משרד החינוך גילה בניסוי בכלי חדש לתצפית; בשיעורים אין כמעט שימוש בשאלות המעודדות חשיבה ויצירתיות

במערכת החינוך מדברים כיום הרבה על הכשרת התלמידים למיומנויות המאה ה-21, פיתוח חשיבה מסדר גבוה ולומד עצמאי. בפועל, בתהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים במרבית השיעורים לא חל כל שינוי.  סגנון ההוראה השכיח הוא עדיין ההוראה הפרונטאלית, של הרצאת הידע, ובמקרה הטוב - הרצאת הידע בתוספת שאלות ותשובות. כך עולה מניסוי בכלי חדש לתצפית בשיעורים, שפיתחה הראמ"ה, שהתקיים אשתקד. ממצאים ראשונים מהניסוי התפרסמו לאחרונה. במצגת הניסוי מצוין, כי במסגרת המחקרים וההערכות שהראמ"ה מבצעת, עולה פעמים רבות הצורך לחקור באופן שיטתי את תהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים בשיעורים בביה"ס. בראמ"ה הוחלט לפתח למטרה זו כלי מובנה לתצפית ולתיעוד.
כלי התצפית, שעדיין נמצא בשלבי פיתוח, בוחן את הזמן האפקטיבי של השיעור והאינטראקציות הלימודיות בכיתה. כמו כן, בוחן הכלי מדדים של הוראה מיטבית, כמו הצגת מטרות השיעור, עריכת סיכומי ביניים, סיכום השיעור, בדיקה שהתלמידים מבינים לפני שמתקדמים בחומר, שימוש בדוגמאות, בייצוגים ועזרים ושימוש בשגיאות של תלמידים להעמקת הנושא.
את הניסוי בכלי ערכו 10 תצפיתנים, בעלי תארים מתקדמים במדעי החברה, שעברו הכשרה מיוחדת לתפקיד על ידי הראמ"ה. הניסוי נערך בכיתות ד'-ה', בכ-100 בתי"ס יסודיים מכל המגזרים, בשיעורי מדעים ובשיעורי שפה.
בניגד לתחושה הרווחת על בזבוז זמן רב בשיעורים על בעיות משמעת, נמצא כי 89% מזמן השיעור הוקדש לנושא הנלמד. רק כ- 2% מזמן השיעור בוזבזו בגלל איחורי המורים ואחוז אחד - בגלל בעיות משמעת. 7% מהזמן הוקדשו להודעות. יש לסייג ממצא זה ולציין, כי מנהלי בתיה"ס הם שבחרו את המורים והכיתות שבהם התקיימו התצפיות. ניתן לשער, כי נבחרו מורים טובים וכיתות ממושמעות. גם לנוכחות התצפיתנים בכיתה הייתה כנראה השפעה.
לגבי סגנון ההוראה, על פי התצפיות, השיעור הפרונטאלי עדיין שולט. ב-58% מהשיעורים בשפת אם וב-63% מהשיעורים במדעים התקיים שיעור פרונטאלי בווריאציות שונות. הווריאציה הפופולארית ביותר מכונה במצגת "פרונטאלי שאלות ותשובות" או "פרונטאלי פינג-פונג". עוד מצוין, כי נראה שהמורים המשתמשים בסגנון זה סבורים, כי הוא צובע את השיעור בלמידה אקטיבית של התלמידים, בשונה מהשיעור הפרונטאלי ה"קלאסי".
מהתצפיות עולה, כי השיח הפדגוגי בשיעורים מתקיים עדיין ברמה בסיסית ביותר; המורים משיבים לתשובות התלמידים ב"נכון" או "לא נכון". כמעט ולא היה ניסיון של המורים להבין את תהליכי החשיבה שעמדו בבסיס התשובה של התלמיד, ולהשתמש בהם כבסיס לדיאלוג לימודי. כמו כן לא נמצא בשיעורים כמעט שימוש בשאלות פתוחות, המעודדות חשיבה ויצירתיות. פעמים רבות גם לא הייתה התייחסות אינדיבידואלית של המורים לתלמידים, אלא דיאלוג שלהם מול "מקהלה". עוד נמצא, כי במרבית השיעורים, המורה עודנו במרכז, והוא מקור הידע הבלעדי. האקטיביות של התלמיד מוגבלת מאוד. מרבית המורים הציגו את מטרות השיעור, ערכו סיכומי ביניים וסיכומים לשיעורים. מרבית המורים גם בדקו את הבנת התלמידים לפני שהמשיכו הלאה בשיעור, אך ברמה הבסיסית בלבד.
התצפיות גם בחנו את מידת האינטראקציה של המורה עם התלמידים בשיעור, אך לא את איכותה. בנושא זה נמצא, כי עם 25% מהתלמידים לא הייתה למורים אינטראקציה כלל במהלך השיעור, עם 28% - אינטראקציה לימודית אחת, עם 37% - שתיים עד ארבע, ועם – 10%- שש ומעלה. כמו כן, במרבית השיעורים לא אספו המורים נתונים על עבודת התלמידים. ב-61% מהשיעורים לא נעשה שימוש בשגיאות של התלמידים להעמקה, ובשאר השיעורים - שימוש מועט בלבד.
בהמשך המחקר תיבחן האפשרות להשתמש בצילום וידיאו לתיעוד השיעורים במקום בתצפיתנים, שלנוכחותם יש, כאמור, השפעה על התנהלות השיעורים.