למה פינלנד?

במבחני פיזה האחרונים, כמו בשנים קודמות, פינלנד ניצבת במקומות הראשונים בעולם בהישגי תלמידיה. בנוסף, פינלנד היא המדינה עם אחוז המדענים הגבוה ביותר בעולם, ושיעור העניים הנמוך בעולם.

סוד ההצלחה החינוכית הפינית הוא, קודם כל, ההתייחסות לחינוך כנושא בעל חשיבות עליונה ושנית, השקעה מאסיבית בחינוך ובמורים. אמנם אחוז ההשקעה בחינוך מהתמ"ג [התוצר הלאומי הגולמי] בפינלנד הוא נמוך מאשר בישראל, 6.1% לעומת 8.5% , אבל בהקשר זה יש לזכור כי אין אף מדינה באירופה שמשתווה לישראל בכמות הילדים שלה - כשליש מהאוכלוסייה בישראל היא מתחת לגיל 18, ובנוסף האוכלוסייה הפינית, שלא כמו אוכלוסיית ישראל, היא הומוגנית. אין בה קבוצות מיעוט גדולות ועניות כדוגמת ערביי ישראל, ואין בה קבוצות גדולות המקיימות מערכות חינוך נפרדות ועצמאיות, שאינן כפופות לתוכנית הלימודים הרשמית, כדוגמת מערכות החינוך החרדיות. מה שמאלף ביותר הוא כיווני ההשקעה בחינוך בפינלנד לעומת ישראל: בפינלנד הלימודים הם חינם [שלא כמו בישראל שבה ההורים נדרשים לשלם חלק מהוצאות החינוך וכתוצאה מכך נוצרים פערים גדולים באיכות שירותי החינוך באזורים שונים], ובכל רמות החינוך התלמידים מקבלים ארוחות חינם. גיל התחלת חינוך החובה בפינלנד הוא 6 ולא 5. את כיתה א' מתחילים בגיל 7 ולא 6. מספר שעות הלימוד הוא נמוך, יש הרבה חופשות ואין יום חינוך ארוך. לעומת זאת, המורים בפינלנד מתוגמלים היטב ומקצוע ההוראה הוא אחד המקצועות הנחשבים ביותר במשק, היחס לתלמיד הוא אישי מאוד ובהתאמה, הכיתות קטנות מאוד, לכל היותר כ-15 תלמידים בכיתה.

בישראל ההולכת ומידרדרת מבחינת הישגיה בהשוואה למדינות העולם, מספר ימי הלימוד הוא מהגבוהים בעולם, צפיפות התלמידים בכיתות היא הגדולה בעולם המערבי, ומשכורות המורים הן מהנמוכות בעולם המערבי. רפורמת "אופק חדש", שכדי ליישמה גייסה ממשלת ישראל את אמצעי הכפייה הכי קיצוני שברשותה - הוצאת צווי מניעה נגד שובתים, אינה כוללת אף לא מאפיין אחד ממאפייני ההצלחה הפינית, נהפוך הוא: המורים יעבדו יותר שעות, שכרם ומעמדם לא יעלו בצורה משמעותית, ואין שום סיכוי שמספר התלמידים בכיתה יגיע ל-15.

נקל לשער ש"אופק חדש" לא תביא לפתרון בעיית הפערים ממנה סובלת מערכת החינוך הישראלית. בניו זילנד, שבה נערכה רפורמה דומה, הפערים רק גדלו. כמו ישראל, הקטינה ניו-זילנד את התשלומים למערכת החינוך ובתיה"ס הוכרחו לגייס תרומות כדי לספק שירותי חינוך סבירים. שם כמו אצלנו, הכורח לגייס תרומות  לחינוך, יצר עדיפות לטובת בתי"ס באזורים עשירים, הפערים החברתיים העמיקו ורמת החינוך באזורים החלשים הידרדרה.