מחקר: הציבור הישראלי מעדיף השקעה בחינוך על פני השקעה בביטחון

הציבור הישראלי מעדיף השקעה של המדינה ברווחה בכלל ובחינוך בפרט על פני השקעה בביטחון, כך עולה ממחקר חדש שנערך על ידי ד"ר שלמה מזרחי, ניסים כהן וד"ר פני יובל מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון.
המחקר ניסה לאפיין את דעת הקהל הישראלית כלפי מדינת הרווחה והמדיניות הכלכלית-חברתית המונהגת בפועל לעומת המדיניות הרצויה. המגמה המרכזית שעולה מהמחקר היא שהציבור הישראלי מצדיק במידה רבה מעורבות של המדינה באספקת שירותים ציבוריים, תומך בהשקעה בתחומים שמזוהים עם מדינת הרווחה ומסכים עם הצורך לתמוך באוכלוסיות חלשות. מרבית הנשאלים מסכימים או מסכימים מאוד, כי בישראל יש יותר מדי עניים, כי הפערים החברתיים בה גדולים מאוד, כי המדינה היא שצריכה לדאוג לבעיית העוני וצמצום הפערים, כי יש להעלות את שכר המינימום במשק, כי על המדינה לספק הכנסה בסיסית לכל אדם, וכי לא מוצדק לקצץ בשירותים חברתיים עבור תקציב הביטחון.
מבין תחומי המדיניות השונים, מייחס הציבור הישראלי חשיבות עליונה לחינוך. הציבור בעד השקעה ציבורית בחינוך ומאמין כי שדרוג החינוך יביא את החברה הישראלית להישגים בתחומי מדיניות אחרים כמו ביטחון ובריאות.
מרבית הנשאלים תמכו בטענה, כי מוצדק לדאוג לקבוצות חלשות בחברה הישראלית, כמו גם לתושבי הפריפריה ולעולים חדשים. לעומת זאת, נמצא שמבין המדדים שנבחנו, מדד המוכנות לשלם עבור מדינת הרווחה הינו הנמוך ביותר. לפי הסברים שסופקו לחוקרים על ידי חלק מהנשאלים בשאלה פתוחה עולה, כי תחושת האזרחים היא שיש מספיק כספים וכל שנדרש הוא לשנות סדרי עדיפויות. במקום להזרים כספים לעניין אחד יש להפנותם לעניינים אחרים הקשורים ברווחת האזרחים. ניתן להעריך שתחושת האזרחים היא שהם משלמים מספיק מיסים ואין צורך בתוספת משום סוג.
המחקר, שכלל 940 נשאלים, מצא בין היתר, כי בקרב נשים קיימת תמיכה במדיניות חברתית המזוהה עם מדינת הרווחה יותר מאשר בקרב גברים, וכי בקרב יהודים התמיכה במדיניות זו פחותה מאשר בקרב בני דתות אחרות. נשאלים שהגדירו עצמם כאשכנזים תומכים במדיניות כזו במידה פחותה בהשוואה לשאר הקבוצות. נשאלים דתיים מכל הדתות גילו אף הם תמיכה מרובה יותר במדינת הרווחה מאשר מסורתיים או חילוניים. גם נחקרים שהצהירו על עצמם כעובדי המגזר הציבורי תמכו יותר מעובדי הסקטור הפרטי במדינת הרווחה. בעלי הכנסות גבוהות תמכו פחות במדינת הרווחה מאשר בעלי הכנסות נמוכות. אולם החוקרים מבקשים להדגיש, כי הבדלים אלו בין העמדות של הסקטורים השונים נמצאו כקטנים יחסית, והמדגם בכללותו משקף תמיכה מוצקה בהיגדים המצדיקים ומחזקים את התמיכה במדינת הרווחה ובמדיניות חברתית מרחיבה.