ההתפתחות המקצועית של המורה מנקודת מבט הומניסטית

השתלמות מקצועית מתמדת היא מרכיב הכרחי בהתפתחותו המקצועית של כל עובד. אין להעלות על הדעת מצב, בו בעל מקצוע יסתפק בידע שרכש באקדמיה או במסגרת הכשרתו המקצועית עד לרגע יציאתו לשוק העבודה. אין מקצוע בעולם ואפילו עיסוק, שכמות הידע המקצועי בו לא התרחבה והשתנתה עם השנים. בכל מקצוע יש ידע שכבר התיישן או התבטל ואת מקומו תפס ידע חדש ועדכני. תופעה זו נכונה במיוחד בעשרים השנים האחרונות. ההתקדמות וההשתכללות בתחום הטכנולוגיה, התפתחות המחקר המדעי הנגישות הקלה לידע, הפיכת העולם לכפר גלובאלי גררו אחריהם את הצורך המתמיד להשתלם כדי להמשיך ולהישאר רלוונטי בתחום המקצועי.

מצב זה לא פסח גם על תחום ההוראה והחינוך. קונספציות חינוכיות השתנו. הידע על נפש האדם והתפתחות הילד התרחבו לאין שיעור. התובנות על דרכי הלמידה האנושית גדלו וכן התפיסה החברתית לגבי הזכות של כל ילד לקבל הזדמנות נאותה להתפתח באופן מיטבי ולזכות לממש את יכולותיו וכישרונותיו. מצב זה מחייב את המורים והמחנכים להמשיך וללמוד, להמשיך להתפתח ולהתעדכן בתחום המקצועי כל הזמן, במקביל לעבודתם השוטפת כדי להמשיך ולהיות רלוונטיים ומשמעותיים עבור תלמידיהם. ההורים והתלמידים מודעים היום יותר מאשר בשנים עברו לאיכות ההוראה והרמה הפרופסיונאלית של המורה. הם רוצים לקבל את השירות החינוכי והלימוד הטוב ביותר שהם יכולים לקבל. הם מודעים לערך שלו לגבי ההצלחה בעתיד של האדם הצעיר.

במשך כל השנים השתלמו המורים על פי בחירתם האישית במגוון נושאים ותחומים. ההשתלמות הייתה במסגרת השתלמות מוסדית בבית הספר או במסגרת אישית. השתלמות בהיקף של 112 שעות בודדות, זכתה את המשתלם בגמול של 1.2% משכרו, עד לתקרה של 29.7%. ההשתלמות הייתה פרי בחירה אישית של בית הספר או המורה. ההשתלמות לא הייתה מרכיב קבוע ומחייב במסגרת מהלך העבודה השגרתית של המורה. היו מורים, שהרבו להשתלם והיו שלא.

"אופק חדש" קבעה את השתלמות המורים כרכיב בעל משקל בהתקדמות המורה מדרגה לדרגה (רכיב שיש לו ביטוי לא מבוטל בעלייה בשכרו של המורה). ההשתלמויות של המורים תהיינה מעתה חלק בלתי נפרד מעולמו המקצועי של המורה. ההשתלמויות תהיינה משני סוגים. פיתוח מקצועי בית ספרי, במסגרת שעות השהות של המורה, והשתלמויות ברמה האישית, בתחום הדעת, כחלק מההתפתחות המקצועית של עובד ההוראה.

ההשתלמויות המוסדיות מטרתן להקנות למורים ידע וכלים מקצועיים ספציפיים, הנדרשים להם בהקשר לאוכלוסיית התלמידים הייחודית שלהם; להציע להם דרכי התמודדות עם בעיות חינוכיות, שעל סדר יומם. ההשתלמות המוסדית תסייע לגבש "אני מאמין" בית ספרי ותחזק את המדיניות החינוכית, המקובלת על כל סגל ההוראה. היא תתרום לעיצוב אופיו הייחודי של בית הספר ולתחושת השותפות של המורים בעשייה החינוכית הכללית.

ההשתלמות האישית מכוונת לפיתוח האישי המקצועי של כל מורה בתחום הדעת שלו. בכך אין צורך להרחיב. הדברים מובנים מאליהם. תוכניות לימוד משתנות חדשות לבקרים, הדגשי למידה משתנים, שיטות הוראה מתחדשות. אין ספק, שיש צורך להשתלם באופן שוטף ולשלוט בכל אלה. אולם אני רוצה להדגיש במיוחד אספקט אחר של ההשתלמות האישית. אני מבקשת להטיל אור על הצורך המתמיד והבלתי מתפשר להטבת המימדים האישיותיים של המורה. תמיד חשבתי, שלא משנה מהו המקצוע שהנך מלמד, אישיותך היא זו שנחשפת בראש ובראשונה בפני התלמיד. אישיותך על כל היבטיה, היא המקרינה על המפגש בינך ובין התלמיד. תפקידך כמתווך בין חומר הלימוד ובין התלמיד מחייב אותך להיות אדם בעל מלאות אישית ואנושית, אדם שתחומי התעניינותו חורגים מעבר לידע הדיסציפלינארי שלו. אדם שיש בו מן ה"רוח" האנושית. אי אפשר לחנך באמת ולהשפיע אם "הכלי" שלך האישי איננו מלא. רק מכלי "מלא" ניתן לצקת ל"כלי" של התלמיד. לכן, אני חושבת שבמסגרת ההשתלמות האישית יש לאפשר למורים להרחיב ידיעותיהם והשכלתם לא רק בתחום המקצועי הספציפי שלהם. השתלמות בתחומי ההומניסטיקה, הפילוסופיה והאמנות לכל גווניה, היא השתלמות שתעצים את אישיותו של המורה ותתרום לתפקודו הרצוי מן הפן המקצועי והחינוכי כאחד. יש להכיר בכך, כי רוחב השכלה הכללית וההומניסטית של המורה היא תנאי הכרחי לתפקודו הפרופסיונאלי המיטבי, ל"רוח" ולנשמה שבו.

אני מקווה שמסגרת השתלמות זו של המורים תוכר ע"י משה"ח והממונים על הנושא, לצורך צבירת שעות השתלמות, המחייבות במעבר מדרגה לדרגה. אני מקווה שיתאפשר למורים רבים להשקיע בפיתוח אישי בכיוון זה. אני מקווה שהגדרת תחומי ההשתלמות של המורים תורחב בכיוון המוצע, כדי שתושג המטרה החשובה שציינתי לעיל.