בכלי תקשורת ברחבי הבעולם התפרסמו בשבוע שעבר תוצאות של מחקר, שבחן את תוצאות הפרויקט הבינלאומי "מחשב נייד לכל ילד - One Laptop Per Child, שיזם לפני כחמש נשים שנים פרופ' ניקולס נגרופונטה. כזכור, פותחו במסגרת הפרויקט דגמים של מחשבים נייד זולים, בעלות של כ-100 דולר למחשב, שחולקו לתלמידים במדינות מתפתחות, ושולבו בתהליכי ההוראה-למידה. במסגרת הפרויקט, חולקו בשנים האחרונות מיליוני מחשבים ניידים לתלמידים ברחבי העולם.
המחקר, שאותו ערך "הבנק האינטר-אמריקני לפיתוח", נערך במשך 15 חודשים ב-319 בתי"ס בפרו. המחקר בחן את השפעתם של המחשבים הניידים על הישגי התלמידים במתמטיקה ובאוריינות. מסקנת המחקר היא, שאין כל ראיה לכך שהמחשבים אכן שיפרו את הישגי התלמידים. אולם, יש לסייג ולציין, כי למרבית התלמידים הפרואנים שהשתתפו במחקר אין גישה לאינטרנט, ולכן הם לא נחשפו למגוון הרחב של כלים, העשויים לסייע בלמידה, כמו גם למידע שמספקת הרשת.
לעומת מחקר זה, מצביעות תוצאות מחקר חלוץ שנערך בישראל על תוצאות חיוביות של חלוקת מחשבים ניידים אישיים לתלמידים. במחקר זה נעשה גם שימוש באינטרנט. את המחקר ערכו ד"ר אורנית ספקטור-לוי ויעל גרנות גילת, מביה"ס לחינוך באוניברסיטת בר אילן. נושא המחקר הוא "תרומתה של הלמידה באמצעות מחשבים ניידים אישיים לפיתוח מיומנויות למידה ואוריינות מידענית אצל תלמידי חטיבת ביניים". המחקר הוצג לאחרונה בכנס צ'ייס לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה, של האוניברסיטה הפתוחה.
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של ההוראה והלמידה, העושות שימוש במחשבים ניידים אישיים, על יישום מיומנויות למידה ואוריינות מידע אצל התלמידים, הנדרשות במאה ה-21.
במחקר השתתפו 40 תלמידים מכיתות ט'. מחצית התלמידים, ששימשו כקבוצת ההתערבות במחקר, לומדים בחטיבת הביניים בגני תקווה. תלמידים אלו השתמשו במחשבים ניידים אישיים בביה"ס ובבית בארבע השנים האחרונות. המחשבים חולקו לתלמידים במסגרת פרויקט תקשוב יישובי. החוקרות מציינות, כי בביה"ס שבו לומדים תלמידים אלו, רוב חומרי ההוראה והלמידה מועלים בפורמט דיגיטאלי ל"קמפוס וירטואלי". כמו כן, רוב המשימות, התוצרים וכלי ההערכה, מוגשים דרך מערכת ניהול למידה. במהלך השיעורים, התלמידים מתבקשים לצפות בקטעי וידיאו, ולהגיב עליהם; להשתמש בכלים לארגון נתונים וידע, כמו גרפים, איורים וטבלאות, לחפש מידע ברשת וכן לקדם תוצר משותף בקבוצות.
עם זאת, על פי עדויות המורות, לא מתקיימת בביה"ס בדרך כלל הוראה מובנית ומפורשת של אוריינות מידענית.
המחצית השנייה של התלמידים לומדים בחטיבת ביניים ביישוב אחר במרכז ארץ, בעל מאפיינים חברתיים-כלכליים דומים. תלמידים אלו, ששימשו כקבוצת ההשוואה, לומדים בשיטה המסורתית. התלמידים נחשפים ללמידה באמצעות המחשב רק מספר פעמים בשנה, בשיעורים המתקיימים במעבדת המחשבים בביה"ס. בביה"ס השני גם לא מתקיימים שיעורי מחשב העוסקים באוריינות טכנולוגית או מידענית.
מיומנויות התלמידים נבדקו במחקר באמצעות כלי הערכה, שפותח במיוחד למטרה זו; משימה לימודית מורכבת, הכוללת שימוש במחשב תוך יישום מיומנויות מידענות שונות. המיומנויות העיקריות שנבדקו; איתור מידע, הערכת המידע, הבנת הנקרא, עיבוד מידע, הכנת מצגת בצורה אטרקטיבית וברורה. המשימה עסקה בנושא "משבר המים בישראל". במשימה התבקשו התלמידים לאתר מידע באינטרנט בנושא הפתרונות למשבר המים בישראל, לבחור באחד מהם, ולהסביר באמצעות כרזה, מדוע לדעתם זהו הפתרון הראוי ביותר. לתלמידים ניתן זמן קצוב, 90 דקות, להשלים את המשימה ולהגישה.
תוצרי המשימות, שהוגשו על ידי התלמידים משתי הקבוצות, נבדקו באמצעות מחוון מפורט ואובייקטיבי, שפותח במיוחד למחקר.
מתוצאות המחקר עולה, כי ציוני התלמידים בעלי המחשבים הניידים במשימה היו גבוהים משמעותית מציוני התלמידים האחרים; הציון הממוצע של התלמידים בעלי המחשבים האישיים היה 82.5, בעוד שהציון הממוצע של התלמידים ללא המחשבים הניידים היה 73.25 בלבד. פערים ניכרים נמצאו בקריטריונים; ארגון מידע בטבלה, הערכת אמינות המידע, זיהוי סימנים למהימנות מקור מידע, איכות פיסקת הטיעון ואיכות הכרזה. בקריטריונים אלו היו היכולות שהפגינו התלמידים הלומדים עם מחשבים ניידים אישיים גבוהות משמעותית בהשוואה ליכולותיהם של התלמידים בקבוצה השנייה. החוקרות מציינות, כי לא נערכו עד כה כמעט מחקרים בארץ ובעולם שבדקו את היתרונות של שילוב המחשבים הניידים האישים בהוראה-למידה. לדבריהן, ממצאי המחקר מצביעים ברמה המעשית, ולא רק ברמה ההצהרתית, על היתרון המצטבר של ההוראה והלמידה בכיתות עם תקשוב אינטנסיבי והשימוש במחשבים ניידים אישיים.
.png?BannerID=201 "טבע מעודכן")
.jpg?BannerID=247 "סמינר הקיבוצים 12")
