המורה המאמן בתקופה שחוסר הוודאות הוא הדבר היחיד הוודאי!

מאת; דפנה סלען

29/07/2009

המאפיין המרכזי במאה ה-21, עידן השפע וחופש הבחירה, הוא חוסר וודאות,
הנובע מהגלובליזציה, מהשנויים בסדרי העולם ומקשרי הגומלין המרובים שבין עסקים ומדינות. נוסיף לכך את העובדה שעידן חוסר הוודאות מזמן אפשרויות בלתי מוגבלות לשליפת מידע.

לכן, היום מדברים על אנשי מקצוע (מורים) שיהוו לא רק מקור אינפורמציה בתחום
הדעת שבו הם מומחים אלא גם ידעו לכוון את הפרט (התלמיד) להיות לומד עצמאי עם
כישורים חברתיים גבוהים. מהו אפוא תפקידו של המורה בתקופה זו שחוסר הוודאות הוא הדבר היחיד הוודאי? איזה שינוי נדרש במקצוע ההוראה כדי להתאים את עצמו לרוח התקופה?

מקצוע האימון יכול לתת מענה על כך.

האימון הגיע אלינו מארה"ב, ומקורו בעולם הספורט. מאחורי כל ספורטאי מצטיין עומד
מאמן שעוזר לו להגיע ליעד. מאחורי כל מדליה עומדת עבודת המאמן והמתאמן.

הרעיון הוא: אם אפשר לאמן את השרירים הפיסיים של הגוף, אפשר לאמן גם שרירים אחרים:
שריר המוטיבציה, שריר הביטחון, שריר האתגר, שריר הסקרנות ועוד ועוד שרירים שהם,
למעשה, המשאבים שיש לכל אדם ואדם.

האימון בבסיסו גורם לנו לראות את הפרט בראייה חיובית ומעצימה.

אחת המטרות העיקריות של האימון שניזונה מה"פסיכולוגיה החיובית", היא להאיר את
כוחות הנפש. למטרה זו שתי משימות עיקריות:
חיזוק הפרט, והבאתו למצב של יעילות תפקודית בכל מישורי חייו.

אם ישכיל מקצוע ההוראה לאמץ משימות אלה וליישם אותן, יוכלו המורים המאמנים לעמוד
בפני האתגרים של עידן המאה ה-21.

האימון לא רק מצהיר הצהרות, אלא גם מספק ארגז כלים עשיר ומעשי לממש אותן.

אציג מקצת הכלים שיסיעו למורה להיות מורה מאמן ובכך לעשות את הלמידה,
בעידן המאה ה-21, ללמידה אפקטיבית, חוויתית ועוצמתית.

משימה ראשונה: הארת כוחות הנפש על ידי חיזוק הפרט:

המורה המאמן יכול לחזק את תלמידיו ולהביא אותם לידי מודעות למשאבים שלהם.

ההנחה היא שאדם שמרגיש חזק, שמאמין ביכולות שלו, שמחובר למשאבים שלו ויודע
לנכס אותם לעצמו יהיה בעל מסוגלות גבוהה יותר להתמודדות עם מצבים לא ודאיים.

חיזוק יכול להיעשות בכמה דרכים. אחת הדרכים היא שימוש בשפה מעצימה.

המורה המאמן ישים לב לשפה שבה משתמש התלמיד ויעזור לו לרכוש שפה חדשה.
שפה של מסוגלות, בטחון בעצמו, מכוּוָנוּת לעשייה ולפעולה.

להלן כמה דוגמאות מתוך מכלול האפשרויות לרכישת שפה חדשה, שפה מעצימה:

- שימוש במילים כמו: יכול, רוצה מסוגל, בוחר, מחליט, מתכוון ופחות במילים:
צריך, עלי ל..., חייב, מוכרח, אמור ל.. – במילה "יכול" יש הנחה של מסוגלות, אמונה והיתר גם יחד.
תלמיד: " אני צריך ללמוד למבחן במתמטיקה".
מורה מאמן: " מתי אתה יכול/בוחר ללמוד למבחן במתמטיקה?"
על כך ישיב התלמיד תשובה של מסוגלות ובחירת העיתוי המתאים ביותר לביצוע המשימה.

"אני יכול/בוחר ללמוד היום בשעה שש למבחן במתמטיקה"
זו התשובה שאליה כדאי שיחתור המורה המאמן.

- המילה "או" – כל "או" מכליל משהו אחד ומוציא אחר. במציאות יש יותר משתי אפשרויות,
ובעיקר במציאות משתנה. המטרה להרחיב את האפשרויות לפני התלמיד, להראות לו שיש
יותר מאפשרות אחת. אולי יש עוד אפשרות? אולי אפשר גם וגם?
תלמיד: "אני הולך לכיתה מדעית או לכיתת מחשבים"
מורה מאמן: "אולי אפשר ללמוד מחשבים כמקצוע מוגבר במדעים?" (גם וגם)
"אולי אפשר ללמוד בכיתת מחשבים ולהגביר פיסיקה?" (גם וגם)
"אולי אפשר ללכת למגמות אחרות?" (עוד אפשרויות)

- להיות ה"גורם" ולא ה"נגרם"
כמה פעמים שמענו את התלמיד אומר : "הוא מעצבן אותי, הוא גורם לי.."
באמירות אלה התלמיד רואה עצמו "נגרם" ולא "גורם". האמונה שיכול המורה המאמן לטעת בתלמיד היא שהחיים הם כמה שיותר בשליטתו. אם אין ביכולתו לשנות את המצב (זוכרים: מציאות משתנה, חוסר וודאות), הוא יוכל לשנות את הגישה למצב. כך ירכוש לעצמו כלי לחיים אפקטיביים- חיים שהוא מנהל אותם ולא הם מנהלים אותו.
תלמיד: "הרבצתי לו כי הוא מעצבן אותי"
מורה מאמן: " איך בדיוק הוא גורם לך להתעצבן?" ( שאלה קצת מבלבלת נכון? )

- מילים שמובילות לפעולה:
מורה מאמן : " בפעם הבאה שתצליח במבחן ..."
באמירה זו יש כבר הנחת יסוד שהייתה פעם הצלחה. נוטע בתלמיד אמונה בהצלחה ובמסוגלות שלו.
מורה מאמן : " אני לא יודע באיזו מהירות תלמד את הנוסחאות..."
שוב, הנחת יסוד שתהייה למידה- רק לא ברור באיזו מהירות. שוב, נטיעת אמונה בהצלחה ובמסוגלות
משימה שנייה : הבאתו של הפרט למצב של יעילות תפקודית בכל משורי חייו.
אחד הכלים המרכזיים של עבודת האימון הוא סימון מטרות.
ההנחה היא שכשאנחנו קובעים לעצמנו מטרות עיקריות יש לנו שליטה רבה יותר על הפעולות לאורך הדרך וסיכויים גבוהים להגיע ליעד מתוך ערפל (חוסר הוודאות) האירועים שמתרחשים סביבנו.
המורה המאמן יוכל לעזור לתלמידיו לגבש תכנית פעולה מפורטת בנוגע ליעדים שלהם בבית הספר.
מתוך למידה זו ירכוש התלמיד ארגז כלים לניהול עצמי יעיל בתחומים שונים ובתקופות שונות בחייו.
תלמיד "אני רוצה לקבל ציון טוב בבגרות במתמטיקה"
מורה מאמן : " מה יהיה בשבילך ציון טוב?"
בתשובה ייתן התלמיד טווח ציונים הנחשבים עבורו ציונים טובים במתמטיקה.
מורה מאמן: " כדי להגיע ל- 90 - 100 במתמטיקה, מה אתה יכול לעשות?"
יקבע פעולות להשגת התוצאה הרצויה, כגון : "כל שבוע אני פותר 10 תרגילים".
בשלב הבא המורה המאמן יעזור לתלמיד לזהות חוזקות ( דברים שיעזרו לו לממש את המטרה)
וחולשות ( דברים מעכברים).
מורה מאמן : " מה יעזור לך לפתור 10 תרגילים כל שבוע?
"איזה דבר פחות חיובי יקרה כאשר תתחייב לפתור 10 תרגילים בשבוע?"
באמצעות שאלה זו אפשר לעמוד על דברים שעלולים לעכב את התכנית, כמו :
פעולות חברתיות, התחייבויות נוספות וכו' – יש צורך להעלות את הדברים ולפתור קשיים
בדרך כדי להגיע למטרה.
אפשר להחליט על פעולה רחבה יותר של עזרה. המורה המאמן יציע לתלמידיו, כמשימה ראשונה בתחילת השנה, לקבוע מטרות ופעולות במקצוע שהוא מלמד.
כל פרק זמן, שנקבע מראש ובהסכמת כולם, בודקים את התוצאות מול המטרות ומסיקים מסקנות להמשך הפעולות.
היתרון המיידי הוא בהעברת האחריות לתלמיד- לא עוד המורה המנדנד על הכנת שיעורים,
חיפוש חומר רלוונטי באינטרנט ועוד', אלא התלמיד הוא לומד עצמאי עם הכוונה של המורה המאמן.
היתרון לטווח הרחוק הוא שהתלמיד רוכש כלי לניהול עצמי יעיל שהופך להיות חלק ממנו ועוזר
לו לצלוח תקופות פחות וודאיות בחייו.
בסוף התהליך חשוב שתהיה חגיגת הצלחות מוסכמת על כולם מראש.
לדוגמא, אפשר להחליט לתלות בחדר הכיתה את רשימת התלמידים שעמדו במשימות שלהם בהצלחה יתרה ולכן קיבלו בונוס לציון הסמסטר.
כמו ספורטאי המקבל מדליה על הישגיו, התלמיד צריך עידוד שיחזק אותו, שיעזור לו לנכס את ההצלחה לעצמו ויוביל אותו להצלחה הבאה...
לסיכום:המורה המאמן המשלב העברת ידע בתחום הדעת בו הוא מומחה עם העברת מיומנויות לניהול עצמי אפקטיבי מהווה מקפצה עבור התלמיד.
מקפצה להתנהלות אפקטיבית גם בתקופה שחוסר הוודאות הוא הדבר היחיד הוודאי!