האוניברסיטה העברית, שנמצאת בין מאה המוסדות האקדמיים המובילים בעולם בתחום מדעי הרוח לפי דירוגים בין-לאומיים, החליטה להקים ועדת מומחים בין-לאומית, בראשות פרופ' ג'ון גייג'ר מאוניברסיטת פרינסטון, כדי שזו תסייע לה לגבש המלצות באשר לעתיד הפקולטה למדעי הרוח, כך מדוו העיתון קו פנים, עיתון האוניברסיטה העברית, בגיליונו האחרון.
העיתון מציין, כי האוניברסיטה פועלת לאור תפיסת העולם החדשה, שטומנת בחובה זרעים של שינוי, שמעמידה בראש את השאיפה לטפח בין כותלי האוניברסיטה את "האדם המשכיל", איש אשכולות, שידיעותיו רחבות ולא מצטמצמות לתחום התמחות אחד בלבד.
"מדובר במהפכה תפיסתית", מבהיר נשיא האוניברסיטה פרופ' מנחם מגידור, שכינס את הוועדה ומוביל את המהלך. לדבריו, "כמו כל מהפכה, היא לא כל כך מהפכה, שכן זרעי המהפכות נזרעו מזמן. הדברים כבר קורים וצריך רק לתת להם תנופה. האידיאל שלנו בעבר היה החוקר המומחה. עכשיו אנחנו רוצים להיות רלוונטיים לקהל רחב יותר. היום אנו נפתחים ונערכים למתן העשרה אמיתית. אני חושב שלא תהיה תקומה למדעי הרוח אם לא תהיה תפיסת עולם אינטלקטואלית. מגיעים אלינו צעירים עם המון סקרנות, תלמידים נפלאים, ואנו מחויבים לעודד ולגרות את הסקרנות הזו", הוא מסביר.
אחת ההפתעות המעודדות היא שהשנה נרשמו ללימודי הרוח תלמידים רבים מבעבר: הגידול של 20% בפקולטה, ששילמה בשנים האחרונות את מחיר הנהירה אחר מקצועות ההיי-טק, רק מצדיק את ההחלטה לשדרג את לימודי מדעי הרוח ולהגדיל את העניין בהם.
פרופ' מגידור לא יודע להסביר את הקפיצה הפתאומית במספר הסטודנטים במדעי הרוח. החזון שלו הוא פקולטה שמגדירה תרבויות וז'אנרים מרכזיים, ובד בבד מתקיים בה שיח פתוח מאוד המתקיים לא רק בתוך הפקולטה, אלא גם עם פקולטות אחרות באמצעות התלמידים הלומדים בפקולטות שונות.
"אני מקווה שיישום המלצות דוח גייג'ר ישפיע על הביקוש, כיוון שעתיד להתקבל לימוד בין-תחומי, רחב יותר. לדעתי, הייתה הסתגרות במסגרות קטנות יחסית, והדוח ממליץ לפתוח את הסגירות הזו. לדוגמה, אי אפשר לעסוק במדעי היהדות בלי להתמצא בנצרות או באסלאם. התלמיד היום צריך לקבל תמונה הרבה יותר רחבה", אומר נשיא האוניברסיטה.
ועדת גייג'ר ממליצה להקים בפקולטה ארבעה מכונים (או מסגרות) גדולים: שפות וספרויות, היסטוריה, תרבויות וכן דרכי חשיבה. ועוד ממליצה הוועדה לבנות בכל מכון "קורסי שער"' שכל סטודנט יחויב להשתתף בהם. פרופ' מגידור מאמץ אימוץ גורף את ההמלצות שעניינן הרחבת אופקים וידע: "אני חושב שההמלצה החשובה ביותר היא לכפות על התלמיד להיחשף למגוון נושאים. יש בכך גם עידוד לאנשי הסגל לקיים שיח רב-תחומי. אני מכיר לא מעט תלמידים שיש להם עניין עמוק ביהדות ובמורשת, אבל כאשר הם נדרשים לבחור בתחום מסוים – דוגמת היסטוריה, תלמוד, תנ"ך, מחשבת ישראל – הם נרתעים ואומרים "אנחנו עוד לא רוצים להחליט. אנחנו רוצים משהו רחב יותר", ולזה בדיוק אני מתכוון. מגוון "קורסי שער" ותכנית לימודים גמישה יותר, עשויים לענות על משאלה זו".
יתרה מכך, מחדד פרופ' מגידור את כוונתו: "אני לא נבהל מאכיפת לימודי יסוד על כל תלמידי האוניברסיטה, אבל זה תהליך ארוך ומורכב". לימודי הרוח צפויים לשמש מודל, החלוץ לפני המחנה שיוביל את השינוי בכל המערך האוניברסיטאי.
עם זאת, מבקש נשיא האוניברסיטה להדגיש: "אני חושב שאף אחד מהנושאים שאנחנו מלמדים בפקולטה לא ייעלם. המכון ללימודי היהדות יישאר על עומדו, אבל הוא יהיה פתוח בהרבה לשיח רחב עם מחלקות אחרות. אני מאמין שבראיית הקשר רחב יותר, התכנית תהיה אטרקטיבית יותר לסטודנט שרוצה להרחיב את אופקיו".