כיצד מתמודדים עם אלימות נגד מורים

נתונים על האלימות כלפי מורים - נתוני משרד החינוך, התרבות והספורט

פרופ' רמי בנבנישתי מבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים ערך מחקר בנושא האלימות במערכת החינוך. המחקר נערך בשנת הלימודים תשס"ב,ביוזמה ובמימון של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך, התרבות והספורט. מטרת המחקר היתה לספק משוב על היקף תופעת האלימות במערכת החינוך בישראל ועל מאפייניה מזוויות הראייה של התלמידים, המחנכים והמנהלים. המחקר מבוסס על מדגם מייצג גדול, שנכללו בו 410 בתי-ספר, 810 כיתות ו-21,577 תלמידים בכיתות ד'–י"א, 602 מחנכים ו-295 מנהלים במגזר היהודי, במגזר הלא-יהודי ובמגזר הבדואי, בפיקוח הממלכתי והממלכתי דתי. באופן כללי, המחקר מצביע על ירידה בדיווחי תלמידים על אלימות בבתי-ספר ועל עלייה בתחושת הביטחון שלהם בבית-הספר. מדיווחי הצוות החינוכי אפשר ללמוד על מודעות גדולה יותר לסוגיית האלימות בבית-הספר ועל עלייה גדולה בהיקף פעולות הננקטות להתמודדות אתה בהשוואה למחקר הקודם, שנערך בשנת תשנ"ט. בין הנושאים שנבדקו במסגרת המחקר עלתה סוגיית האלימות כלפי מורים.

מתוך ממצאי המחקר - אלימות כלפי מורים

המורים דיווחו על שכיחות נמוכה של אלימות כלפיהם. האלימות השכיחה ביותר היתה של קללות ועלבונות (כ-16%). פחות מ-2% מכלל המורים דיווחו על כך שדחפו אותם, איימו עליהם או גנבו מהם. רק כ-2% מכלל המורים הביעו דאגה לביטחונם האישי ברמה בינונית ומעלה. מעט מאוד מחנכים דיווחו כי הם נוקטים פעולות להגנה מפני אלימות תלמידים, ושיעור המדווחים כך במחקר זה נמוך במידה ניכרת משיעורם בשנת תשנ"ט.

מתוך מסקנות המחקר וההמלצות בו

המחקר על אלימות במערכת החינוך שנערך בשנת תשס"ב מצביע על ירידה בשיעור קורבנות האלימות המדווחת על-ידי התלמידים. זאת במקביל לעלייה ברמת המודעות והפעילות של בתי-הספר בתחום ההתמודדות עם אלימות. להערכת החוקר, סימנים מעודדים אלו מעידים על כך שאפשר להפחית את רמת האלימות בבתי-הספר. עם זאת, רמת האלימות במערכת החינוך היא גבוהה ומדאיגה. לפיכך נראה כי יש מקום להמשיך את המאמצים הנעשים לשם התמודדות עם האלימות בבתי-הספר. ממצאי הסקר הנוכחי מצביעים על כך שהמחנכים והמנהלים חשים שהם זקוקים להכשרה ולתמיכה רבה יותר מצד גורמי משרד החינוך, הרשות המקומית וההורים. שיתוף פעולה בין כל הגורמים והשקעת משאבים מתמשכת ועקבית עשויים לתרום בהמשך המאמץ להפחית את רמות האלימות הגבוהות במערכת החינוך בישראל. 

נתוני הסתדרות המורים

בשנת 1999 ערכה הסתדרות המורים, באמצעות מכון "משוב", סקר בנושא ההתמודדות עם אלימות בבתי-הספר.
יצוין כי ממצאי הסקר של הסתדרות המורים חמורים באופן ניכר מאלה שדווחו במסגרת הדוח שהוגש למשרד החינוך
(דוח בנבנישתי).
להלן עיקרי הממצאים בסקר הסתדרות המורים:
 כמחצית מהמורים במגזר היהודי וכרבע מהמורים במגזר הערבי העידו כי חוו לפחות סוג אחד של אלימות. 
פחות מ-10% מהמורים בשני המגזרים דיווחו כי סבלו מהטרדה טלפונית. 
דווח על גרימת נזק לרכבם של כ-12% מהמורים בשני המגזרים. 
16.9% מהמורים במגזר היהודי ו-5.8% מהמורים במגזר הערבי דיווחו כי סבלו מאלימות פיזית. 
38.1% מהמורים במגזר היהודי ו-15.1% מהמורים במגזר הערבי דיווחו כי סבלו מקללות.

נוהל הטיפול במקרה של אלימות כלפי מורים

במשרד החינוך, התרבות והספורט הוגדרו נהלים לטיפול באירוע של אלימות כלפי מורים.
בחוזר מנכ"ל תשס"ג 6 ב' סעיף 2: פגיעות תלמידים בעובדי הוראה, נקבעו נהלים לטיפול המערכת באירועים חריגים של פגיעה פיזית, מינית או מילולית של תלמיד בעובד הוראה.
יצוין כי החוזר עוסק בפגיעה מכוונת של תלמיד בעובד הוראה, ולא בפגיעה שנעשתה בשגגה.
במקרה של פגיעת תלמיד בעובד הוראה (פגיעה פיזית או מינית), עיקרי הטיפול הם אלה:
הרחקת התלמיד הפוגע לחדר המנהל ובירור עובדות המקרה עם עובד ההוראה שנפגע ועם התלמיד הפוגע;
יידוע צוות המורים;
דיווח למפקח בית-הספר;
זימון הורי התלמיד;
בכל מקרה של פגיעה פיזית או מינית במורה תישקל האפשרות של השעיית התלמיד באופן מיידי.
יצוין כי הרחקה מהמוסד החינוכי אינה תגובה אוטומטית לכל מקרה של פגיעת תלמיד בעובד הוראה.
המלצה על כך צריכה להביא בחשבון את המשתנים האלה: לקיחת אחריות מצד התלמיד על המעשה והבעת חרטה, חומרת הפגיעה, גילו ומצבו האישי והמשפחתי של התלמיד ומידת שיתוף הפעולה של התלמיד ומשפחתו בתוכנית הטיפולית;

מנהל בית-הספר יזמן את הוועדה הבית-ספרית לאלימות לשם קביעת הטיפול המשמעתי בתלמיד, בניית תוכנית חינוכית ותוכנית התערבות מערכתית בבית-הספר והגדרת האחראים לביצוען;
התלמיד הפוגע יידרש לפעול פעולה מתקנת, שבה יביע חרטה על מעשהו ויוכיח כי הבין את חומרתו ואת אחריותו לו.
כמו כן תישקל האפשרות לנקוט הליך של גישור בין עובד ההוראה הנפגע לתלמיד הפוגע. נוסף על כך, בחוזר מנכ"ל תשס"ג 6 ב' הוגדרו נהלים לפעולה במקרה של פגיעה מילולית בעובד הוראה. 
חוזר שקד'ם לחוזר זה, חוזרמנכ"ל תשס"א 4 ג', עוסק באופן נרחב בסוגיית האלימות במערכת החינוך. בחוזר זה הוגדרו נהלים רבים הקשורים למקרים של אלימות בבית-הספר. בין השאר הוגדרו בו כללי פעולה בדבר קיום קשר עם התקשורת. בסעיף 2.7 בחוזר נקבע כי אין להגיב בעיתונות המקומית או הארצית ללא היוועצות וקבלת אישור ממנהל המחוז ומדובר המשרד. יצוין כי בהקשר זה חל איסור על פרסום שם או פרטים מזהים אחרים של קטין.

התערבות המשטרה

נושא נוסף שטופל בהרחבה בחוזר מנכ"ל תשס"א 4 ג' הוא הטיפול באלימות במערכת החינוך בסיוע משטרת ישראל.
בהתערבות המשטרה עשויים להיכלל התחומים האלה: סיוע לבית-הספר בקיום פעולות הסברה, הגברת התכיפות של סיורי שוטרים ליד בתי-הספר, טיפול במקרים של הסגת גבול על-ידי הורים המפריעים לפעילות החינוכית השוטפת או המאיימים בפגיעה בצוות בית-הספר וטיפול משטרתי בתלמידים המעורבים במעשי אלימות.
בחוזר מוצע למנהלי בית-הספר ליזום פגישות היכרות עם מפקדי תחנות המשטרה, עם ראש חוליית הנוער או עם קציני הנוער הפועלים באזור בית-הספר. ככלל, תיעשה חקירת קטינים בתחנת המשטרה, לאחר זימונם על-ידי המשטרה ויידוע הוריהם. בכל מקרה של חקירת קטין על-ידי המשטרה חלות על הקטין הזכויות הקבועות בפקודת המטה הארצי של המשטרה.
כל קטין שנחקר על-ידי המשטרה בחשד לביצוע עבירה מופנה, על-פי חוק, אל שירות המבחן לנוער במשרד הרווחה. בכל מקרה שתלמיד נמצא בטיפול שירות המבחן לנוער, יתאם מנהל בית-הספר את הטיפול המשמעתי והחינוכי בתלמיד בבית-הספר עם הקצין המטפל בו בשירות המבחן, עם מפקדי תחנות המשטרה, עם ראש חוליית הנוער או עם קציני הנוער באזור בית-הספר.

מקורות
דוחות מחקר
הסתדרות המורים בישראל ומכון "משוב", התמודדות עם אלימות בבתי-הספר, 1999.
בנבנישתי רמי, אלימות במערכת החינוך – תשס"ב, 2002.

חוזרי מנכ"ל משרד החינוך, התרבות והספורט חוזר מנכ"ל 4 ג', תשס"א.
חוזר מנכ"ל 6 ב', תשס"ג. 

שירה בן ששון-פורסטנברג, אלימות נגד מורים, מרכז מחקר ומידע, הכנסת.