בוגרי י"ב מעריכים, כי במשך כל שנת לימודים ניהלו בממוצע שיחות בהיקף כולל של כשעה וארבעים דקות בלבד עם מורים. כ-12% ממסיימי י"ב אף טוענים , כי לא ישבו ולו פעם אחת, במהלך 12 שנות הלימוד בבית הספר, לשיחה אישית עם מישהו מצוות המורים. נתונים קשים אלה ורבים נוספים, נמצאו בסקר שערכה חברת שווקים-פנורמה עבור תנועת "הכל חינוך"- התנועה לקידום החינוך בישראל.
הסקר נערך בקרב 357 תלמידים שסיימו 12 שנות לימוד בחודש יוני 2008. הסקר התמקד בנושאים: העמדות (חיוביות, ושליליות) כלפי מערכת החינוך, העמדות כלפי המורים ( מעמד המורה), ביה"ס כמחנך לערכים, מעצב אישיות, מחנך ליהדות, לישראליות, הערכת תרומתו של ביה"ס - היום ובעתיד, יחסי הגומלין : הורים-ביה"ס, מעמדו ותרומתו של מנהל ביה"ס, עומק והיקף השימוש בחינוך הלא-פורמלי, למשל שיעורים פרטיים, אפיון מערכת היחסים בין ביה"ס והתלמיד.
הסקר נערך בשיטה האזורית ובאמצעות ראיונות טלפוניים. בכל אזור בוצעה דגימה מקרית של מספרי טלפון של בני נוער. שיטה זו מבטיחה שממצאי הסקר ייצוגיים.
הממצאים העיקריים של הסקר
ממצאים נוספים של הסקר: 51% מתלמידי י"ב מעניקים למערכת החינוך הישראלית ציון גרוע או נכשל.
רק 1 מתוך כל 10 מסיימי י"ב העניק ציון מצוין למערכת החינוך.
רק 47% ממסיימי י"ב סבורים כי רוב המורים שלימדו אותם בשנים האחרונות הינם ברמה גבוהה.
54% מתלמידי י"ב מעריכים כי למדו ב"סביבת לימודים" פיזית טובה, שבה מצב הכיתות, מתקני ספורט, והשירותים תקין.
לדעתם של בוגרי י"ב, בכדי לשפר את מערכת החינוך בישראל, יש להקטין את מספר התלמידים בכיתה ולשפר את איכות ההוראה.
כ-60% ממסיימי י"ב סבורים, כי נכון יותר שמערכת החינוך תכלול גם מקצועות ליבה וגם מקצועות נוספים ומגוונים, לפי תחומי העניין של התלמידים.
כ-36% מבוגרי י"ב טוענים כי מערכת החינוך אינה מעניקה שוויון הזדמנויות לכל תלמיד ותלמיד.
כ-31% מתלמידי י"ב מחזיקים בדעה כי ההורים פחות מידי מעורבים בבית-הספר.
58% סבורים כי ההורים מעורבים במידה הנכונה.
58% מבוגרי ממסיימי התיכון סבורים, כי לבוגר תיכון בארה"ב או באירופה יש סיכוי טוב יותר להצליח בחיים בהשוואה לבוגר י"ב בישראל.
71% מתלמידי י"ב לקחו שיעורים פרטיים במהלך 12 שנות לימודיהם במערכת החינוך.
כ-15% מבוגרי י"ב בשנה האחרונה לא רוצים להמשיך ולחיות בארץ. כ-25% מתלמידי י"ב מדווחים כי תוכנית הלימודים לא העשירה את ידיעותיהם וזיקתם ליהדות.
רק 36% ממסיימי י"ב חשים כי בית הספר העניק להם כלים במידה רבה להשתלב בחיים.
כ-60% ממסיימי י"ב מתלוננים כי בביתהספר לא הכינו אותם מספיק טוב להתמודד עם החידושים הטכנולוגיים.
כ-60% ממסיימי 12 שנות לימוד דיווחו כי חלק גדול מהמורים שלימדו אותם שחוקים.
55% ממסיימי י"ב מאמינים כי בית הספר הכין אותם להתקבל ללימודים אקדמיים במקצועות המועדפים עליהם.
כמחצית ממסיימי י"ב טוענים כי מנהל בית הספר לא היה מעורב בלימודים במהלך 12 השנים בהן למדו.
נקודות חיוביות יותר שנמצאו בסקר
רק 27% ממסיימי י"ב סבורים כי בתי הספר אינם מחנכים לערכים או להיות אזרחים טובים.
כ-80% ממסיימי י"ב טוענים, כי האווירה בבית הספר מעודדת גיוס לצה"ל.
כ-78% מהנשאלים סברו, כי האווירה בבית הספר מעודדת מצוינות.
79% תלמידי י"ב דיווחו כי המורים הפגינו בד"כ נכונות לסייע, באופן אישי, לתלמידים.
רק 21% מהבוגרים התלוננו כי המורים נמנעו מלסייע באופן אישי לתלמידים.
רוב משתתפי הסקר דיווחו כי המורים בבית הספר שמרו בדרך כלל על כבודו של התלמיד.
הרב שי פירון: זה לא המורים, זה אנחנו
לדברי הרב שי פירון, מנכ"ל תנועת הכל חינוך, עולות שתי נקודות כואבות במיוחד מתשובות בוגרי י"ב בסקר
הנקודה הראשונה נוגעת ליחסי מורים ותלמידים: בוגרי י"ב מדווחים, כי צוות המורים בבית הספר מקדיש בממוצע כשעה וארבעים דקות בלבד, במהלך כל שנת הלימודים, לשיחה אישית עם תלמיד. כ-12% ממסיימי י"ב טוענים, כי לא ישבו ולו פעם אחת, לשיחה אישית עם מישהו מצוות המורים.
"בעיני, זו אמירה קשה. היעדר יחס אישי בין מורה לתלמיד הופך את המחנך למורה ומעקר את הנשמה ממעשה החינוך. המורה הוא מי שאמון על הנחלת ערכים לתלמידים המורה, הוא מי שאוזנו אמורה להיות קשובה לבעיותיו של התלמיד. המורה אמור לפתח עם תלמידו מערכת יחסים אישית ולעמוד על קשייו וצרכיו תוך שהוא משתדל לתת להם מענה. היעדר המגע האישי מסוכן להתפתחותו האישית, התרבותית והחברתית של בוגר מערכות החינוך שלנו. בתכנית 'אופק חדש' המעניקה שעות פרטניות למורים, קיים ביטוי ראשוני לצורך הגדול הזה".
לדברי הרב פירון, הנקודה הכואבת השנייה היא ש"הדשא אצל השכן נראה בעיני הבוגרים ירוק יותר": ש- 15% אינם רואים כלל את עתידם בארץ, ושהרוב, 58%, חושבים שלבוגרי י"ב באירופה ובארה"ב יש סיכוי טוב יותר משלהם להצליח בחיים.
"שלא נעשה לעצמנו חיים קלים. זה לא המורים, זה אנחנו. אנחנו, כחברה, צריכים להציב את החינוך בראש. אנו כחברה צריכים לבחון מנהיגות פוליטית לא רק על פי ביצועיה בתחום הביטחון כי אם גם, ואולי בעיקר מסביב לביצועיה בתחומי החינוך. הגיע הזמן להתחדשות משמעותית, כוללת ומקיפה במערכת החינוך: חיזוק ניכר של החינוך הציבורי, צמצום הפערים והגדלת השיוויון, עיצוב ליבה לימודית ותרבותית למערכת החינוך, שיפור ניכר של מעמד המורה והמנהל ועוד", מוסיף הרב פירון
הכל חינוך היא תנועה ציבורית רחבה ובלתי תלויה, הכוללת אנשי חינוך מובילים, סופרים ואנשי רוח, אנשי עסקים ופעילים בארגונים חברתיים, שחברו יחד כדי לפעול למען מהלך משמעותי ומתמשך של שיפור, שינוי וצמיחת החינוך בישראל, ולהעמדתו בראש סדר העדיפויות הציבורי. יו"ר התנועה: דב לאוטמן. בהנהלה, בין השאר: ד"ר נמרוד אלוני, אלי אלאלוף, שלמה דברת, אבי נאור, אורן יהי שלום ועוד.