המורים הכי טובים בעולם

ההצלחה של תלמידי פינלנד ומדינות מזרח אסיה במבחנים הבין לאומיים, ממשיכה לשגע את כלכלני המערב. לטענתם, מאחר שההשקעה היחסית של מדינות אלה בחינוך היא מועטה, הצלחתן מוכיחה שאין קשר בין ההוצאה הלאומית לחינוך לבין ההישגים הלימודיים. המסקנה המתבקשת היא שהצלחת מערכות חינוך נובעת ממקום אחר. חברת הייעוץ מקינזי הציגה בכנס הרצליה מחקר השוואתי, שערכה בין מערכות חינוך של 25 מדינות בעולם, שכתוצאה ממנו היא הגיעה למסקנה 'המפתיעה' שהמרכיב העיקרי בהצלחת מערכות חינוך הוא המורים. "איכות מערכת חינוך אינה יכולה להיות יותר טובה מאיכות מוריה", קובעים עורכי המחקר, ומוסיפים; "הדרך הטובה ביותר לשפר תוצאות היא לשפר את ההוראה". "כדי להגיע להישגים גבוהים נחוץ שכל ילד יצליח", מדגישים עורכי המחקר, שגילו כי מורים טובים הם אלה שמקיימים מעקב רצוף אחרי התקדמות התלמידים ומוודאים שכל אחד מהם משיג את התוצאות הראויות. המדינות המצליחות בחינוך מייחסות חשיבות אדירה למורים. בכולן למורים יש סטטוס חברתי גבוה ובכולן המשכורות ההתחלתיות של המורים הן גבוהות מהממוצע המקובל בארצות המפותחת [OECD]. מדינות אלה מקיימות מערכת קפדנית ביותר של הכשרת מורים. ראשית הן ממיינות את המועמדים להוראה לא רק על פי יכולות אקדמיות, אלא גם על פי יכולות ליצור תקשורת ומוטיבציה לעסוק בהוראה ושנית ההכשרה היא מעשית ולא רק אקדמית. סינון המועמדים להוראה בבית הספר היסודי בסינגפור הוא כל כך קפדני עד שרק 20% מהמועמדים מתקבלים ועם קבלתם הם מקבלים שכר של מורה מתחיל. מחקר מקינזי מהווה אישור לכל מבקרי הרפורמה בחינוך בישראל, שפסגת הישגיה המוצהרים היא משכורת של 5800 שקל למורה מתחיל, פחות מהמשכורת הממוצעת במשק ובמקביל העלאת עומס העבודה המוטלת על המורים. בארץ יש כלכלנים הטוענים כי ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל היא גבוהה וכי ניתן לייעל ולהוזיל את מערכת החינוך. אחד היעדים הכי פופולריים להתייעלות הוא הכשרת המורים במכללות להוראה, שלטענת כלכלני החינוך בישראל היא בזבזנית מדי בגלל מערכת ההכשרה המעשית שלה, אותה הכשרה מעשית שמחקר מקינזי מצביע עליה כמאפיין של הכשרה מוצלחת להוראה. מחקר מקינזי גם מוכיח, שאם התייעלות מערכת החינוך תבוא על חשבון שכר נמוך למורים ובעקבותיו השארת מורי ישראל בסטטוס חברתי נמוך – ישראל תוסיף לדשדש במקום נמוך בסולם ההישגים הבין לאומי.