ממצאי סקר אמריקני; התלמידים מגבשים סגנונות למידה אישיים באמצעות טכנולוגיות חדשות - בתיה"ס נשארים מאחור

התלמידים מגבשים סגנונות למידה אישיים בסיוע כלים טכנולוגיים חדישים. לעומת זאת, בתיה"ס עדיין אינם משתמשים במודלים ללמידה אישית, ומודל ההוראה השולט הוא של "חליפה במידה אחת לכולם". כך נמצא בסקר נרחב, שנערך לאחרונה בארצות הברית על ידי קבוצת "פרויקט מחר" (Project Tomorrow).
דו"ח ראשון על ממצאי הסקר פורסם בשבוע שעבר. פרויקט מחר הוא ארגון אמריקני, ללא מטרות רווח, בתחום החינוך. בראש הארגון, שנוסד לפני 16 שנים, עומדים בכירים בארגונים כלכליים וטכנולוגיים גדולים, אנשי חינוך ואקדמיה. הארגון פועל לקידום לימודי המדעים, המתמטיקה והטכנולוגיה במערכת החינוך האמריקנית.
מאז שנת 2003 עורך הארגון מדי שנה סקר לאומי, בשם "דבר!" (Speak Up). הסקר בוחן, בעיקר מנקודת מבטם של התלמידים וההורים, אך גם של אנשי החינוך, את השימוש בטכנולוגיה לקידום מערכת החינוך האמריקנית. מטרת הסקר היא לסייע לקובעי מדיניות החינוך בארצות הברית.
הסקר האחרון התמקד בקידום הלמידה האישית באמצעות הטכנולוגיה בבתיה"ס ומחוצה להם. בסקר השתתפו מעל ל-416 אלף תלמידים, הורים, מורים, מנהלי בתי"ס ומנהלי מחוזות חינוך.

מטרות אישיות ללמידה

בדו"ח מצוין, כי התלמידים של היום מציבים לעצמם מטרות אישיות ללמידה. 66% מהתלמידים שהשתתפו בסקר הגדירו כהצלחה בלימודים את השגת מטרות הלמידה האישיות שהציבו לעצמם. הגדרות מסורתיות יותר להצלחה בלימודים, נמצאו בסקר פופולאריות פחות. כך, למשל, 44% מהתלמידים ראו בציונים גבוהים קריטריון להצלחה בלימודים.
בסקר נמצא עוד, כי תלמידים רבים אימצו לעצמם סגנונות למידה אישיים, המבוססים על כלים טכנולוגיים חדשים יחסית, למשל שיתוף בידע עם תלמידים אחרים באמצעות הרשתות החברתיות, כתיבה משותפת של עבודות באמצעות מערכת גוגל דוקס, והצטרפות לקבוצות מקוונות או לצ'טים בנושאים המעניינים אותם.
בדו"ח מצוין, כי למידה אישית או עצמית אמנם אינה רעיון חדש, אך הטכנולוגיה המתקדמת של היום מאפשרת לבצע אותה בצורה יעילה יותר מבעבר.

סוכני למידה עצמאיים

בסקר נמצא, כי תלמידים לא מעטים הפכו בעזרת האינטרנט ל"סוכני למידה עצמאיים". תלמידים אלו מרגישים ביטחון עצמי ביכולתיהם להשיג את מטרות הלמידה האישיות שהציבו לעצמם, גם ללא תמיכת ביה"ס. תלמידים אלו ממנפים כלים ושירותים טכנולוגיים קיימים, ובאמצעותם יוצרים לעצמם רשתות ללמידה עצמאית בתחומים שאותם הם רוצים ללמוד.
בסקר נמצא, כי 56% מתלמידי כיתות ט'-י"ב האמריקנים משתתפים בדיונים בצ'טים ובקהילות מקוונות. 30% משתמשים בכלים אינטרנטיים, כמו גוגל דוקס, להכנת עבודות משותפות עם חבריהם. 14% כותבים בלוגים או כותבים לאתרים פתוחים בתחומי העניין שלהם. על פי הסקר, השימוש של תלמידי התיכון בכלים שיתופייים לכתיבה גדל מאז 2008 ב-57%. עוד נמצא בסקר, כי 15% מתלמידי כיתות ט'-י"ב מסייעים בלימודים לתלמידים אחרים באמצעות כלים שיתופיים באינטרנט או נעזרים בתלמידים אחרים, גם כאלו שאינם מכירים, למטרה זו. 20% משתמשים ביישום של מכשיר נייד, כמו סמארטפון או מחשב לוח (טאבלט), כדי לארגן את המטלות הבית ספריות שלהם. 25% מהתלמידים דיווחו בסקר, כי הסתייעו בסרטון וידאו מהאינטרנט כדי להכין את שיעורי הבית ו-46% עשו שימוש ברשת הפייסבוק ככלי לשיתוף פעולה עם חבריהם לכיתה בהכנת פרויקטים לימודיים. למעלה מ-50% מהתלמידים חיפשו באינטרנט מידע שיסייע להם להבין טוב יותר נושא שנלמד בכיתה. 12% מהתלמידים לומדים קורסים מקוונים מיוזמתם ולא בהנחיית ביה"ס.
לעומת השימוש שעושים התלמידים בטכנולוגיות ללמידה עצמאית מחוץ לשעות הלימודים, מרבית בתיה"ס אינם מסוגלים או אינם מעוניינים לספק סביבת למידה טכנולוגית, המאפשרת לתלמידים למידה עצמאית. מהנתונים שנאספו בסקר עולה, כי קיים פער, הממשיך להתרחב, בין הדרכים שבהם התלמידים מבקשים לעשות שימוש בטכנולוגיה ללמידה ובין השימוש בפועל בה בבתיה"ס.

"חיל חלוץ" דיגיטאלי

בדו"ח נטען, כי התלמידים מהווים "חיל חלוץ" בשימוש בכלים דיגיטאליים ללמידה לא מהיום. כך, למשל, בסקר הראשון, שנערך ב-2003 נמצא, כי התלמידים עושים שימוש בדואר האלקטרוני לא רק למטרות תקשורת, אלא גם ככלי אחסון לעבודות בית ספריות. התלמידים מצאו שאחסון בדואר האלקטרוני מעניק להם גישה לעבודות בבית ובביה"ס כאחד. המורים אימצו את השימוש בדואר האלקטרוני למטרה זו בעקבות התלמידים.
בסקר הנוכחי נמצא, כי התלמידים ממשיכים להיות חיל החלוץ בשימושים שהם עושים ללמידה בטכנולוגיות החדשות, כמו סמארטפונים ומחשבי לוח. עם זאת, מרבית בתיה"ס מציבים לתלמידים מחסומים לשימוש במכשירים אלו בתחומם. 55% מתלמידי כיתות ט'-י"ב ציינו בסקר, כי ביה"ס אוסר עליהם להשתמש במכשירים הניידים האישיים שלהם בתחומו. 51% מהתלמידים ציינו, כי נאסר עליהם להיכנס בביה"ס לרשת החברתית שלהם למטרות למידה. 59% ציינו, כי אתרים שהם זקוקים להם ללמידה נחסמו בביה"ס.
מחברי הדו"ח סבורים, כי הגבלת האפשרות של התלמידים לבחור בטכנולוגיה ללמידה בכיתה, למשל בעבודה שיתופית או בשימוש במחשב לוח לרישום ראשי פרקים מהשיעור, מצמצמת את הלמידה העצמית בתוך בתיה"ס. מהדו"ח עולה, כי בארצות הברית, כמו בישראל, עלה בשנה האחרונה לדיון ציבורי נושא השימוש של התלמידים בשיעורים במכשירים ניידים אישיים כמו סמארטפונים. בדו"ח מצוין, כי במרבית מחוזות החינוך בארצות הברית נאסר על התלמידים להשתמש בביה"ס במכשירים הניידים. 65% מהמנהלים שהשתתפו בסקר הצהירו, כי לא  יסכימו שתלמידיהם יעשו בשיעורים שימוש במכשירים אלו.

הוראה מסורתית

כמו בישראל גם בארצות הברית מוטרדים מאוד קובעי מדיניות החינוך ואנשי הכלכלה מההישגים הנמוכים של התלמידים בתחומי המדעים והמתמטיקה. בדו"ח מצוין, כי קיים פער גדול בין הביקוש למדענים ומתמטיקאים במשק האמריקני לבין מספר התלמידים השוקלים קריירה בתחומים אלו.
בסקר התבקשו התלמידים לתאר כיצד מתקיימים השיעורים במתמטיקה ובמדעים בבתיה"ס שלהם. 43% מהתלמידים ציינו, כי השיעורים במקצועות אלו מתקיימים בסגנון המסורתי, שבו המורה מנהיג את הלמידה, באמצעות הרצאת חומר הלימוד, מתן מטלות מתוך ספרי הלימוד ועבודה במעבדות. 33% נוספים תיארו סגנון הוראה דומה, בתוספת שילוב מסוים בטכנולוגיה כתומכת הוראה. 9% מהתלמידים תיארו שיעורים המשלבים הוראה בדרך המסורתית עם למידה עצמאית של התלמידים, ושימוש בטכנולוגיה כתומכת הוראה ולמידה כאחד. 14% מהתלמידים ציינו, כי הם לומדים מקצועות אלו בקורסים מקוונים.
בדו"ח מצוין, כי עבור שלושה רבעים מהתלמידים המורה הוא עדיין מרכז תהליך ההוראה-למידה בכיתה. לתלמידים אלה יש מעט מאוד הזדמנויות ללמידה אישית, בקצב שלהם, ובאמצעות הכלים הטכנולוגיים שלהם.
בסקר נמצא, כי רק 20% מהתלמידים הלומדים בכיתות שבהן מתקיימת הלמידה המסורתית, הביעו עניין רב בקריירה במדעים או במתמטיקה. לעומת זאת, הביעו עניין רב בקריירה כזו 27% מהתלמידים, הלומדים בכיתות שבהן מתקיים המודל של הוראה מסורתית, המשולבת עם למידה עצמאית.

חזון טכנולוגי משותף

בסקר התבקשו תלמידים, הורים ומנהלים לבחור בטכנולוגיות שיש להן את הפוטנציאל הגדול ביותר להשפיע בצורה חיובית על הלמידה. מטרת השאלה הייתה לבדוק האם ניתן לבנות חזון משותף בין מחוזות החינוך ובתיה"ס לבין התלמידים וההורים בנושא זה. בסקר נמצא דימיון בחשיבות שהעניקו התלמידים והמנהלים לחלק מהטכנולוגיות שהוצגו בפניהם. בחלק אחר נמצא שוני רב. כך, למשל, נבחרה הגישה לאינטרנט בכל שטח ביה"ס כחשובה על ידי 69% מהמנהלים, 70% מהתלמידים ו-40% מההורים. שימוש בספרי לימוד דיגיטאליים דורג כחשוב לקידום הלמידה על ידי 60% מהמנהלים 48% מהתלמידים ו-61% מההורים, למידה באמצעות מחשבי לוח - על ידי 51% מהמנהלים 52% מהתלמידים ו-36% מההורים. שימוש בכלים ללמידה שיתופית דורג כחשוב על ידי 41% מהמנהלים, 43% מהתלמידים ו-36% מההורים. לעומת זאת, דורג שימוש במשחקים וסימולציות כחשוב ללמידה על ידי 52% מהתלמידים, אך רק על ידי 19% מהמנהלים ו-12% מההורים. שימוש בחדרי צ'אטים כיתתיים דורג כחשוב על ידי 55% מהתלמידים, אך רק על ידי 21% מהמנהלים ו-12% מההורים.