אלימות ובעיות משמעת בבתיה"ס הציבוריים בארה"ב

היקף מעשי האלימות של תלמידים בבתיה"ס בארץ לא ידוע, בעיקר כיון שיש בנושא פרסומים סותרים;  מחקרים שנעשו עבור משה"ח מדווחים על ירידה של 3% בהיקף האלימות בשנה האחרונה, בעוד שהמשטרה מדווחת על עלייה של כ-14% במספר מעשי האלימות בבתיה"ס.

משה"ח האמריקני, לעומת זאת, ערך בשנת 2000 סקר רחב היקף בנושא פשיעה קלה וחמורה בבתיה"ס הציבוריים. הסקר כלל מדגם מייצג של 3,000 בתי"ס ציבוריים יסודיים ועל יסודיים, מכל המגזרים. מנהלי בתיה"ס התבקשו לענות על שאלון לגבי מספר הפרות משמעת ומקרי הפשיעה, חומרתם, תוכניות המניעה ודרכי הטיפול והענישה.

הסקר בדק את כל מעשי האלימות ובהם קטטות, התקפות גופניות, פגיעה מינית, גנבות וונדליזם. מעשי פשיעה חמורים ובהם אונס, פגיעה מינית ללא אונס, התקפה גופנית או קטטה שבה מעורב שימוש בנשק, איומים בתקיפה בנשק ושוד הוגדרו כ"אלימות חמורה" ונבדקו בנפרד ממעשי אלימות רגילים.

 

תוצאות הסקר

 

71% מהמנהלים דיווחו על מעשי אלימות שאירעו בבית ספרם. תרגום הנתונים למספרים בהיקש סטטיסטי, מעיד כי אירעו כמיליון וחצי אירועי אלימות ב-59,000 בתיה"ס הציבוריים. 36% מבתיה"ס דיווחו למשטרה או לגורם אכיפת חוק אחר (כשמדובר בגילאים צעירים) על מקרה אלימות אחד לפחות  באותה שנה.

ב-20% מבתיה"ס אירע לפחות מקרה אלימות קשה אחד באותה שנה, ובסך הכל דווח על 61,000 מקרי אלימות קשים.

מהסקר עולה, כי אירוע האלימות הנפוץ ביותר היה קטטות של תלמידים ללא שימוש בנשק. על אירוע אחד לפחות בשנה דווח ב-61% מבתיה"ס. איומים בפגיעה גופנית ללא נשק התרחשו ב-51% מבתיה"ס, וגניבות ב-46% מהם. 43% מהמנהלים דיווחו, כי בביה"ס אותרו סכינים או כלי נשק חדים אחרים אצל תלמידים. לעומת זאת, הדיווח על פגיעה מינית היה נמוך בהרבה - רק בכ-2% מבתיה"ס. ב-1% מבתיה"ס דווח על מקרה אונס אחד לפחות במהלך השנה, בשטח המוסד.

 

בעיות משמעת קשות

 

הסקר בדק גם בעיות משמעת חמורות, בעיקר כיוון שהן עלולות להוביל לפשיעה. בעיות המשמעת שנבדקו היו, בריונות, התקפות מילוליות על מורים, גרימה לאיבוד השליטה של המורה בכיתה ולאנדרלמוסיה, הפגנת חוסר כבוד כלפי מורים, פעילות תרבותית לא הולמת של קבוצות קיצוניות ופעילות כנופיות. בעיות המשמעת, מלבד פעילות של קבוצות או כנופיות, הוגדרו כחמורות ונכללו בסקר רק אם אירעו בביה"ס לפחות פעם בשבוע. פעילות של כנופיות וקבוצות תרבותיות קיצוניות הוגדרו כבעיות משמעת חמורות גם אם קרו פעם אחת בלבד במהלך השנה.

29% מבתיה"ס דיווחו על תופעה של בריונות תלמידים. 19% מבתיה"ס דיווחו על שכיחות גבוהה של הפגנת חוסר כבוד למורים, 13% מבתיה"ס דיווחו על אלימות מילולית נפוצה כלפי המורים, 10%  דיווחו על פעילות של קבוצות קיצוניות או תקריות בין קבוצות תלמידים מגזעים שונים. 3% דיווחו על אירועים תכופים שבהם איבד המורה שליטה בכיתה.

 

פעולות הענישה

 

המנהלים התבקשו לדווח על פעולות הענישה האופייניות הננקטות בבתיה"ס כלפי הפרות משמעת חמורות. מהסקר עולה, כי השיטה נפוצה ביותר בארצות הברית היא הרחקה של התלמיד מביה"ס לחמישה ימים או יותר. שיטה זו נפוצה בקרב 83% מבתיה"ס. ב-75% מבתיה"ס הועברו תלמידים בעלי בעיות התנהגות לבתי"ס מיוחדים. ב-11% מבתיה"ס סולקו תלמידים אלימים ללא המשך טיפול או מעקב של ביה"ס.

 

טיפול ותוכניות מניעה

 

המנהלים התבקשו לציין מהם הטיפולים ותוכניות המניעה שהם נוקטים כדי למנוע מעשי אלימות. מהסקר עולה, כי מרבית בתיה"ס נוקטים ביותר מדרך אחת. ב-66% מבתיה"ס נקטו בשיטה טיפולית של הפניית תלמידים "בעייתיים" ליועץ חינוכי, פסיכולוג או תרפיסט. ב-66% מבתיה"ס קיימת תוכנית לימודים למניעת אלימות או תוכנית התערבות לשינוי דפוסי התנהגות לא רצויים. ב-65% מבתיה"ס מופעלים חונכים או מאמנים (מנטורס), שהם תלמידים בוגרים או איש צוות. ב-45% מבתיה"ס מפעילים התלמידים עצמם פתרונות לקונפליקטים ובעיות משמעת, כבוררים או בבית משפט של תלמידים. ב-22% מבתיה"ס בארצות הברית קיים "קו חם" - קו טלפון, שאליו יכולים התלמידים לפנות ולדווח כשהם מותקפים. תוכניות המניעה הפופולריות ביותר, שמונהגות ב-57% מבתיה"ס, הן אלו המטפחות את הקהילתיות והאינטגרציה החברתית בקרב התלמידים.

 

הכשרת המורים

 

הכשרת מורים וצוות היא אחת הדרכים הנוספות הננקטות למניעת אלימות ופשיעה. בחלק מההכשרות להוראה בארצות הברית נכללים נושאים כמו; "ניהול כיתה", "מניעת פשיעה", "איתור סימני אזהרה מוקדמים אצל תלמידים בעלי פוטנציאל לאלימות" ועוד. 66% מבתיה"ס דיווחו בסקר כי הכשירו, פיקחו או הציעו למורים הכשרה לרכישת כלים לניהול הכיתה. 35% מהמורים קיבלו הכשרה באיתור תלמידים בעלי פוטנציאל אלים ו-31% השתלמו בנושא מניעת האלימות.

 

מעורבות הורים

 

מהסקר עולה, כי מרבית בתיה"ס מערבים את ההורים במאמציהם למנוע פשיעה בביה"ס, אולם לא בצורה פעילה. ב-54% מבתיה"ס מדובר בבקשת משוב מההורים על מדיניות הענישה של ביה"ס או על תוכניות מניעת אלימות שיזם. ב-45% מבתיה"ס מציעים להורים סיוע או הכשרה בהתמודדות עם ילדים בעלי התנהגות לא הולמת או אלימה. שילוב ההורים בפועל בתוכניות התערבות בית ספריות למניעת אלימות קיים רק ב-21% מבתיה"ס.