במסגרת כנס הסתדרות המורים, שהתקיים בשבוע שעבר, נערך פאנל שעסק בשאלה "האם הדור הולך ופוחת" ?
הפאנל, שבו השתתפו רות ירון, מנכ"ל המכללה לאיכות השלטון, האלוף במיל' יורם יאיר (יה-יה), והרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקוה וממקימי תנועת צהר, נערך בעקבות פרסום נתוני הגיוס הנמוכים, שעל פיהם רק כ-52% מקרב כלל בני הנוער בישראל מתגייסים לשירות צבאי .
בתשובה לשאלת המנחה, עודד בן עמי, "האם יש מה לעשות כדי למנוע את תופעת ההשתמטות"?, השיבה רות ירון, כי לא ניתן להתייחס לדברים רק ההיבט של העוצמה הצבאית ובניית הכוח, אלא גם מבחינת העשייה היומיומית. "אני שואלת מה בני הנוער, שצריכים להיות חיילים מחר ואזרחים מחרתיים, לומדים להיות ? מה שהם רואים זו השחתה ערכית. כשהם מסתכלים למעלה, למנהיגים, הם רואים חוסר יושר. טוהר מידות וניקיון כפיים כבר לא קיימים אצלנו. נער שהולך להתגייס רואה נשיא לשעבר ושר לשעבר החשודים בפלילים, ושואל 'האם הם אלה שייתנו מחר את הפקודה לסכן את נפשי"?, אמרה ירון.
לדבריה, מדיון על ערכים ועל מה שנכון לעשות, עברנו לדיון על "מה שכדאי לי לעשות". ואם זה הדיון בהנהגה, זה מה שהנער שעומד להתגייס ישאל.
הרב יובל שרלו, אשר עסק בשאלת ההבדלים בין החינוך החילוני לחינוך הדתי-ציוני, שמביאים לשיעור הגיוס הגבוה יותר במגזר הדתי. שרלו ציין את נושא הדיון הערכי, כאחד מנקודות החוזק של החינוך הדתי: "בחברה הדתית משקיעים המון בחינוך. מעמד הרב, המורה, מחנך גבוה. ילדים עוד צומחים עם החזון להיות אנשי חינוך". לדברי הרב שרלו, דבר בולט בחברה הציונית-הדתית הוא שיח על ערכים. לטענתו גם הפוליטיקה במגזר זה מונעת יותר על בסיס ערכי. מאשר הפוליטיקה במגזר החילוני. " אפשר להתווכח על נכונות הערכים, אבל האנשים במגזר הציוני-דתי בוחרים את דרכם על בסיס ערכי. המוטיבציה שמביאה לאחוזי הגיוס הגבוהים במגזר הציוני-דתי היא פנימית, ולא נובעת מחוקים. בכל מקרה, לא הייתי רוצה לפקד על צבא שחייליו מונעים רק מכוח חוק", הוסיף הרב.
הרב שרלו גם ציין את חשיבות המשקל הגדול של מדעי הרוח בחינוך הממלכתי-דתי, המתבטא בלימודי התורה, אך גם בלימודי ההיסטוריה. "האדם הדתי חי ברצף היסטורי, החגים שאנו חוגגים הם חלק מרצף היסטורי. בשעה שתופסים כי אנו חלק ממסע שהתחיל לפני אלפי שנים בימי אברהם, המוטיבציה להיות חלק מרצף זה היא עצומה", סיכם הרב שרלו.
האלוף במיל' יורם יאיר, בחר להתייחס בדבריו לצורך לטפל באוכלוסיית בני הנעור הנמצאים בשוליים. מדובר באוכלוסייה שיש לה את האפשרות להתגייס לצה"ל, אך אין לה את הכלים והאפשרויות לעשות זאת. יאיר שיבח את הרפורמה ששמה על הפרק את הסיסמה "לא משאירים אף אחד מאחור", ואמר כי האחריות של כל איש חינוך היא לדאוג לילדים ולבני הנוער שבסביבתו, "ולהדליק להם את הניצוץ בעיניים".
בסיום הפנאל, נדרשו המשתתפים לציין מה לדעתם ניתן לעשות לשיפור המצב הערכי בקרב בני הנוער ולמניעת השתמטות משירות צבאי. יורם יאיר טען, כי הפתרון הוא דוגמה האישית של כל אחד מן המורים. הרב שרלו טען, כי החינוך בביה"ס צריך להתמקד בשאלה "מה ראוי"?. רות ירון ציינה גם היא את השבת השיח הערכי למערכת החינוך, כך שהתלמידים לא יתמקדו בכדאיות האישית אלא במה שראוי וטענה, כי יש חובה להכניס שיח בנושאים אקטואליים לכיתות.