לידיעת המנהלים; ככל שתתמכו יותר תקבלו יותר

מהם הגורמים המשפיעים ביותר על היקלטות תקינה של מורים חדשים במערכת החינוך? שאלה זאת בדקו החוקרות ד"ר שרה שמעוני, חוה גונן וטל יעקובי, מיחידת המחקר של סמינר לוינסקי.
במהלך שנת ההתמחות בהוראה, הסטאז', על המתמחה להסתייע בשני מוקדי תמיכה - בסדנת סטאז' שנתית במכללה ובמורה חונך מתוך צוות המורים בביה"ס שבו הוא מועסק. על פי חוזר מנכ"ל, תפקידם של שני "סוכני קליטה" אלו הוא תמיכה רגשית וסיוע מקצועי. אולם תהליך הקליטה של המורה המתחיל נתמך על ידי מספר גורמים נוספים; הנהלת בית הספר, צוות המורים ומפקחי משה"ח.  תהליך התמיכה כולל מרכיבים של הכוונה, קבלה חברתית, תמיכה וייעוץ פדגוגיים וארגוניים, הענקת  גיבוי במערכות היחסים עם תלמידים, הורים וקהילה, ומתן תמיכה רגשית.
המחקר בחן מהי תרומתם של גורמי הקליטה השונים לשביעות רצונם של המורים המתחילים ולתחושת המחויבות שלהם להמשיך בעבודה בהוראה.
 
עולמו של המורה המתחיל
 
לטענת החוקרות, המורה המתחיל נמצא רוב הזמן ב"מאבק הישרדות"; הוא צריך להסתגל לתרבות ביה"ס, למדיניותו, וכן לחובות ולאחריות הכלולים בהגדרת המשרה שלו. החוקרות מציינות, כי לא אחת מקבל המורה המתמחה כיתה קשה להוראה, אשר מורים ותיקים מסרבים ללמד בה. לעתים קרובות גם מצפים ממנו ליזום פרויקטים או לקחת לידיו משימות בית ספריות, שהמורים הוותיקים מסרבים להוסיף על עבודתם. כל הדרישות האלו מטילות עול כבד על המורה המתחיל, ויוצרות אצלו תחושות קשות ומאיימות, שהחוקרים מתארים כ"הלם" ו"טראומה".
בנוסף, המורה המתחיל מגיע לביה"ס עם ציפיות אשר נשענות על היכרות קודמת עם מערכת החינוך; עברו כתלמיד והתנסותו בעבודה מעשית במהלך לימודי ההוראה. המפגש בין הציפיות למצב הריאלי כמעט תמיד אינו מספק, ולעתים הפער כה גדול, עד שהוא מוביל לחרדות או לתחושה של אי יכולת לעמוד בדרישות התפקיד.
במחקרים נמצא, כי ניתן לחלק את קשיי המורה המתחיל לחמישה תחומים: בעיות אישיות - למשל ספקות לגבי ההתאמה למקצוע, תחושות של בדידות וחרדות, עומס-יתר, קושי בהקצאת זמנים בין חיי העבודה לחיים הפרטיים; בעיות במערכות היחסים בעבודה - עם תלמידים, בעלי תפקידים, הורים ועמיתים; בעיות ניהוליות-ארגוניות - למשל קשיים בניהול כיתה וכינון משמעת; בעיות פדגוגיות - איך לתכנן את השיעורים; בעיות הקשורות בתנאים הפיזיים ובחוסר המשאבים בביה"ס - כיתות צפופות, מצב גרוע של עזרים טכנולוגיים ועוד.
החוקרים מצאו עוד, כי שנת ההוראה הראשונה מחולקת לשלושה שלבים; "ההישרדות" - התמודדות עם הפער בין הציפיות למציאות. "השליטה" - המורה מתמודד עם תפקידיו השונים בהוראה. "ההשפעה" - לקראת סוף השנה המורה מצליח להפנות את תשומת ליבו מהתמודדותו ומקשייו אל תלמידיו וצורכיהם.
לדעת עורכות המחקר, התמיכה, ההעצמה והסיוע שלהם זקוק המורה המתחיל, צריכים להינתן בעיקר במוסד החינוכי שבו הוא מבלה את רוב שעות עבודתו, מקום שבו מתהווים הקשיים ויש להתמודד עמם בזמן אמת.
 
חשיבותם של סוכני הקליטה
 
בספרות העוסקת בקליטת מורים חדשים במערכת החינוך, מצוינים יעדי הקליטה העיקריים שהם; שיפור השליטה במיומנויות הוראה, שילוב בביה"ס, טיפוח אישיותו של המורה וחשיבתו המקצועית.
בחוזר מנכ"ל מתשס"ב, מוקדש פרק לחונכים בסטאז'. הפרק פותח בתיאור הכישורים הנדרשים מן החונך ומתאר את התחומים בהם צריך החונך להעריך את המורה החדש. לטענת החוקרות, חסר בפרק תיאור רחב של התחומים בהם חשוב שהחונך יסייע למורה. כמו כן, אין בחוזר מנכ"ל התייחסות ברורה לתפקידי מנהל ביה"ס, צוות המורים והפיקוח במערך הקליטה, למעט בנושא הערכת המתמחה.
החוקרות סבורות, כי יש לגבש הגדרות ברורות יותר לתפקידיהם של סוכני הקליטה בביה"ס. חמשת סוכני הקליטה הם; המנהל, החונך, המפקח, צוות מורי ביה"ס וסדנת הסטאז'. מרכיבי קליטה הם; ההכוונה - הכנסה ראשונית, ארגונית ופדגוגית, לתפקיד, והנחיה היכן נמצאים המשאבים השונים, מהו חומר הלימוד, מהן שיטות ההוראה המועדפות בביה"ס ועוד; קבלה חברתית בחדר המורים; מתן הגיבוי כאשר מתעוררות בעיות עם תלמידים והורים; מתן ייעוץ שוטף לאורך השנה בתחומים הפדגוגיים-ארגוניים; העצמה ומתן תמיכה רגשית-נפשית.
המחקר בדק כיצד תופסות מתמחות בהוראה את סוכני הקליטה ומרכיביה בשנה הראשונה בביה"ס, ומהו הקשר בין תפיסות אלו לבין שביעות רצונן מעבודתן ותחושת מחויבותן להמשיך בהוראה בעתיד.
 
שיטת המחקר
 
במחקר השתתפו 198 מתמחים בהוראה ממכללת לוינסקי לחינוך בשנת תשס"ג. במסגרת המחקר הועבר למתמחים שאלון אשר הורכב מהיגדים. הנבדקים התבקשו לדרג מידת הסכמתם להיגדים בסולם מ1- עד 4, כאשר 1 היה מסכים בהחלט ו4- לגמרי לא מסכים. השאלונים היו אנונימיים.
 
ממצאים מרכזיים
 
על פי המחקר, התרומה החשובה ביותר להשתלבות טובה של מורה חדש היא של שלושת סוכני הקליטה בביה"ס; המנהל, המנחה וצוות המורים. ככל שרמת התרומה של כל גורם בנפרד למורה המתמחה הייתה גדולה יותר, כך גם גדלה שביעות הרצון של המתמחה מהתפקיד. תרומת המנהל לקליטה הייתה הגבוהה ביותר. ככל שהמנהל פעל יותר לשלב את המורה החדש בביה"ס, היו שביעות הרצון של המתמחה והמחויבות שלו להוראה גבוהות יותר. לחלקם של המורה החונך וצוות ביה"ס נתנו המתמחים ציון שווה כמעט. ככל שהמתמחה חש סיוע רב יותר מהם בהכוונה לתפקיד, כך שביעות הרצון שלו מעבודתו ומחויבותו אליה היו גבוהות יותר. מרכיב הקליטה שנמצא כמנבא את  שביעות הרצון והמחויבות היה המרכיב של הכנסה לתפקיד אשר כלל יידוע לוגיסטי והכוונה פדגוגית.
 
מסקנות והמלצות
 
לדברי החוקרות, הקשר החיובי שנמצא בין רמת התמיכה של מנהל ביה"ס, המורה החונכת וצוות המורים לבין שביעות הרצון מהתפקיד, מצביע על החשיבות הגדולה של מתן התמיכה על ידי כל הסוכנים הללו, ובמיוחד מנהל ביה"ס. הממצא שמרכיב הקליטה של הכנסה לתפקיד הוא בעל החשיבות הגדולה ביותר, מעיד עד כמה חשובה ההכוונה של המורה החדש בראשית עבודתו. לאור ממצאים אלה ממליצות החוקרות להבהיר למנהלים את החשיבות הרבה של קליטת המורה המתמחה על ידם, ובעיקר, הכוונתו בראשית השנה. מומלץ גם לידע את החונכת וצוות המורים, שעליהם להרחיב את הסיוע שהם מעניקים בקליטת מורה חדש. החוקרות סבורות, כי ממצאי המחקר עשויים להיות תשתית מתאימה לבניית תורת קליטה, שתסייע למערכת החינוך להכניס את המורים החדשים לעבודתם בצורה הטובה ביותר.