כל החוקים כ-ו-ל-ם

 מנהלי בתיה"ס חייבים לנקוט משנה זהירות במגעיהם עם תלמידים והורים. המנהלים צריכים להכיר על בוריים לא רק חוזרי מנכ"ל רבים, העוסקים ביחסים עם תלמידים והורים, אלא גם חוקי מדינה לא מעטים. מדובר בחוקים הנוגעים בזכויות התלמיד, בהגנת הפרטיות, חופש המידע, כבוד האדם וחירותו, חוקים בנושא מתן עדות בחקירה פלילית ועוד. כך עולה מהרצאה של היועצת המשפטית של מחוזות תל אביב והמרכז במשה"ח, עו"ד רות יפה. ההרצאה הועברה בכנס למנהלים חדשים במחוז מרכז, שנערך עם פתיחת שנה"ל הקודמת.

לדברי יפה, גם עימותים מילוליים עם הורים, לכאורה לגיטימיים, עלולים להסתיים בבית המשפט. מקרה שהביאה כדוגמה, הוא של תיק תביעת "לשון הרע" כנגד מנהלת בי"ס, המתנהל בימים אלה בבית המשפט. לדברי יפה, התיק הוא "כאב ראש לא קטן" למשפטני משה"ח. מדובר במנהלת שהשיבה להורה שתקף אותה מילולית באירוע פומבי, וכנראה לא חסכה במילים.

"עליכם לחשוב פעמיים לפני שאתם מגיבים להתקפה מילולית של הורים, ולהימנע ככל הניתן מעימות פומבי עמם", מייעצת יפה למנהלים. "יש הורים שרק מחכים להזדמנות להגיש תביעת לשון הרע". היועצת המשפטית ממליצה למנהלים שחווים על בשרם התנהגות לא הולמת של הורה בשטח ביה"ס, למשל איומים או עלבונות, לשלוח להורה מכתב מנומק מדוע נוכחותו אינה רצויה בביה"ס, ולידע על כך במקביל גם את הרשות המקומית.

 אין לדחות תלמיד השייך למגזר אחר

 למרות שלבתי"ס רבים יש מגזר מוגדר של תלמידים, למשל אוכלוסייה דתית, אסור למנהל לדחות תלמיד שאינו שייך לאוכלוסייה זאת. הוראה זו כוללת את החינוך הממלכתי, החינוך הממלכתי-דתי, והחינוך הממלכתי הלא יהודי. ההוראה מעוגנת בחוק זכויות התלמיד משנת תשס"א. דחיית תלמיד מטעמי גזע, אמונה, רקע עדתי, חברתי או כלכלי - נוגדת את החוק. העונש שעשוי להיגזר על מנהל בי"ס שעובר עליה הוא עד שנת מאסר. החוק גם אוסר על הקמת כיתות לימוד נפרדות בביה"ס לתלמידים בעלי רקע שונה. לדוגמה; למנהל בי"ס השייך למגזר הממלכתי-דתי אסור לדחות תלמיד חילוני המבקש להתקבל אליו. כך גם לגבי תלמיד ערבי המבקש ללמוד בבי"ס ממלכתי שכל תלמידיו האחרים יהודים. כמובן שעל התלמיד לכבד את הרוח והתקנות של ביה"ס, ולהביא בחשבון שהוא יצטרך לקבל את תוכנית הלימודים הנהוגה בו על כל מה שמשתמע ממנה. עו"ד יפה סיפרה למשתתפי הכנס כי גם משה"ח עצמו חטא בנושא זה;בימים אלו מתנהלת כנגד המשרד תביעת נזיקין של בני העדה האתיופית על סך מיליון ש"ח. מתברר שלפני מספר שנים קבע משה"ח לבתיה"ס מכסות לקבלת תלמידים עולי אתיופיה. היועץ המשפטי לממשלה קבע שהליך זה היה מנוגד לחוק בהיותו מפלה ופוגע בשוויון. המכסות אמנם בוטלו, אולם משה"ח עלול לשלם עליהן ביוקר.

 הרחקת תלמיד מביה"ס - איך ומתי

 הרחקת תלמיד לצמיתות מבי"ס הוא תהליך ענישה קשה ומורכב. החוק, כמו גם חוזר מנכ"ל בנושא, מגדירים נהלים להרחקת תלמיד שיש להקפיד עליהם. השלב הראשון של ההרחקה הוא עריכת שימוע לתלמיד ולהוריו. ביה"ס חייב לתת לתלמיד, הוריו או נציג מטעמם, את האפשרות להציג את עמדתם לגבי המעשים המיוחסים לו. בהליך השימוע צריכים להשתתף המנהל, מפקח ביה"ס והיועץ החינוכי או פסיכולוג ביה"ס. לאלה ניתן להוסיף גם את המחנך ורכז השכבה. ההזמנה לשימוע חייבת להישלח להורי התלמיד בדואר רשום. אם לא הופיעו התלמיד או הוריו לשימוע הראשון, יש לקבוע להם תאריך לשימוע נוסף. רק אם לא הופיעו גם לשימוע זה, ניתן לערוך את הדיון על ההרחקה בהיעדרם. במכתב המזמין לשימוע חייב המנהל לפרט את האשמות כלפי התלמיד ואת העובדות הנוגעות בהן כדי שהתלמיד והוריו יוכלו להתכונן. לאחר הדיון וקבלת ההחלטה צריך המנהל להעביר לרשות המקומית ולמנהל המחוז מסמך שבו היא מפורטת, הנימוקים לקבלתה, הצעת חלופות חינוכיות לתלמיד והתייחסות לטענות ההורים והתלמיד בשימוע. לתלמיד ולהוריו יש זכות לערער על ההחלטה עד 14 יום מתאריך קבלתה, לוועדת שימוע שבראשות מנהל המחוז. על הוועדה להתכנס תוך 14 יום מעת קבלת הערעור. בכל מקרה, מדגישה היועצת המשפטית, עד קבלת החלטת מנהל המחוז אסור למנהל ביה"ס למנוע מהתלמיד להמשיך וללמוד בביה"ס.

 משמעת או השפלת התלמיד?

עו"ד יפה מדגישה כי ביה"ס חייב לציית לחוק "יסוד כבוד האדם וחירותו", ולכן בעת הנהגת משמעת יש להקפיד שלא להשפיל את התלמיד. היועצת המשפטית אינה מקבלת את הטענה שנשמעה בכנס, כי לעתים קשה לקבוע בוודאות מתי מדובר בענישה ומתי בהשפלה. לדבריה, כל מחנך יודע בדיוק מתי הוא משפיל תלמיד. לדוגמה מספרת יפה על מקרה שבו עסקה לאחרונה, של מורה שהענישה תלמיד בכך ש"חיברה" אותו בסיכת ביטחון לחולצתה.

 אסור לגעת בתלמיד

על פי החוק אסור לאיש חינוך לנקוט אמצעי משמעת גופניים כלשהם כלפי תלמיד. היועצת המשפטית מדגישה, כי אסורה אפילו משיכת תלמיד מפריע מהכיתה בידו, גם במקרה שהתלמיד מסרב בכל תוקף לצאת מהכיתה, מקלל או מונע את התנהלות השיעור. "גם אם יבוטל השיעור וכל הכיתה לא תלמד, אין לגעת בתלמיד. כל נגיעה בתלמיד יכול להיות עילה לתביעה משפטית על תקיפה". רק במקרים של הגנה עצמית או כדי מניעת פגיעה, מותר להפעיל אמצעים גופניים כנגד התלמיד. למשל, להחזיק בכוח בתלמיד שעומד לפגוע בתלמיד או במורה אחר. גם במקרים אלה קיימת מגבלה של שימוש בכוח סביר ושל "עקרון המידתיות". על פי עקרון זה מותר להפעיל כוח פיזי כדי למנוע פגיעה גדולה יותר. אסור גם להעניש תלמיד, להשהותו או להעבירו מביה"ס בגלל שהוריו השתוללו בביה"ס.

 הגנת פרטיות התלמיד והוריו

 אסור לספק מידע או לרכל על תלמיד או על בני משפחתו בחדר המורים. מסירת מידע על התלמיד למורה אחר תיעשה אך ורק אם הדבר חיוני לצורך מילוי תפקידו. אסור גם למסור מידע כלשהו על תלמיד למי שאינו מורה, למשל לעורך דין או לחברת ביטוח, גם אם מדובר בתאונה שבה היה התלמיד מעורב. מידע כזה יימסר רק עם ייפוי כוח של ההורים.

 מידע מלא גם להורה שהילד אינו במשמורתו

כל הורה הוא אפוטרופוס טבעי על ילדו ולכן זכותו לדעת כל מידע עליו. ביה"ס חייב למסור לו את המידע. גם כשמדובר בהורים גרושים או פרודים, זכאי ההורה  שהילד אינו נתון למשמורתו לקבל את כל המידע על הילד. מסיבה זו ממליצה היועצת המשפטית לקבוע עם הורה זה כבר בתחילת שנת הלימודים את הפרוצדורה שבה יועבר לו המידע. לעתים שני הורים החיים בנפרד מגיעים לאסיפות ההורים בביה"ס, מתעמתים ביניהם ואף מביישים את התלמיד. מסיבה זו ממליצה עו"ד יפה לקבוע מפגשים נפרדים להורים שאינם חיים ביחד. במקרים נדירים בלבד אין למסור להורה מידע על ילדו; אם מסירת המידע עלולה לסכן את התלמיד, למשל עם התלמיד התלונן על התעללות מצד ההורה. גם על היריון של תלמידה קטינה אין לדווח להורים אם צפויה לה סכנה פיזית בשל הגילוי. במקרים כאלה חייב המנהל להתייעץ עם יועץ או פקיד סעד ולא להחליט לבד אם לדווח להורים.

 מתי ומה לדווח למשטרה

 על פי חוזר מנכ"ל מחויב מנהל ביה"ס לדווח למשטרה על מקרים של חבלה חמורה, עבירות מין, הצתות ונשיאת נשק של תלמיד. המנהל צריך לשתף פעולה עם המשטרה ולפעול בהתאם להוראותיה גם בכל מקרה אחר, אך בד בבד לתעד היטב על ידי מי ניתנה לו ההוראה. בניגוד לרופא או לפסיכולוג, מנהל או מורה חייבים לתת עדות במשטרה אם נדרשו לכך, ולא קיים עבורם המושג של חיסיון. אבל, היועצת המשפטית גם מדגישה, כי כל עדות של מנהל או מורה חייבת להתבסס על עובדות בדוקות ורלוונטיות בלבד. אסור לו לדווח  על רכילות ששמע על התלמיד או לחוות דעה עליו. אסור למנהל גם למסור מידע על הנאמר בשיחות טלפון עם התלמיד או הוריו, כי כך הוא עובר על חוק הגנת הפרטיות. רק במקרים מיוחדים חייב המנהל לדווח למשטרה גם על דברים ששמע ושאינם מבוססים על עובדות בדוקות; אם תלמיד מספר על עבירות שבוצעו בו מחוץ לשטח ביה"ס על ידי הוריו, למשל התעללות מינית, אלימות ואף הזנחה. במקרים כאלה המנהל אינו צריך לבדוק את אמיתות הסיפור, אלא לדווח למשטרה, והיא שתבדוק את אמיתותם. על המנהל גם לדווח על חשד למעשים מגונים בפומבי, למשל התערטלות של תלמיד, סחיטה ואיומים על רקע מיני ועוד. אם מדובר בתלמידים אשר גילם צעיר מ-12, יש להתייעץ עם פקידת סעד או יועץ בכיר של ביה"ס. מעל גיל 12 יש לדווח למשטרה.  

חשוב לדעת

 חוקים ותקנות המגדירים את יחסי המנהל עם התלמיד והוריו

חוק זכויות התלמיד, התשס"א - 2000

חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981

 חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998

 פקודת הפרוצדורה הפלילית  (עדות)

 חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

חוזרי מנכ"ל

 הורים פרודים – ס"ג/5(א), ס"ג/6

 טיפול באלימות – ס"א/4 (ג), ס"ג/6(ב), ס"ד/7 (א)

 מניעת אלימות במשפחה, חובת היידוע -  ס"ג/4(ב)

 חובת דיווח על עבירות מין, חבלה חמורה או התעללות לפי חוק העונשין – תשנ"ח מיוחד א'

 פגיעות מיניות של תלמידים בתלמידים –תש"ס/2(א)

 נוהל הרחקת תלמיד – ס"ג/2(א)

 נציגות הורים בביה"ס – ס"ד/4(א)