כל הכותרות 21.9.07-30.9.07

בכל שנה בחודש אוגוסט יוצאת משלחת של כיתות י"א בכפר הנוער ויצו ניר העמק שבעפולה למסע משמעותי וחוויתי בפולין, במסגרת לימודי תקופת השואה. התלמידים חזרו ארצה לפני מספר ימים עמוסי חוויות ורשמים. חווה אלתר,ראש המשלחת ומחנכת בניר העמק, סיפרה: "המשלחת שיצאה בחסות משרד החינוך מנתה 25 תלמידים ותלמידות שעברו הכנה מקדימה לפני היציאה לפולין. ההכנה עסקה בפולין של טרום המלחמה והאובדן בזמן המלחמה. ביקרנו במחנות ההשמדה, שוחחנו עם חסידי אומות עולם, שסיכנו את חייהם בכדי להציל יהודים, והתרשמנו מהאתרים במדינה. התלמידים זכו להכיר את הנושא מקרוב - לא רק ברמה התיאורטית. מעבר להתרשמות הם קיבלו במסע הזה ערכים מוספים למכביר בהם הכרת השונה, סובלנות, חשיבות הנתינה והתגייסות למען מטרה", סיכמה אלתר. מנכ"ל הכפר, יוסי גושן, שמע מחברי המשלחת את רשמיהם, וציין כי הוא רואה בביקורי התלמידים בפולין ערך חשוב מאין כמוהו. חברי המשלחת סיפרו בתום המסע: "השנה יצאנו אנחנו, משלחת של נערים סקרנים עם המון שאלות ורצון לחוות את החוויה הזו, ולא ידענו מה מחכה לנו.

כשנחתנו באדמה חרוכת הדם הזאת, האדמה שמיליוני בני אדם -בעיקר יהודים, נרצחו בה בדם קר, לא הבנו עדיין איפה אנחנו ומה אנו עושים כאן. פולין היא ארץ אירופאית יפיפייה, עם נוף מדהים, ולא ייתכן שדבר כזה שנקרא "שואה" קרה דווקא כאן, במקום היפה הזה. הסתבר לנו שזו הייתה הטעיה מושלמת, בדיוק כמו אז, בתקופת השואה, מפני שבאותה אדמה יפיפיה התרחשה שואה נוראית. סיירנו במחנות עבודה והשמדה - מחנות ענקיים עם מבנים מדויקים, שנועדו להתעלל ולנצל יהודים ככח עבודה למלחמה - לטובת הרווח הגרמני. הבטנו בכמויות השיער והנעליים האדירות, ראינו בעינינו משרפות ונשמנו את הסירחון בתוך תאי הגזים-תאים קטנים שממש בתוכם נרצחו יהודים מחוסר אויר. היינו עדים לקרונות הבקר הצפופים, לבורות הירי ולקברי האחים הנוראיים, ראינו הכל במו-עינינו, הרחנו את הריחות, שמענו סיפורים מרגשים ומחרידים והכאב והצער צפו מליבנו. לא האמנו שרוע כזה יכול להיות, לא תיארנו לעצמנו עד כמה אדם יכול להיות אכזרי כשיש לו את הכוח והסמכות לשלוט באחר. אך עם זאת התמלאנו גאווה - גאווה ביהדות שלנו.

מהמסע האדיר הזה למדנו המון דברים על עצמנו ועל החיים. למדנו להיות סובלניים יותר ולאהוב את האחר, להעריך את הדברים הקטנים היום-יומיים, ולמדנו בעיקר שארץ ישראל היא הדבר היחידי שיש לנו בעולם ואנו חייבים להעריך אותה ולשמור עליה היטב".