אתר וואלה מדווח היום, כי ד"ר יואב פרידמן ורוני פריש, חוקרים מאגף המחקר של בנק ישראל, פרסמו לאחרונה תוצאות של מחקר שבדק את הקשר בין רמת ההשכלה לרמה הכלכלית. לדברי החוקרים, שיעור בעלי תואר ראשון בקרב בוגרי התיכון ממשפחות מהחציון התחתון של התפלגות ההכנסות הוא 41% לעומת 63% בקרב בוגרי התיכון ממשפחות הרבעון העליון.
כותבי המחקר מציינים כי עניים נאלצים לממן את ההשקעה בלימודים באמצעות הלוואות יקרות, ואלה עלולות לעתים להפוך את ההשקעה בלימודים ללא כדאית עבורם. כמו כן מציינים החוקרים, כי תלמידים מהרבעון התחתון של התפלגות ההכנסות דוחים את סיום לימודי התואר הראשון בכחמישה חודשים ביחס לתלמידים מהרבעון העליון בעלי הישגים דומים בבחינות הבגרות. נתון מעניין מתייחס לתרומת ההשכלה האקדמית לשכר העובדים: מהמחקר עולה כי התרומה של ההשכלה האקדמית לשכרן של בוגרות תיכון ממשפחות עניות גבוהה מתרומתה לשכר של בוגרות תיכון ממשפחות אמידות בעלות הישגים דומים בבחינות הבגרות; בקרב הבנים לא נמצא הבדל כזה.
בקרב תלמידים יהודים הסיכוי של תלמיד ממשפחה מהחציון התחתון לסיים תואר ראשון נמוך ב-6% מזה של תלמיד בעל הישגים דומים בבחינת הבגרות, שגדל במשפחה מהרבעון העליון. מהשוואה דומה בקרב בנות יהודיות נמצא פער של 7.8%
הפתרון על פי החוקרים הוא מתן הלוואות מסובסדות או הענקת מלגות לסטודנטים ממשפחות מעוטות הכנסה. דבר זה עשוי, להערכת הכותבים, לשפר את סיכוייהם לסיים לימודי תואר ראשון.
דרך לאמוד את השפעת מגבלת הנזילות על הנגישות של לימודים אקדמיים היא בדיקת ההשפעה של הפחתת שכר הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות על הרכב הלומדים בהן. בשנת תשס"ב הופחת שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ב-14% - דבר שהיה צפוי להגדיל את שיעור הלומדים ממשפחות מהחציון התחתון במוסדות להשכלה גבוהה. בפועל לא נצפתה עלייה כזו. עם זאת טוענים כותבי המחקר כי אין בכך כדי להחליש את הטענה בדבר קיומה של מגבלת נזילות בלימודי ההשכלה הגבוהה.
.png?BannerID=201 "טבע מעודכן")
.jpg?BannerID=247 "סמינר הקיבוצים 12")
