שיעורי החינוך הגופני אינם יעילים

מערכת החינוך, לפחות בהצהרה, מקבלת על עצמה אחריות להקניית אורח חיים בריא לילדים. מתוך תפישה זו ניתן למצוא כבר בגני הילדים פרויקטים העוסקים בתזונה נכונה, ובכיתות גבוהות דנים בהימנעות מאלכוהול וסמים ובהפרעות אכילה.
לאחרונה עלתה המודעות לבעיות השמנה של ילדים ובני נוער. כל אנשי המקצוע מחזיקים בדעה שאחד הגורמים העיקריים להשמנה בקבוצת גיל זו הוא היעדר פעילות גופנית הנובע משעות ארוכות של ישיבה מול הטלוויזיה וגלישה באינטרנט. שלושה חוקרים בדקו לעומק* את תרומת שיעורי החינוך הגופני הניתנים בחטיבות הביניים לבעיה, והגיעו למסקנה כי השיעורים אינם יעילים וכי המורים אינם דורשים מהתלמידים, ובייחוד מהתלמידות, שאינם מתלהבים מפעילות גופנית – להשקיע מאמץ בשיעורים אלה. במחקר נכללו עשרים ילדים בריאים, בעלי משקל תקין, עשרה בנים ועשר בנות, שנבחרו באופן אקראי.  החוקרים בחנו את רמת הפעילות הגופנית של תלמידים אלה, כולם גילאי חטיבת הביניים, במהלך שיעורי ההתעמלות בביה"ס. לגבי כל אחד מהם נעשו שתי תצפיות במהלך שני שיעורי חינוך גופני שונים בהפרש של שבוע לפחות, כאשר השיעורים הועברו על-ידי ארבעה מורים שונים, ואילו התלמידים והמורים לא היו מודעים לכך שצופים בהם. במחקר נמצא, כי רמת הפעילות הגופנית במהלך השיעורים הייתה חלקית בלבד. במהלך שיעור חינוך גופני אופייני, שארך 45 דקות, כ-12% מהזמן לא היה מנוצל כלל, וביתר הזמן רק 39% מהתלמידים קיימו פעילות איכותית בעצימות בינונית-גבוהה. בנים השקיעו בפעילות הגופנית יותר מאשר בנות. רק שישה בנים ואף לא אחת מהבנות קיימו רמת פעילות מתונה עד עצומה במשך יותר ממחצית השיעור.

*המחקר: נמט דן; פנטנוביץ מיכל; אליקים אלון: חינוך גופני בגיל חטיבת הביניים – עת לנוע! ("הרפואה", 146: ד' (אפריל 2007), עמ' 265-268