ה-OECD; המדינות שהישגיהן במבחני פיזה גבוהים משקיעות במורים - לא בצמצום גודל הכיתות

ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, פרסם לאחרונה מאמר שכותרתו "האם הכסף קונה הישגים גבוהים במבחני פיזה"? במאמר מצוין, כי בימים אלו, מדינות רבות ב-OECD נאלצות לצמצם בתקציביהן ולקצץ עלויות.
על פי המאמר, ההורים, אנשי החינוך וקובעי המדיניות במדינות אלו יכולים להתנחם בעובדה, שהצלחת מערכת החינוך במדינה תלויה בדרך שבה מושקע הכסף בחינוך יותר מאשר בגודל ההשקעה. במאמר מודגש, כי המדינות בעלות ההישגים הגבוהים ביותר במבחני פיזה הן לאו דווקא המדינות העשירות ביותר ב-OECD. על פי המאמר, תוצאות מבחני פיזה מצביעים על כך, שהעושר הכלכלי של המדינה חשוב להצלחה במבחנים רק עד לסף מסוים. מהתוצאות עולה, כי קיים קשר בין מצבה הכלכלי של מדינה להישגיה במבחנים רק עד לסף מסוים. הסף הזה הוא 20 אלף דולר תמ"ג - תוצר מקומי גולמי, לנפש לשנה. כך, במדינות שבהן התמ"ג קרוב ל-20 אלף דולר לנפש, כמו פולין ולטביה, הישגי התלמידים במבחני פיזה גבוהים בממוצע ב-100 נקודות מאשר במדינות שבהן התמ"ג הוא רק כמחצית מסכום זה, כמו פרו ו איזרביג'אן. לעומת זאת, במדינות המבוססות, שבהן התמ"ג גבוה מ-20 אלף דולר לנפש - לא נמצא קשר בין עושרה של המדינה לבין הישגיה במבחני פיזה.
במאמר נטען, כי עושרן של מדינות אלו, כמו גם סכומי הכסף שמושקעים בהן בחינוך, אינם יכולים לנבא את הצלחת התלמידים במבחנים.
יש לציין, כי על פי נתוני בנק ישראל גם ישראל שייכת לקטגוריה של המדינות המבוססות. התמ"ג לנפש בישראל עמד ב-2010 על 28.8 אלף דולר. זאת ועוד, מתוצאות מבחני פיזה עולה, כי הישגי התלמידים במדינות ה-OECD, שבהן מושקע בכל תלמיד סכום גדול מאוד, דומים לאלו שבמדינות שבהן מושקע פחות ממחצית סכום זה. כך, למשל, הישגי התלמידים בלוקסמבורג, שוויץ, נורבגיה וארצות הברית, שבהן מושקעים בכל תלמיד כ-100 אלף דולר בשנה, דומים להישגי התלמידים בהונגריה, ניו-זילנד ופולין.
במאמר מצוין, כי המדינות, שהישגי תלמידיהן גבוהים במבחני פיזה, נוטות להשקיע יותר במורים ממדינות אחרות. כך, למשל, בקוריאה והונג קונג משתכרים מורי חטיבות הביניים יותר מכפול מאשר השכר הממוצע. הסטודנטים הטובים ביותר פונים להוראה, מפני שמוצעות להם המשכורות הגבוהות ביותר במשקי מדינות אלו.
במאמר מצוין עוד, כי בכל מדינות ה-OECD המתמקדות בהשקעה במורים, הכיתות בדרך כלל גדולות. במאמר נטען, כי מתוצאות מבחני פיזה עולה, שלגודל הכיתה אין קשר לתפקוד הכולל של מערכת החינוך. ההישגים הגבוהים הן במדינות שקבעו לעצמן סדר עדיפויות תקציבי של השקעה במורים על חשבון ההשקעה בגודל הכיתות. על פי המאמר, מאפיין נוסף של המדינות המצליחות במבחני פיזה הוא, שהן מאמינות, ופועלות על פי אמונה זו, שכל התלמידים מסוגלים להצליח בלימודים. מסיבה זו במדינות אלו לא ניתנת למורים כלל האופציה לתת לתלמידים את האפשרות להיכשל; לא נהוג להשאיר תלמיד כיתה או להעביר תלמידים בעלי הישגים נמוכים לבתי"ס אחרים. כמו כן, במדינות אלו אין הפרדה של תלמידים לכיתות או הקבצות שונות על פי הישגיהם.