מחוז המרכז בראשותה של מנהלת המחוז, ד"ר סולי נתן, החליט לתת ביטוי חזותי וחוויתי לאירועי 60 שנה למדינת ישראל. בוועדה שהקימה מנהלת המחוז ד"ר סולי נתן לצורך העניין הוחלט על ציון כ"ט בנובמבר באמצעות תערוכה מתוצרי התלמידים, אשר יהווה אירוע פתיחה במחוז ל-60 שנה למדינת ישראל.
בתערוכה, אשר תתקיים במשרד החינוך בתל-אביב, ביום שני ה-3 בדצמבר 2007, יוצגו תוצרי תלמידים המעבירים מסרים חזותיים, מחזקים את זהותם הלאומית והשייכות האישית לעם ולמדינה, תוך שימוש בטכניקות שונות, חומרים מגוונים ומפגש עם אמנים ישראליים.
לרגל חגיגות השישים למדינה הוחלט לעסוק, יותר מתמיד, בנושא הסמלים. שכן, זימון הכרות מעמיקה ומפורטת עם הפן הצורני והתוכני של הסמלים, והעיסוק בחומרים המייצגים את הממלכתי, המשותף והמאחד יוצרים תחושות אמיתיות של הזדהות והשתייכות. הסמלים הלאומיים עוצבו מתוך אמונה בשימור העבר כבסיסלעתיד, ובשימור ערכים דתיים ומסורת מול חילוניות ולאומיות מודרנית.
בתערוכה משתתפים חמישה בתי ספר ממחוז המרכז: בית ספר ממ"ד "אוהל שרה" בראש העין; בית ספר "ויתקין" ראשון לציון; בית ספר "מעיין" יבנה; בית ספר "נורדאו" נתניה; חטיבת ביניים "גוונים" קדימה צורן.
בית ספר ממלכתי דתי "אוהל שרה" ראש העין, בהנהלת שלום זהבי והובלת המורה לאמנות דינה אריה בחר לחבר את הצופה למקום של הודיה וברכה המוענקים לנו כאן על פני האדמה תחת כנפי השכינה.
שבעת המייצבים המוצגים - אחד כנגד כל יום מימות הבריאה, מקשרים אותנו לשורשינו היהודיים. העיסוק האמנותי בדימוי של שורשים מתאר את האחיזה במורשתנו, ככל שהשורשים עמוקים יותר והטיפול בהם מסור יותר כך ייטיבו ענפי העץ לצמוח .
התוצרים שהינם למעשה "ברכות ויזואליות" עסקו בנושאים: הללו בנבל וכינור; כיפת השמים וכיפות האדם; אדם ואדמה; אור אלוקי, אור פנימי ואור לגויים; שפע הרימון; סולם וטלית; תורה-אורה.
בבית ספר "ויתקין" ראשון לציון, בהנהלת הדרה בראל, והובלת המורה לאמנות אורנה קוזי'קרו עסקו התלמידים בדימוי הצבר, מנקודת המבט האישית של כל תלמיד.
בערבית, משמעות המילה "צבר" הינה גם "סבלנות". לצבר יש הרבה סבלנות, והוא מחכה בשקט במהלך עונות היובש עד שיבואו הגשמים ואז יספוג את המים מהאדמה יזדקף ויצמח.
דימוי הצבר מקבל בעבודות פרשנויות מגוונות ורבות. יש מי שנתן ביטוי לצבריות הישראלית ויש מי שמצא שורשיות וקשר לאדמת ארץ ישראל. עולם הדימויים של היוצרים אשר מעוגן ונתמך בגורמים סביבתיים מקבל ערך מוסף משל עצמו, לעיתים נאיבי, לעיתים מפוכח ואף ציני ועוקצני.
בתערוכה נחשפה הזהות הישראלית על צידה העוקצני והעסיסי בתוך הסיפורים האישיים של התלמידים.
גם בית ספר "מעין" ביבנה, בהנהלת בלה פרנס, ובהובלת המורה לאמנות אורית קורן התמקד בדימוי "הצבר".
הצבר הארץ-ישראלי תואר כצעיר בריא, יפה, וחילוני היוצרחברה חדשה ועולם חדש. חניך האור והחום של ארץ-ישראל, השונים מן הקור והקדרותהגלותיים. העיסוק בדימוי הצבר משקף מסרים תרבותיים, חברתיים ואפילו פוליטיים כפי שהם נתפסים ומיוצגים בסוגי מדיה שונים .
בית ספר "נורדאו" נתניה, בהנהלת ענת שריג, ובהובלת המורה לאמנות חני יניב בחר לשים במוקד העשייה האמנותית שלו גישה עכשווית ומודרנית המתבססת על שיווק ופרסום. השקית שהינה חפץ יומיומי אותה נושא כל אדם ממקום למקום מהווה אובייקט פרסומי .
אמנם, בזיכרוננו הקולקטיבי מזכירה השקית את אותו תרמיל נדודים שליווה את היהודי הנודד, אך השקיות של תלמידי בית ספר "נורדאו" פונות ומזמינות את הציבור הרחב להתבשם ולהפיץ את מראות הארץ כחוויה יומיומית.
חטיבת ביניים "גוונים" קדימה צורן, בהנהלת רונית רובננקו, ובהובלת המורה לאמנות אלגרה ארזי בחרה ללכת בעקבות "ארץ אהבתם" של ראובן רובין ונחום גוטמן ציירי ארץ ישראל שהרבו לתאר את נופי הארץ ואנשיה.
ציורי הארץ בה הזית צומח והשקד פורח היוו השראה לתלמידים שיצרו על גבי כדי חרס. הכד נבחר כמצע לעבודות מאחר והוא נתפס, משחר הימים, כעצם המייצג הווי ותרבות במרחב בו אנו חיים.
התערוכה המוצגת נותנת את ההזדמנות ליהנות מיצירות התלמידים, כאשר נושאיה של התערוכה צומחים מלב המורשת היהודית, והתרבות הישראלית הצעירה והמתחדשת.