מבחן פיזה 2012 - התוצאות בפתרון בעיות

מחקר פיזה, הנערך על ידי  הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה-OECD), הוא המחקר החשוב והחדשני ביותר הנערך כיום בתחום החינוך. המחקר זה נערך אחת ל-3 שנים. מטרת המחקר היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 "מוכנים לחיים הבוגרים". כלומר, רכשו כלי חשיבה כלליים והבנה באופן המאפשר התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם.

המחקר בישראל נערך בחודש מרץ 2012, בקרב מדגם מייצג של 5,055 תלמידים הלומדים ב-172 בתי ספר, רובם בכיתה י'. המחקר הוקדש לבדיקת רמת האוריינות בשלושה תחומים – מתמטיקה (התחום שהושם עליו הדגש במחקר 2012), קריאה ומדעים. בתחומים אלו נבחנו 64 מדינות, והם נערכו בפורמט מודפס. בנוסף, במחקר זה הועברו מספר מבחנים בפורמט ממוחשב (שבהם השתתפו תת-מדגם מייצג של 2,555 תלמידים בישראל) והם: אוריינות מתמטיקה במחשב וקריאה דיגיטלית, שבהם השתתפו 31 מדינות רובן מדינות OECD; ופתרון בעיות, אשר בו השתתפו 43 מדינות.

בתחום פתרון בעיות, הציון הממוצע של ישראל הוא 454 נקודות, וממוצע זה נמוך מהממוצע של מדינות ה-OECD ב-46 נקודות. ישראל נמצאת במקום ה-34 במדרג 43 המדינות שהשתתפו. ישראל דומה למדינות כמו קרואטיה, הונגריה, טורקיה, צ'ילה וקפריסין. עם זאת, ביחס לציון הממוצע שהשיגה, בישראל קיים שיעור גבוה של תלמידים מצטיינים – 9%, שיעור קרוב לשיעור הממוצע במדינות ה- OECDהעומד על 11%. כמעט כל התלמידים המצטיינים הם דוברי עברית (99%). בנוסף לכך, כ-66% מהם הם בנים; כ-70% מהם לומדים בפיקוח הממלכתי; וכ-60% הם בעלי רקע חברתי-תרבותי-כלכלי גבוה. קיים פער גדול מאד של 133 נקודות (כסטיית תקן ושליש) בממוצע הציונים של התלמידים הלומדים בבתי ספר דוברי עברית לעומת תלמידים הלומדים בבתי ספר דוברי ערבית. הישגי דוברי עברית בפתרון בעיות נמוכים במעט מהממוצע במדינות ה-OECD (פער של 17 נקודות בלבד). ממוצע הציונים של דוברי העברית הוא 483 נקודות – פער של 17 נקודות בלבד מממוצע ה-OECD, בעוד שממוצע הציונים של דוברי הערבית הוא 350 נקודות – פער של 150 נקודות מממוצע ה-OECD. פערים אלו באים לידי ביטוי גם ברמות הבקיאות: בקרב דוברי העברית, שיעור התלמידים המצטיינים הוא 12%; בקרב דוברי ערבית פחות מ-1%. שיעור התלמידים המתקשים הוא 28% בקרב דוברי עברית ו-77% בקרב דוברי ערבית. בישראל יש גם שיעור גדול של תלמידים מתקשים. הנתונים מראים כי 39% מתלמידי ישראל נחשבים למתקשים, וזאת לעומת 21% בממוצע מדינות ה-OECD. הפער בין תלמידים מרקע חברתי-תרבותי-כלכלי גבוה לבין תלמידים מרקע נמוך הוא כ-100 נקודות בקרב דוברי עברית וכ-36 נקודות בקרב דוברי הערבית.

ככלל, ישנו מתאם בין הישגי המדינות בתחומי האוריינות השונים, קרי, מדינות המצטיינות בתחום אוריינות אחד מצטיינות גם בשאר תחומי האוריינות, ולהפך (לדוגמה: סינגפור, הונג-קונג, קוריאה ויפן מצויות באחד מששת המקומות הראשונים בכל ארבעת תחומי האוריינות).

תמונת הפערים בהישגים בין בנות ובנים בפתרון בעיות שונה בקרב דוברי העברית ובקרב דוברי הערבית. בקרב דוברי העברית, בדומה לממוצע מדינות ה-OECD, ישנו פער קטן לטובת הבנים. בקרב דוברי הערבית, ישנו פער גדול לטובת הבנות.

מדרג המדינות – פתרון בעיות

מקום במדרג       שם המדינה        ציון ממוצע          טעות תקן          פיזור (P5-P95)    ממוצע בנות            ממוצע בנים        פער (בנות-בנים)

1          סינגפור  562      1.2       312      558      567      -9

2          קוריאה  561      4.3       292      554      567      -13

3          יפן        552      3.1       280      542      561      -19

4          מקאו (סין)          540      1.0       259      535      546      -10

5          הונג-קונג (סין)     540      3.9       304      532      546      -13

6          טייוואן    534      2.9       297      528      540      -12

7          קנדה     526      2.4       327      523      528      -5

8          אוסטרליה           523      1.9       320      522      524      -2

9          פינלנד   523      2.3       307      526      520      6

10        בריטניה 517      4.2       315      514      520      -6

11        אסטוניה 515      2.5       287      513      517      -5

12        צרפת    511      3.4       313      509      513      -5

13        הולנד    511      4.4       326      508      513      -5

14        איטליה  510      4.0       293      500      518      -18

15        צ'כיה     509      3.1       312      505      513      -8

16        גרמניה  509      3.6       324      505      512      -7

17        ארצות הברית     508      3.9       306      506      509      -3

18        בלגיה    508      2.5       348      506      509      -3

19        אוסטריה            506      3.6       305      500      512      -12

20        נורווגיה  503      3.3       337      505      502      3

21        אירלנד   498      3.2       307      496      501      -5

22        דנמרק   497      2.9       302      492      502      -10

23        פורטוגל 494      3.6       288      486      502      -16

24        שוודיה   491      2.9       316      493      489      4

25        רוסיה    489      3.4       290      485      493      -8

26        סלובקיה 483      3.6       324      472      494      -22

27        פולין      481      4.4       313      481      481      0

28        ספרד    477      4.1       346      476      478      -2

29        סלובניה 476      1.5       318      478      474      4

30        סרביה   473      3.1       294      466      481      -15

31        קרואטיה            466      3.9       302      459      474      -15

32        הונגריה  459      4.0       345      457      461      -3

33        טורקיה  454      4.0       262      447      462      -15

34        ישראל   454      5.5       405      451      457      -6

35        צ'ילה     448      3.7       283      441      455      -13

36        קפריסין  445      1.4       326      449      440      9

37        ברזיל    428      4.7       299      418      440      -22

38        מלזיה    422      3.5       274      419      427      -8

39        איחוד האמירויות  411      2.8       347      424      398      26

40        מונטנגרו 407      1.2       300      409      404      6

41        אורוגוואי 403      3.5       322      398      409      -11

42        בולגריה 402      5.1       351      410      394      17

43        קולומביה            399      3.5       300      385      415      -31

            ממוצע OECD      500      0.7       314      497      503      -7

לקריאת הדו"ח המלא;

http://cms.education.gov.il/educationcms/units/rama/mivchanimbenleumiyim/pisa+2012.htm