פרופ` פטרישיה קולרבון; המנהל המצליח חושב גלובלית ופועל נקודתית

ביום עיון בנושא "העצמת ביה"ס ועצמאות חינוכית לצוות הבית ספרי",

שנערך בשבוע שעבר על ידי ביה"ס המרכזי להשתלמות מורים של הסתדרות

המורים, הופיעה פרופ` פטרישיה קולרבון, מהמרכז למנהיגות במכון לחינוך

של אוניברסיטת לונדון. יום העיון, שנערך בשיתוף עם המועצה הבריטית

והמרכז הישראלי לניהול, עסק בשלושה נושאים; העצמת המנהל, העצמת

הצוות החינוכי והעצמת ביה"ס. פרופ` קולרבון, התייחסה בדבריה להעצמת

קהיליית ביה"ס ומתן עצמאות פדגוגית לצוות החינוכי.

סדר יום חדש

"ב1997- הכריזה ממשלת בריטניה כי החינוך נמצא בראש סדר

העדיפויות וכי הוא המפתח לחברה דינמית ויצרנית, המציעה שויון

הזדמנויות לכל", אומרת פרופ` קולרבון. "על פי הצהרה זו, כוונה מדיניות

הממשלה בתחום החינוך בשנים הבאות. ב1999- "קפצה הממשלה מדרגה",

כאשר הצהירה כי יש לחזק את מנהיגות ביה"ס, ליצור תרבות פיתוח פרופסיונלית

ולשפר את תדמית מקצוע ההוראה ומעמד המורה. לדעת הממשלה הבריטית,

בפתח המאה הבאה, החינוך הוא חלק "מתרחיש" קבוע בחיי האדם, ההופך

"ללומד לכל החיים".

"למדיניות הממשלה היתה השפעה מיידית על מערכת החינוך", אומרת פרופ`

קולרבון. "היא איפשרה מצד אחד יותר אוטונומיה לבתיה"ס, אולם הגבירה

מאידך את הריכוזיות והביקורתית של הממשלה. המדיניות גם הבהירה עקרון בסיסי ;

צריך לערב את הקהילות והמורים בתהליך הלמידה. אולם, כדי ליצור קהילה לומדת

יש ליצור מעורבות אמיתית של התלמידים, מה שמחייב היערכות שונה של המערכת.

בנוסף צריך גם ליצור שותפויות בינלאומיות, כדי להשתמש בשיטות ההוראה הטובות

ביותר שבנמצא. עקרון חשוב אחר; יש לשלב את הערכים והמוסר בביה"ס, כדי ללמד

את התלמידים להיות אחראים ואיכפתיים".

משל החיות 

פרופ` קולרבון מציינת, כי מדיניות החינוך כפי שהיא באה לידי ביטוי עתה,

מתבססת על שלושה עקרונות; ביה"ס כקהילה יצירתית, מנהיגות קהילתית

ושותפות עם בעלי עניין. כאשר כל אלה יבואו לידי ביטוי, תהפוך הלמידה

לחלק מהקהילה.

יחד עם זאת, מציעה פרופ` קולרבון להתאים את החינוך למתחנכים ולא להיפך.

לחיזוק דבריה מספרת קולרבון משל מעולם החיות; "בעלי החיים החליטו לפתוח בי"ס,

ובו ילמדו מקצועות שישפרו את חייהם בעולם; טיפוס, שחייה, תעופה, ריצה ועוד.

כל בעלי החיים למדו את כל המקצועות. הברווז הצטיין בשחייה, אולם כאשר למד

ריצה נקרעו לו הקרומים והוא הרגיש נורא. בסופו של דבר הפך לשחיין בינוני.

הנץ נתפס כתלמיד בעייתי, כי בשיעורי טיפוס נעמד על הסלע העליון ולא  טרח

לעשות את כל הדרך למעלה. הזאב הצליח יפה בשיעורי ריצה, אולם כאשר לימדו

אותו לעוף הוא נפל והתרסק".

"החיות יצרו בי"ס כמו שאנו מכירים", אומרת פרופ` קולרבון, "אולם עלינו להכיר

שלכל אחד כישורים אחרים, וקהילות לומדות חייבות לפעול עח פי עיקרון זה".

שינויים בחברת הידע

"הידע מתפתח במהירות ולמעשה אנו עומדים כיום בפני התפוצצות מידע",

אומרת פרופ` קולרבון. "ביה"ס ניצב לפיכך בפני אתגרים שישנו אותו. לזכות

בתיה"ס עומדים התלמידים - כוח לא מבוטל, שבאמצעותו אפשר לשנות

ולהשתנות. הטכנולוגיה משפיעה על ביה"ס, ולמעשה תגרום להיערכות

מחודשת של הלמידה-הוראה. החזון של קהילה לומדת ישפיע גם הוא על

היערכות הלמידה. הגדרת קהילה לומדת היא אוסף של יחידים, שחולקים

צרכים, שאיפות, רגשות וכדומה, ויוצרים אמפתיה הדדית. היחיד בקהילה

הלומדת משפיע על הקהילה כולה. כדי להשיג את יעדי הקהילה הלומדת,

יש לגרום לאנשים להיות מעורבים בקהילה, ולהעצים את המורים וההורים,

באמצעות חזון שיסחוף את כולם קדימה. הלמידה הממוקדת פנימה, מכוונת לעצמי,

תנצל את יכולת האדם ללמוד בכל דרך שהיא". לדברי פרופ` קולרבון, "למידה על

פי עקרון האינטיליגנציות המרובות, מהאינטרנט, מהסביבה ועוד, שמקבלת תמיכה

חיצונית מגורמים כמו משה"ח, מפקחים ועוד, תוכל לשנות את פני החינוך".

הגורמים המדרבנים 

כיצד תוכל מערכת החינוך להשתנות? פרופ` קולרבון מונה מספר מרכיבים;

1. חזון; הקהילה תפתח לעצמה חזון מועדף, ןתנהל את מהלכיה לפי החזון הזה.

2. אמון; חברי הקהילה יאמינו האחד ביכולתו של השני, ויחד ינצלו את המשאבים

שברשותם כדי להתפתח. 3. תקשורת פתוחה; שיתוף מלא במידע האישי והארגוני,

הוא חיוני בתהליכי שינוי. 4. עבודה משמעותית; מובילי השינוי יצטרכו לדאוג

שתהליכי השינוי יהיו משמעותיים לכולם, כך שהעבודה תיעשה בהתלהבות

מחד ובשכל מאידך. 5. העצמה והגשמה; כדי שאנשים יפעלו יש להקנות להם

את הכלים הראויים ולאפשר להם את מרחב הפעולה הנדרש. 6. עבודת צוות

ומעורבות; אנשים שמרגישים שיש להם תפקיד חשוב, יוצרים מחוייבות,

הנעה וסינרגטיות. 7. סגנון מנהיגות של שינוי; בעידן של תמורות, מנהיג

וקהילה שמשתנים תדיר יכולים לצעוד קדימה.

המנהל האידיאלי

"כדי ליצור שינויים צריך הנהגה", אומרת פרפו קולרבון. "מחקרים שנערכו

בבריטניה ובדקו מהן התכונות הנדרשות ממנהיג, גילו כי למנהיגים יש רמה

גבוהה של הכרתיות; הכרה ומודעות בתפקידם, אינטיליגנציה אישית מפותחת,

אינטגריטי גבוה ובסיס ערכי מוצק. מנהלי בתי"ס, המנהיגים את החינוך, צריכים

שתהיה להם אמונה נלהבת בתפקיד, חזון ומחוייבות. מנהל מצליח הוא אחד שאוסף

מידע כל הזמן, הן מחומרים פורמליים והן מהסביבה, באמצעות ה"אנטנות" האישיות.

מנהל מצליח רוכש כבוד לזולת, מציב אתגרים ומקנה תמיכה, והוא בעל אמונה נלהבת.

החזון האישי של המנהל כולל חשיבה אסטרטגית ודחיפה לביצוע, השפעה, כושר

שכנוע ואחריותיות; היכולת לגרום לאנשים להרגיש אחראים. תכונות נוספות;

יוזמה, חשיבה אנליטית, עבות צוות, פיתוח הפוטנציאל ועוד.

במחקרים שנערכו על עבודת המורים התגלה, כי מורים מונעים כאשר קיימים

הגורמים הבאים; הם מקבלים עידוד ותמיכה, זוכים להקשבה, עובדים היטב

בצוות, מרגישים שמעריכים אותם, מקבלים מידע באופן קבוע, ומחשיבים את

האתגרים הניצבים בפניהם".

העצמת ביה"ס

כיצד יוצרים העצמה בית ספרית? פרופ` קולרבון מציעה לערוך אמנת

למידה בין כל הגורמים; מורים, תלמידים, הורים וקהילה. אמנת הלמידה

מבהירה, למשל, מהם התפקידים ותחומי האחריות של כל אחד מהגורמים.

המנהלים צריכים להפוך את התלמידים לשותפים בתהליך, להיענות לתביעות

ההורים, לפעול באמפתיה עם הסביבה, ליטול סיכונים ולקבל ביקורת. המנהל

צריך לחושב גלובלית ולפעול נקודתית. כך, ביחד עם כל התהליכים שתוארו

לעיל, יצליח המנהל להפוך את ביה"ס שלו לחלק מהקהילה, ולהצעיד אותו

בבטחה קדימה.