מחקר; על מידת האמון שבין מנהלי בתי הספר למנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות

ריכוז עיקרי הממצאים של "סקר האמון", מנהלי בתי ספר ומנהלי מחלקות  חינוך ברשויות המקומיות, 2013

מדובר במחקר סקר אינטרנטי רחב היקף, שנערך על ידי החוקרים ד"ר גדי ביאליק, עו"ד יעל כפרי וגב' עדית ליבנה מהתכנית המרוכזת למינהל ולמנהיגות בחינוך, בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות. שאלון המחקר הופץ בקרב מנהלי בתי הספר הציבוריים ומנהלי מחלקות ואגפי החינוך בישראל. המדגם הסופי כלל 150 מנהלי מחלקות ואגפי חינוך בשלטון המקומי ו - 360 מנהלי בתי ספר ציבוריים.

מטרת המחקר הנה לבחון תפיסות מוצהרות לעומת מיושמות של אמון בין השחקנים הנ"ל, הפועלים בשדה החינוך הציבורי.

שאלות המחקר ביקשו לברר באיזו מידה מחזיקים הנשאלים בכל אחת מתפיסות האמון הנפוצות:

• אמון בירוקרטי - תפיסת אמון הירארכית, המתבססת על בחינה מתמדת של ביצוע ותוצאות על פי סטנדרט ידוע מראש. הנחת המוצא בתפיסה זו היא, כי כל עוד עומד האדם בציפיות המופנית אליו הוא נהנה מאמון. תפיסה זאת מאפיינת ארגונים בירוקרטיים בעלי מנגנוני בקרה ודיווח מרובים.
• אמון אישי - תפיסת אמון בין אישית, המתבססת על הנחת יסוד מקדמית בדבר שותפות לדרך ולמטרה ועל האמונה בכוונותיו הטובות של האחר. הנחת המוצא בתפיסה זו היא, כי אמון הנו מאפיין של מערכת יחסים בה שני הצדדים תלויים זה בזה מתוך בחירה ונושאים באחריות משותפת לכשלונות והצלחות.

כמו כן נשאלו המשתתפים שאלות לגבי המידה בה הם חווים בפועל אמון משני הסוגים הנ"ל בעבודתם.

ממצאי המחקר המרכזיים:

א.     מנהלי מחלקות החינוך ומנהלי בתי הספר בחינוך הציבורי מחזיקים בתפיסת אמון מוצהרת זהה.

ב.      תפיסת האמון המוצהרת של מנהלי בתי הספר ומנהלי מחלקות החינוך מכילה מרכיבים של אמון ביורוקרטי ומרכיבים של אמון אישי. על כן היא מכילה מתח פנימי גבוה עד כדי סתירות.

דוגמא להצהרות מוסכמות של אמון ביורוקרטי:

·        84% ממנהלי מחלקות ואגפי חינוך ו74% ממנהלי בתי הספר מסכימים[1] לכך שבמסגרת תפקידו נדרש מנהל המחלקה לפקח על תוצאות עבודת המנהלים.

·        95% ממנהלי מחלקות ואגפי חינוך ו86% ממנהלי בתי הספר מסכימים לכך שיש צורך ביעדים אחידים (סטנדרטים ברורים) המחייבים את כל מנהלי בתי הספר.

·         85% ממנהלי המחלקות ואגפי החינוך ו74% ממנהלי בתי הספר מסכימים לכך שיש צורך במתן תגמולים למנהלים בעלי הישגים גבוהים.

דוגמא להצהרות מוסכמות של אמון אישי:

·        96% בשני הצדדים מעריכים שהצד השני סומך על שיקול דעתם המקצועי.

·        92% בשני הצדדים מעריכים שגם כאשר התוצאות אינן טובות עבורן לצד השני תמיד יש כוונה טובה.

·        93% בשני הצדדים מסכימים שתמיד יש לתת גיבוי למנהל בית הספר.

דוגמא לסתירות פנימיות בתפיסת האמון המשולבת:

·        95% ממנהלי המחלקות ואגפי חינוך ו86% ממנהלי בתי הספר מסכימים שיש צורך במערך סדור של נתונים מספריים כדי להעריך את מצבם של בתי הספר - הצהרה המייצגת תפיסת של אמון ביורוקרטי. מאידך, לשאלה האם המיצ"ב, המספק כיום את מערך הנתונים המרכזי להערכת בתי הספר, נחוץ בכדי להעריך את יכולות מנהלי בתי הספר ואת כישוריהם, 86% ממנהלי בתי הספר אינם מסכימים שהמיצ"ב נחוץ על מנת להעריך את יכולותיהם וכישוריהם ו75% ממנהלי מחלקות החינוך מסכימים איתם.

·        99% ממנהלי מחלקות ואגפי חינוך ו98% ממנהלי בתי הספר מסכימים לכך שנהלים ברורים הם הכרחיים לעבודה יעילה של מנהל מחלקת החינוך מול מנהלי בתי הספר. מאידך 84% ממנהלי בתי הספר ומנהלי מחלקות החינוך גם יחד, מצהירים כי התקשורת ביניהם אינה מצריכה נהלים פורמאליים.

·        60% ממנהלי המחלקות ואגפי החינוך מסכימים לכך שהיו רוצים כלים נרחבים יותר להפעלת סנקציות על מנהלים, אם וכאשר מתעורר בכך הצורך. זאת בעוד ש84% ממנהלי בתי הספר לא מסכימים לכך שלמנהל המחלקה יהיו כלים נרחבים להפעלת סנקציות עליהם.

ג.      בניגוד להצהרות אודות תפיסת אמון אישי חזקה, מנהלי בתי הספר מדווחים כי החוויה בפועל היא בעיקר של אמון ביורוקרטי ולא של אמון אישי. לדוגמא:

·        97% ממנהלי בתי הספר מעידים שלהבנתם מבחנם האמיתי הוא בהישגים המדידים.

·        99% ממנהלי בתי הספר  מסכימים שהחלטות מקצועיות ברמת הרשות נכון לקבל בשיתוף רחב ככל שניתן. אולם 79% ממנהלי בתי הספר אינם חשים שמנהל המחלקה שלהם משתף אותם בגילוי לב במתרחש ברשות.

·        בעוד ש100% ממנהלי המחלקות החינוך מעידים שהם דואגים למנהלי בתי הספר כמיטב יכולתם,בפועל רק 63% ממנהלי בתי הספר סבורים שמנהל המחלקה דואג להם כמיטב יכולתו.

·        בעוד ש 99% ממנהלי מחלקות החינוך מסכימים שיש להיכרות האישית חשיבות גבוהה, ו89% מעריכים כי מנהלי בתי הספר חשים אליהם קרבה מספקת כדי לשתפם בחייהם האישיים, בפועל רק 35% ממנהלי בתי הספר מעידים כי  הם חשים קרבה מספקת למנהל המחלקה על מנת לשתפו בחייהם האישיים.

ד.      למרות ההצהרות אודות תפיסת אמון ביורוקרטי חזקה, מנהלי בתי הספר ומנהלי מחלקות החינוך מותחים ביקורת משותפת כנגד ביטויי האמון הביורוקרטי במערכת :

·        86% ממנהלי בתי הספר אינם חושבים שהמיצ"ב נחוץ על מנת להעריך את יכולותיהם וכישוריהם. ממצא זה זוכה להסכמה נרחבת (75%) ממנהלי מחלקות החינוך.

·        91% ממנהלי בתי הספר מתלוננים על ריבוי הדוחות שעליהם למלא. 83% ממנהלי מחלקות החינוך מעידים כי הם ערים לקושי משמעותי זה בעבודת מנהלי בתי הספר.

·        קיימת הסכמה נרחבת (84%) בין מנהלי בתי הספר ומנהלי מחלקות החינוך כי התקשורת בין הדרגים במערכת החינוך סובלת מעודף נהלים פורמאליים.