לומדים יותר – משתכרים יותר

לפעמים, בלי רעש, נרשמים אצלנו הישגים חברתיים. זה קרה השבוע כאשר ועדת החינוך של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל מלכיאור, הצליחה לשכנע את האוצר לתמוך בהחלטה להאריך את חוק חינוך חובה עד כיתה י"ב. הארכת החוק מחייבת הגדלה משמעותית של תקציבי החינוך העל-יסודי ולכן, כצפוי, הוחלט כי היא תיושם בהדרגה במשך כמה שנים. ואף על פי כן, כל מי שמצוקת בני נוער משכבות חלשות נוגעת ללבו, צריך לברך על ההחלטה. לפי האומדנים יש בישראל כ-40 אלף בני נוער שגילם פחות מ-18 שאינם נמצאים במסגרות חינוכית, וביניהם: עולים חדשים מארצות חבר העמים ומאתיופיה, בנים למשפחות עניות, ערבים ובדואים. חלקם עובדים, או עובדים לפעמים, רובם משוטטים באפס מעש חשופים לפיתויי הרחוב, הסמים והאלימות. הארכת חוק חינוך חובה מחייבת את הממשלה למצוא מסגרות חינוך מתאימות לבני נוער אלה ולדאוג לכך שהם יישארו בהן עד סוף כיתה י"ב. כדי לעשות זאת יהיה צורך בעוד קציני ביקור סדיר, עוד כיתות ומורים, אבל אין ספק כי אם הוא ייושם בהצלחה הוא "יציל עשרות אלפי ילדים" כדברי ח"כ מלכיאור.
מלבד התועלת החברתית של החוק, יש לו תועלת כלכלית. ממחקר שפרסם השנה בנק ישראל עולה כי יש קשר ישיר בין הגדלת מספר שנות הלימוד בתיכון לעלייה בשכרם של בני השכבות החלשות. המחקר נערך על ידי רוני פריש ממחלקת המחקר של הבנק והוא בדק השפעת ההחלטה להאריך את תחולת חוק חינוך חובה עד סוף כיתה י' , שהתקבלה בכנסת בשנת 1979, במסגרת חוק חינוך תיכון חינם שחוקק ביוזמתו של שר החינוך דאז זבולון המר ז"ל. מתברר שעיקר הנהנים מהחוק היו יוצאי אסיה אפריקה. בדיקות שנערכו 15 שנה אחרי יישום החוק [1996-1997] הוכיחו שתוספת שנת לימוד אחת הגדילה את שכרם הממוצע ב-8.6 אחוזים. בדיקה נוספת שנערכה בשנים 2004-2005 חיזקה את הממצא. במחקר בודדו כל המשתנים שהשפיעו על עליית השכר של קבוצה זו והחוקר קובע בוודאות רבה: "העלאת רמת ההשכלה באמצעות חוק חינוך תיכון חינם הגדילה את ההכנסה של השכבות החלשות ולכן היא תרמה לירידה באי השוויון הכלכלי מחד ולהגדלת התוצר מאידך".