רוצים חינוך טוב לילדכם? יש צורך בהכשרה איכותית יותר ומעמד ראוי למורים

מערכת החינוך סובלת מתחלואות לא מעטות: עומס בכיתות, עודף בחינות, שינון החומר במקום עידוד חשיבה ביקורתית ועוד רבות. אולם הבעיה הגדולה ביותר הינה ללא ספק רמתם הבינונית ואיכות ההוראה של חלק לא קטן מהמורים בישראל – תוצאה ישירה של תדמית המקצוע הסובל מחוסר יוקרה וממשכורות נמוכות יחסית. בנוסף, כ- 90% מהמורים במערכת החינוך הינן נשים, אשר ברוב המקרים מרוויחות משכורת שנייה, בנוסף למשכורת העיקרית שמביא הבעל, כך שמדובר במכלול בעיות שבהחלט אינן תורמות למעמד המורים.

אנו מנסים להידמות למדינות המערב ולהדביק פערים, אולם לפחות בתחום החינוך – הדרך עוד ארוכה. פינלנד, הנחשבת למדינה עם החינוך החזק ביותר מקרב מדינות ה- OECD, התמודדה בכבוד עם הנושא וכיום מרבית המורים המלמדים במדינה הינם אנשים משכילים עם תואר שני ושלישי, וכמובן בעלי הכנסה מכובדת. אז איך ניתן ליישם גם כאן תוכנית לשיפור איכות המורים? תוכנית שגם תדאג כי אותם מורים יישארו במערכת לאורך שנים?

ראשית יש להבין כי אדם אינו נולד איכותי, אינו נולד מחונך ואינו נולד חרוץ. כדי לחבר בין התכונות והיכולות הללו ולהיות אדם ומחנך חרוץ, קרי, מורה מצטיין, יש להגות תוכנית הכשרה מיוחדת הכוללת מגוון תכנים ותפיסות להעשרת המורים והכשרתם כמובילי שינוי. תכנים אלה צריכים להוות בסיס קבוע ובלתי מתפשר בתהליך עיצוב אישיותם של הבוחרים לעסוק בתחום החינוך וההוראה. ראשית, יש ליישם מנגנון מיון וקבלה מורכב ורציני, התובע תנאי סף ורף גבוהים, וראיונות התאמה וניבוי לתחומי התמחות, לשכבת גיל ולרמת הקושי הצפויה. כל זאת במטרה להכניס למערכת מועמדים איכותיים ובמקביל להוריד משמעותית את אחוז החריגים המתקבלים. במבחני המיון הנ"ל יש לתת את הדעת לא רק לנתונים היבשים ולציונים שאיתם מגיע כל מועמד, אלא גם לבחון האם יש בו את הכישורים הנדרשים להיות מורה מצטיין: האם הוא בעל תכונות שיסייעו לו לעמוד בהצלחה מול כיתה של 35-40 תלמידים, כמו כריזמה, מנהיגות ורצון למעורבות. שכן לא כל מורה שיסיים את לימודיו בהצטיינות יהיה אחר כך גם מורה טוב בכיתה, מורה שיצליח לעורר עניין והקשבה מצד תלמידיו.

שנית, יש ליישם חזון חינוכי לפיו המורה אינו עוד בורג קטן במערכת, אלא מורה כמנהיג חברתי ומוביל שינוי, הנחוש בדעתו להטביע חותם משמעותי במציאות המתהווה ובעיצוב פני הדור הבא. חזון שכזה גם בהחלט עשוי לסייע בהוספת יוקרה למקצוע.

בנוסף, יש להוסיף תכנים לעיבוי ידע ודעת והרחבת האופקים האינטלקטואליים של המורה, כמו פיתוח קורסים שונים ברמה אקדמית אוניברסיטאית גבוהה, עם מיטב המרצים והמומחים בתחומים השונים. כמו כן יש לדאוג לטיפוח כישורים יצירתיים ופתיחות למציאות של זמן ומקום. כך, לדוגמה, יש לעודד את המורים להיחשף לשיח פוליטי, לתקשורת ולמחשבה ביקורתית, למחקר, למדע, לאומנות, טבע ונוף. מורה רחב דעת יעודד את תלמידיו להרחבת אופקים וחשיבה ביקורתית במקום שינון החומר ושכחתו לאחר הבחינה. בנוסף, חשוב לחשוף את הסטודנטים להוראה לכמה שיותר מסגרות חינוכיות ואוכלוסיות כדי שיפתחו מיומנויות מגוונות, ולדאוג להנחיה מקצועית וליווי צמוד גם בתום ההכשרה האקדמאית ובמהלך השנים הראשונות שלהם כמורים בפועל. השנים הראשונות לעבודתם וקליטתם של המורים החדשים הנן קריטיות במיוחד, שכן רבים מהם חוויים נקודות משבר, מקבלים הלם מהמציאות בבתי הספר, מתייאשים, ועוזבים את המקצוע. לכן ליווי והדרכה במהלך שנים אלה חשובים ביותר במטרה להבטיח שהמורים הטובים לא יעזבו ויישארו במערכת.

לסיכום, על מנת להבטיח הכשרת מורים מצטיינים המהווים מודל לחיקוי והנם בעלי שאר רוח וזקיפות קומה, יש לשנות את התפיסה לגבי תפקידם ומידת האחריות המוטלת על כתפיהם באשר להבראת המציאות. ללא שינוי דרמטי בעיצוב אישיותם של המורים והגדלת היקפי סמכויותיהם כמנהיגים, אנו עלולים להיגרר למצב מסוכן שבו בינוניות, אדישות וסגידה ל "חפיף", ל"סבבה", לבטלה ולחומרנות, יהפכו להיות תחליפים זמינים לנכסי תרבות, למחויבות אישית ולהשראה אידיאולוגית.

*ד"ר תמר קטקו הינה ראש תוכנית המצטיינים במכללת סמינר הקיבוצים