על הקשר בין כישלון בקריאה ואלימות

שר החינוך והתרבות, גדעון סער, הגיש לאחרונה לאישור הכנסת תיקון לחוק זכויות התלמיד. התיקון יאפשר לבתי הספר למצות את הדין עם תלמידים אלימים. התיקון התקבל בברכה על ידי מורים ומנהלים, שחשים יותר ויותר בהיעדר כלים לטיפול בתופעת האלימות בבתי הספר.
מאמרי זה בא להסב את תשומת הלב לקשר בין כישלון ברכישת קריאה, כתיבה והבנת הנקרא לאלימות.

בשנות עבודתי הזדמן לי להדריך מורות בבתי כלא כיצד ללמד קריאה, כתיבה והבנת הנקרא לבני נוער. התברר לי, כי רבים מבני הנוער שיושבים בכלא נושאים בתוכם תסכול רב וארוך שנים כתוצאה מהיותם אנאלפביתים. ברבים מהמקרים תסכול זה נצבר החל מהשלבים הראשונים של רכישת הקריאה בבית הספר היסודי, והתפתח לנשירה ועבריינות בגיל יותר מאוחר.

הקשר בין כישלון לימודי לבין התנהגות עבריינית נבדק על ידי חוקרים רבים בעולם, המתארים מסלול כמעט קבוע המוליך מכישלון לימודי בראשית בית הספר היסודי, להיעדרויות תכופות, נשירה ופנייה לעבריינות. עמלה עינת במחקרה שפורסם בספר "כתב אישום: ליקויי למידה, נשירה ועבריינות נוער" [הוצ' הקיבוץ המאוחד 2006], מתבססת על דברי אסירים, שתיארו תחושת אדישות והזנחה גורפת מצד בית הספר נוכח כישלונם הלימודי המתמשך. האסירים, כך עולה מהמחקר, היו מודעים ל"נקודות התורפה בהתנהלותם הלימודית", ורבים מהם חוו "תחושה של גורל חיים צפוי מראש ובלתי ניתן לשינוי".
יצוין, כי המסלול המוביל מכישלון ברכישת הקריאה לעבריינות נוער ידוע לאנשי משרד החינוך, שנוהגים לכלול במערך הטיפולי שלהם את הוראת הקריאה. מסלול זה ידוע גם למנהלי חטיבות הביניים עמם עבדתי במשך שנים להטמעת תוכניות להקניית קריאה, כתיבה והבנת הנקרא לבני נוער, אשר החמיצו את ההזדמנות לרכוש קריאה בכיתות היסוד של בית הספר היסודי.
להשקפתי, כולם יכולים ללמוד לקרוא בהבנה, לרבות ילדים בעלי פיגור קל. גישה זאת מכוונת לעסוק בהוראת קריאה, כתיבה והבנת הנקרא, גם בכיתות הגבוהות של בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים וגם בבתי ספר על יסודיים.

ככל שמערכת החינוך, תקדים לאתר תלמידים שאינם קוראים בכיתות היסוד, יקטן הסיכוי שהם יפתחו תסכול, בעיות משמעת, חוסר קשב וחוסר עניין בלימודים שעלולים בהמשך להתפתח לבעיות התנהגות, נשירה ואלימות. על מערכת החינוך לפתח גישה אופטימית לגבי היכולת ללמוד לקרוא בהבנה, של תלמידים שמסיבות שונות החמיצו את המועד המקובל לרכישת קריאה בכיתות היסוד ולאפשר להם לרכוש מיומנויות קריאה, כתיבה והבנת הנקרא גם בגיל מבוגר יותר.

במסגרת ליט"ף ( למידה יחידתנית, טיפולית, פעילה ) פיתחתי תוכנית המבוססת על גישה זו, בשם "תקווה", שהוכיחה את עצמה והחזירה לאלפי תלמידים את אמונם בעצמם וביכולתם ללמוד ויחד עם זה את שמחת החיים וההצלחה. 

---

מחברת המאמר, נירה אלטלף, עומדת בראש המרכז להוראה דיפרנציאלית, שהוקם לאחרונה בתל אביב. אלטלף היא יוצרת תוכנית ליט"ף להוראת קריאה, כתיבה והבנת הנקרא.