, כמו כן הסטודנטיות התבקשו לתכנן ולבצע פרויקט למידה מותאם לילדי הגן שלהן כמטלה עיקרית לקבלת ההסמכה.
שיעורי הדידקטיקה נבנו באופן שיתופי ע''י הסטודנטיות ובעזרתן מתוך הצרכים שלהן. בתחילת השנה הסטודנטיות התבקשו למלא שאלון אישי ולכתוב רשימת נושאים שברצונן לדון בהם.
בשיעורי הדידקטיקה נידונו נושאים שהביאה המדריכה, נושאים שביקשו הסטודנטיות לדון בהם ונותחו אירועים שהסטודנטיות הביאו מכיתות הגן שלהן, רצוי לציין שאת האירועים שהסטודנטיות רצו לדון עליהם הן העלו על הכתב ושלחו לכל חברות הקבוצה בדואר האלקטרוני, זה אפשר למדריכה להתכונן, לשלוח מאמר מתאים ולבוא מוכנים לדיון פורה בכיתה.
ההדרכה הפדגוגית נעשתה בגן ההתנסות והתמשכה בדיאלוג אישי בדואר אלקטרוני עם המדריכה ועם חברות הקבוצה, הובאו אירועים לניתוח מגני ההתנסות שהוצגו בתמונות וסרטונים שהופקו ביום הביקור ע''י המדריכה. כל סטודנטית קיבלה לאחר הביקור של המדריכה בגנה סיכום ביקור במלל ובתמונות, וכמו כן מאמרים סרוקים להמשך חשיבה וטיפול בנושאים שעלו בזמן הביקור. בביקור האחרון המדריכה הפיקה לכל סטודנטית מצגת ואו סרט המתאר את הביקור בתמונות ומתעד את דברי הילדים. הסטודנטיות שלחו לאחר כל ביקור סיכום תובנות בדואר אלקטרוני והתכתבו עם המדריכה ועם חברות הקבוצה בכל נושא שהיה רלוונטי לעבודתן.
סמסטר ב' הוקדש לכתיבת פרויקט אישי שכל סטודנטית הייתה צריכה לתכנן ולבצע בגנה על פי עקרונות הגישה החינוכית מותאמת ההתפתחות כפי שלמדה בקורס הדידקטיקה. הסטודנטיות התחלקו לארבע קבוצות עניין וביחד (דיונים בכיתה, פגישות אחרי הלימודים והתכתבויות במייל) חקרו וכתבו את הרקע התיאורטי לפרויקט, מנקודה זו כל סטודנטית יצאה לתכנן וליישם את הנושא בגנה תוך התאמה מרבית לילדים בגנה. המדריכה הפדגוגית לוותה את הסטודנטיות כקבוצה וכיחידים דרך המייל ע''י מתן הערות לחומרים הכתובים (הערות קוליות, עקוב אחרי שינויים- ראה נספח 8), שליחת מאמרים מתאימים ועריכת תצפיות על הפעילויות שהושמו בגן.
המדריכה ארגנה את המשובים של הסטודנטיות וסיכומי הביקור שלה בטבלה, ע''י הדבקה מיוחדת (ראה נספח 5) כך יכלה לעקוב בצורה מאורגנת ומסודרת אחר ההתקדמות של כל סטודנטית ושל הקבוצה כולה.
המדריכה ניהלה פורטפוליו דיגיטלי (ראה נספח 6) לכל סטודנטית בו תייקה את כל ההתכתבויות, ביקורים, סיכומי ביקור.
סיכום
גולת הכותרת של הפרויקט המתואר הייתה עבודת הפרויקט שהסטודנטיות כתבו והציגו בפני מרצים במכללה, ניכר היה בעבודות הסטודנטיות שהייתה עבודת צוות, שכל סטודנטית התאימה את הנושא והפעילויות לרקע התרבותי של ילדי גנה, שהסטודנטיות קראו ביבליוגרפיה רלוונטית ומעודכנת, שהסטודנטיות הבינו שיש לבנות תוכנית לימודים שמתאימה לילדים ולא להתאים את התוכנית לילדים!.
 הסטודנטיות הציגו את הפרויקט ע''י מצגות שלווו במלל תמונות וסרטונים (זו לדעתי תוצאה של התנסות ביישומי מחשב שנעשתה כחלק מההנחיה השוטפת).
סגנון הנחיה/ הוראה זה הביא עימו דיאלוג אישי יומיומי עם הסטודנטיות, אפשר למדריכה הענות מידית לצרכים ייחודיים של הסטודנטיות, אפשר נגישות למאגרי מידע זמינים וחסך זמן, טיפח אצל הסטודנטיות אוריינות ליישומי המחשב והאינטרנט, והדגים גישת חינוך המבוססת על הקשבה תצפית איסוף ראיות ובניית תוכנית לימודים מותאמת ומתאימה.

  ביבליוגרפיה
* Lee Herman, Alan Mandell . (2004). From Teaching to Mentoring: Principle and Practice, Dialogue and Life in Adult Education, Routledge/Falmer, New York, Pages: 231.

* Top 100 Tools for Learning Spring 2008 http://c4lpt.co.uk/recommended/top100.html
 
* אופלטקה, י. (2008).  צרכים ייחודיים והשתמעויות להוראה בחינוך גבוה. על הגובה- כתב עת לענייני הוראה בחינוך. גיליון 7, מרץ 2008 ע''מ 15-18.
* שפירא, א. הדרכה שיתופית כערך מרכזי המשפיע על עבודתה ותפיסתה של המחנכת בגיל הרך. נייר עמדה. תוכנית שוורץ. האוניברסיטה העברת.

 * עידית צולמן – מרצה ומדריכה פדגוגית במכללת סכנין ומכללת לוינסקי