מקובל לחשוב, כי הפופלאריות הרבה של לימודי הוראה בקרב צעירים במגזר הערבי נובעת בעיקר מהיעדרן של אופציות אחרות להשתלבות בתעסוקה לאקדמאיים הערבים. מחקר שערכו חוקרים מהמכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה, ראיד זידאן, סלמאן עליאן וזהבה תורן, בחן את המניעים והגורמים שהשפיעו על פרחי ההוראה במגזר הערבי לבחירת ההוראה כמקצוע. תוצאות המחקר הוצגו בכנס "הכשרת מורים על פרשת דרכים", שערכו לאחרונה מכון מופ"ת ומכללת קיי. במחקר השתתפו 280 סטודנטים משנה א' מכל המסלולים והמגמות במכללות האקדמיות הערביות.
המחקר מצא, כי המניעים שהשפיעו ביותר על הסטודנטים לבחור בהוראה היו: התפתחות אינטלקטואלית, יצירתיות, תחושת הנאה, הזדמנות ליזום רעיונות ולבטא כישרונות, סיפוק בעבודה עם ילדים בגילאים שונים ואמונה בהוראה כשליחות וככלי לתיקון ולשיפור פני החברה. המחקר גם מצא, כי תלמידי ההתמחות בחינוך מיוחד ובחינוך לגיל הרך, שברובם היו בנות, דירגו את מניע המעמד במקום הגבוה ביותר. לדברי החוקרים, נראה שבנות משכילות במגזר הערבי רואות בהוראה מקצוע יוקרתי העשוי להביא למוביליות חברתית. קבוצה זו דירגה גם את המניע האינטלקטואלי, היצירתי, האישי ואת תחושת המחויבות במקום גבוה בניגוד לתלמידי ההתמחות בהוראת מדעים.
עוד מצא המחקר, כי בקשת ההורים או שכנוע של קרוב משפחה הם הגורמים המכריעים ביותר בתהליך בחירת ההוראה כמקצוע בקרב הסטודנטים הערבים. לעומת זאת, לגורמים הקשורים לחוויה אישית בתחום ההוראה, כמו מורה נערץ, היתה רק השפעה בינונית על הבחירה בהוראה.
עוד מצא המחקר, כי לסיבות של חוסר ברירה או מספר מוגבל של אפשרויות בבחירת מקצוע, הייתה השפעה מועטה בלבד על החלטת הסטודנטים לבחור בהוראה.
על פי ממצאי המחקר פרחי הוראה במגזר הערבי רואים במקצוע ההוראה הגשמה עצמית ואפשרות להתפתח ולחדש, וסבורים שבאמצעותו יוכלו לשמש סוכני שינוי בחברה שלהם.
לתקציר המחקר