נציגי האוצר מציגים את המורים השובתים כאספסוף הנגרר אחרי מנהיגו הבלתי ראוי רן ארז, הדוחה ללא הגיון הצעות נדיבות להעלות את שכר המורים בשיעורים שבין 24% ל-34% שמתלווה אליהן רק תנאי 'קטן' אחד: הסכמה לרפורמה. הצגת הדברים בדרך זו היא מתעתעת. כי מה היא הרפורמה שמציע האוצר: לא הקטנת הצפיפות בכיתות, לא תוספת שעות למערכת החינוך וגם לא שיפוץ נרחב של תשתיות בתי הספר על מנת שלמורים תהיה סביבת עבודה סבירה – משמעות הרפורמה לפי גרסת האוצר היא אחת בלבד: המורים יקבלו יותר כסף – בתנאי שיעבדו יותר. לא "קצת יותר", אלא הרבה יותר. לפי מודל הסכם הרפורמה שנחתם עם הסתדרות המורים, משרה מלאה של מורה בחינוך היסודי תעמוד על 36 שעות שבועיות לאחר הרפורמה לעומת 30 שעות שבועיות לפני הרפורמה, כלומר, לאחר הרפורמה המורים יעבדו 20% יותר שעות ויקבלו שכר גבוה יותר ב-24%. תוספת השכר "נטו" ללא תוספת עבודה היא לא יותר מ- 4% . בחטיבות הביניים ובחינוך העל-יסודי, ההסכם עדיין אינו סגור סופית עקב העובדה שכמחצית ממורי חטיבות הביניים ורוב מורי העל-יסודי הם השובתים חברי ארגון המורים העל-יסודיים. אבל גם לגביהם הרעיון המוביל של האוצר הוא שהם יעבדו יותר שעות באותו יחס 30% תוספת שכר תמורת יותר עבודה ועוד 4% תוספת שכר "נטו". במלים אחרות: תוספות השכר שמציע האוצר הן מזעריות וכלל לא נדיבות. הן רק מראות נדיבות מפני שהן כוללות תוספת עבודה. רעיון מנחה נוסף ברפורמה של האוצר עליו חתמה הסתדרות המורים הוא שתוך חמש שנים כל המורים יעברו לעבוד במשרה מלאה. רעיון זה שהוא פוגעני במיוחד כלפי נשים, המהוות את רוב רובה של מערכת החינוך, מטרתו היא להפחית את מספר המורים במערכת. כיום, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2007 [לוח 8.31] יש 94,549 משרות הוראה מלאות במערכת החינוך, והן מתחלקות על כ-127 אלף מורים. כלומר, מספר המורים גדול בכ-30 אלף יותר ממספר המשרות וזאת מפני שרבים מהמורים/ןת עובדים/ות במשרות חלקיות. האוצר שואף להגיע לכך שמספר המורים יהיה זהה למספר המשרות וכך הוא 'יהרוג' שתי ציפורים במכה אחת, ארגוני המורים ייחלשו מפני שהם יאבדו עשרות אלפי חברים, ומערכת הכשרת המורים שעולה למדינה הרבה כסף תהיה יותר חסכונית עקב הפחתת הביקוש למורים.
הדרך היחידה להסכים לרפורמה של האוצר מבלי להפחית את מספר המורים במערכת הוא לצמצם את מספר התלמידים בכיתות. שכן, תוספת כיתות מחייבת הוספת משרות הוראה – ולכך האוצר מתנגד בחירוף נפש.