תנו להם חכות ולנו גאווה לאומית

בחודשים האחרונים הזדעזע הציבור הישראלי מהאפשרות של גירוש ילדי עובדים זרים הלומדים במערכת החינוך בארץ.

שר החינוך עצמו נקט מהלך אמיץ בהתייצבו בראש המתנגדים לכך ובכך סימן לציבור הרחב את הערך החינוכי הברור של שמירה על זכויות הילד באשר הוא ללא הבדל גזע דת או מין.

עם זאת, אף כי חלפה שנה הזיכרון של כניסת מהגרים סודניים ואחרים דרך מעבר הגבול בסיני עדיין לא נשכח. הפולמוס הציבורי  עסק בשאלה האתית המובנת והכואבת האם העם היהודי יכול לעמוד מנגד ולחסום את כניסתם של מהגרים רעבים ופליטי מלחמה מסודן, סומאלי , ומדינות אפריקאיות אחרות.

כמנהל בית ספר , חשתי כי איני מסוגל לראות את חיילי צה"ל יורים במהגרים – פליטים אלה גם כאשר החלו לכנותם "מסתננים". עם זאת, מובנת מאד הבעיה והקושי של מדינת ישראל להתמודד עם גל מהגרים גדול שעלול  להציף אותנו. היו גורמים  שראו בכך סכנה אסטרטגית למדינת  ישראל אם גל מהגרים זה לא יפסק. לאחרונה אין דיווחים על כך בתקשורת ואני תוהה האם המצרים "עושים בעבורנו" את עבודת המניעה וכמה מהגרים שילמו על כך בחייהם..או שמא ,כניסת המהגרים ארצה כבר אינה חדשותית מספיק כדי שהעיתונות תעסוק בכך.?!

מדוע מגיעים פליטים אלה לישראל?

התשובה לכך היא תשובה משולבת: מלחמה בין שבטים ובתוך מדינות אפריקה  וסיבה שנייה היא הרעב הגדול וחוסר היכולת להתקיים בחבלי ארץ אלה באפריקה.  מסתבר כי אין אלה סיבות שונות אלה במרבית המקרים העילה לסכסוכים צבאיים היא המחסור במים והרעב הגדול המחייב השתלטות צבאית של גורמים חזקים על שבטים חלשים. יתר על כך המהומות והמלחמה תורמים גם הם את תרומתם למצוקה ולחוסר יכולת של המשטרים המקומיים להתמודד עם שאלות הרעב.

אנו רואים כי המחסור במשאבי ייצור ובמשאבי טבע הם המקור לסכסוכים צבאיים ולמלחמות. אנחנו יודעים כבר היום על מדינות שמשטריהם אינם מתפקדים והאנרכיה השלטונית איומה. והתהליך האנדרלמוסי עוד ימשך ויתרחב.

לא חידשתי בדברי  אלה דבר ובודאי ניתן היה להקיש מסקנות אלה ממקרים אחרים בהיסטוריה העולמית.

אני מבקש לטעון  כי התחממות כדור הארץ והשינויים האקלימיים  מאיצים יותר ויותר את התהליכים של הרחבת שטחי המדבר וחגורות הרעב. מדעני הסביבה מכנים זאת הגדלת המידבור. מיקומה הגיאוגרפי של ישראל הוא בשולי המדבר ואלמלא הטכנולוגיות המפותחות של ישראל הרי מצבנו החקלאי היה דומה למדבר סיני.  אם נתבונן במפה הפיזית של העולם נמצא מיד כי מצרים, ערב הסעודית, ירדן ובחגורה רחבה יותר, סודן ,סומאלי, ומדינות קרן אפריקה

הן מדינות שבהן המדבר הוא הדומיננטי וכי אין ביכולתן של מדינות אלה לכלכל את אוכלוסיותיהן. כווית ערב הסעודית ימשיכו להתקיים בשלב זה  בשל עתודות הנפט המפרנסות אותן - מה יהא בעתיד?  ומה יקרה (קורה) במצרים או כיצד הממלכה האשמית תמצא (מוצאת) את פתרונותיה? אל נשכח את גידול האוכלוסיות המואץ במדינות אלה וכמובן את הסיבות הדתיות המתלוות לכך. לפתרון בעיות אלה יש השלכות מדינות אסטרטגית למדינת ישראל האם ירדן ומצרים יוכלו לשמר את השלום עימנו לאורך זמן כאשר בירדן חלוקת המים בברזים שבבתים מתקיימת יומיים בשבוע למספר שעות מוגבל?

מה הקשר לישראל ולחינוך?

אני טוען כי אין זה נכון ואין זו אפשרות שמדינת ישראל תאפשר כניסתם של מהגרים לישראל. המשמעות הדמוגרפית מסוכנת לנו ומהווה איום אסטרטגי לישראל. מאידך, על ישראל מוטלת חובה להצהיר כי היא מציעה פתרונות אחרים ,ארוכי טווח ומשמעותיים מבחינה כלכלית ואתית למדינות הרעב הסובבות אותנו.

מהו הפתרון?

אני מציע כי מדינת ישראל תקים חוות ללימודי חקלאות מתקדמת תחילה בישראל ואולי בהמשך במדינות היעד עצמן.כפרי הנוער החקלאיים יכולים להיות בסיס מעולה לכך. ישראל תתחייב להזמין לארץ מכסה קבועה של תלמידים  (תיכון וסטודנטים)להכשרה חקלאית מתקדמת. הכשרה בתחומי ניצול ראוי של קרקעות שימור יערות שימוש מושכל במים והשבת מי קולחין לשימוש חקלאי.הכשרה בתחומי האנרגיה החלופית ופיתוח מקורות טבע. ניתן כמובן להוסיף על רשימת ההכשרות גם את תחומי במדע והרפואה האחרים.אני כמנהל כפר נוער חקלאי מבקש בהצעתי זו להתייחס לתחומי החקלאות והסביבה. המחקר החקלאי המפותח כיום באוניברסיטאות בארץ (רחובות באר שבע) מכון וולקני ומכון וייצמן יעמיד ידע לטובת סמינרים אלה. מדינת ישראל תציג תוכנית חינוכית זו שתעובד בשיתוף מוסדות האו"ם הבנק העולמי וקרנות המגזר השלישי. תוכנית זו ראוי לה שתוצג מראש  לעולם כולו כאלטרנטיבה טובה יותר ועדיפה על פני קליטה של המוני מהגרים בישראל. בעית המהגרים אינה רק בעיה ישראלית... בל נשכח כי המהגר נוטש את ביתו את משפחתו והוא עושה זאת בלית ברירה. אם מדינתו של המהגר תוכל להציע למהגר הפוטנציאלי אפשרות כלכלית בארצו הוא בודאי יעדיף אפשרות זו על פני הסתננות לישראל.

מערכת החינוך הישראלית ובעיקר מערכת החינוך ההתיישבותית צריכה להוביל מהלך בינלאומי זה. תוכנית זו חשובה לאפריקאים כמו גם לנו. נוכל לומר לעצמנו ולעולם כולו כי ישראל למדה את לקחי השואה ואינה מתבוננת פסיבית באסון העולמי של מדינות אפריקה. מדינת ישראל מציעה תוכנית אקטיבית לחינוך ולקידום הכלכלות הנחשלות.

מה החידוש בהצעה שלי?

למרבה הפליאה איני מציע שום דבר חדש מהותי. ההכשרות הישראליות בחקלאות היו לשם דבר בשנות ה-60-65 וסטודנטים אפריקאים הוכשרו בארץ. הסדרים אלה התבטלו בעיקר בשל נסיבות פוליטיות.

כיום. אם נחדש את קריאתנו להקמת מערך הלימוד וההכשרה נוכיח לעולם כי ישראל היא מדינה שאינה שוכחת את שבועתה כי לא תעמוד מנגד בעת שואה עולמית. תמונות זוועה של מות תינוקות בשל רעב צריכה להדיר שינה מהעולם הנאור. ישראל היא מדינה נאורה ומחויבת לערכים אלה. ישראל אינה מסתפקת בתרומות ובמתנות קצרי טווח-ישראל נותנת לתושבי אפריקה חכות שידעו כיצד לדוג בעצמם. בצד זה תאמר מדינת ישראל ברייש גלי ובפומבי, כי לא תתיר ככניסה לא חוקית של מהגרים לישראל. כמחנך אני אוכל להביט בעיני תלמידי ולומר כל הכבוד למדינת ישראל.

זאב מילר

מנהל כפר הנוער ההתישבותי

אשל הנשיא