מבחני TIMSS הבינלאומיים – האם יש תקווה לשדרוג במעמדנו במבחן הקרוב?!

דרוג ישראל במבחנים הבינלאומיים טימס ופיזה שוב עולה על הפרק. בשנת 2011 עומדים תלמידי כיתות ח' בארץ להיבחן במבחני טימס. מבחן טימס נערך אחת לארבע שנים ע"י ארגון IEA והוא בוחן את הישגי תלמידיכיתות ח' במדינות שונות בעולם במתמטיקה, במדעים ובשפת אם (הבנת הנקרא). במבחן טימס האחרון, דורגה ישראל במקום ה – 24 מתוך 49 במתמטיקה ובמקום ה – 25 מתוך 49 במדעים. הישגי תלמידי ישראל בשנים האחרונות מצביעים על מגמה ברורה של הידרדרות.בהשוואה להישגים של תלמידינו במתמטיקה ב – 2003 ירדה ישראל בדרוג ב – 5 מקומות. מהמקום ה – 19 למקום ה – 27 בשנת 2007. במדעים ההידרדרות היא רק של 2 מקומות, מהמקום ה – 23 למקום ה – 25.

במקומות הראשונים בעולם נמצאות טיוואן, דרום קוריאה וסינגפור. מעל ישראל נמצאת בולגריה ומתחתיה אוקראינה. אוסטרליה מקום – 14, ארה"ב מקום – 9, רוסיה – מקום 8. ישראל רוצה להצטרף לארגון היוקרתי של מדינות ה – OECD. לכן, עליה להוכיח התקדמות בהישגי תלמידינו בתחומים הנבדקים. הדרוג בהישגים הבינלאומיים אמור להעיד על רמת מערכת החינוך בישראל וטיב בוגריה. דר' שושני, מנכ"ל משרד החינוך, ציין כי המשרד הציב כאחד היעדים המרכזיים שלו לשנתיים הקרובות את השיפור בתוצאה במבחנים הבינלאומיים. זהו יעד קצר טווח, שבצד הדימוי של הצלחה של הממשל החדש, הוא עשוי להיות זרז לשינויים מהותיים במערכת החינוך לאורך שנים, שינויים שיביאו להעמקת תהליכי החשיבה בהוראה ובלמידה.

מבחני טימס בודקים בעיקר את רמת החשיבה המתמטית והמדעית ופחות את הידע במקצועות אלה. מבחנים אלה בודקים את היכולת של התלמידים להשוות ולמיין, להעלות השערות ולבחון אותן, לאסוף נתונים ולהמשיג אותם, להסיק מסקנות לגבי העתיד על סמך הנתונים הקיימים בהווה. בקיצור, היכולת של הלומד הצעיר להשתמש בידע שלמד להתמודדות ולפתרון בעיות מן החיים הממשיים. זוהי דרגת היישום (עפ"י הטוקסונומיה של בלום). במבחנים של הבנת הנקרא נדרש הנבחן להוכיח יכולת של הבחנה בין דעה לעובדה, להביע עמדה (גם ביקורתית) כלפי דברים, לשפוט עניינים עפ"י קריטריונים מוגדרים וכויו"ב, כלומר היכולת לעשות אנליזה, סינתזה והערכה עפ"י בלום. מכאן, שמבחנים בינלאומיים אלה אינם מתמקדים בתכנים. כי ההתמקדות בתכנים לדעת המומחים של מדינות ה – OECD היא הכנה של התלמידים לעולם האתמול. ואילו תפקידה של מערכת החינוך הוא להכין את הצעיר לעולם המחר. עם התפוצצות הידע האופיינית לעולמנו, ההתיישנות המהירה של חלק ממנו והפיכתו ללא רלבנטי, חובה על מערכת החינוך להתמקד בהרכשת תהליכי למידה וחשיבה ולא להסתפק בהקניית ידע בסיסי בלבד. פיתוח החשיבה ויכולת הלמידה העצמית הוא תחום מוגדר, העומד בפני עצמו. צריך להשקיע בתחום מוזנח זה, זמן, משאבים ופעילות ארוכת טווח, שיוטמעו במערכת, כחלק משגרת עבודת ההוראה הרגילה.

מדינת ישראל, האמונה על שיטת "האינסטנט" , הקצתה ב – 2007, זמן קצר לפני המבחן, שעות תגבור נוספות לכיתות שעלו במדגם הבינלאומי, מתוך תקווה, שתגבור מיוחד זה יביא לשיפור מיידי בדרוג הבינלאומי שלנו. וזאת, למרות שהכנה ממוקדת למבחנים נוגדת את הוראות הארגונים הבינלאומיים. וועדת ההיגוי שלוותה את טימס ב – 2007 קבלה החלטה מפורשת שאין לעסוק בהכנה לקראת הבחינה אלא בעבודה מקיפה ושיטתית לקידום רמת הידע של התלמידים לאורך שנים.

משרד החינוך שלח בזמנו לבתי הספר חוברות מעולות בשלושת המקצועות. החוברות כוללות התנסויות ופעילויות מעודדות חשיבה ויצירתיות. ניתן להשתמש בהן לדעתי גם היום. בחוברות אצורה חוכמת הוראה ולמידה, שערכן שריר וקיים עד היום.

אני מקווה, שהפעם יבנה המשרד תשתית רצינית ויקצה את התנאים הנדרשים שיבטיחו שינוי בתוצאה הבינלאומית. כולי תקווה, שהמשרד לא ילך בדרך הקלה של אבחון הבעיה, נוסח - "המורים הם הבעיה". במקביל להכשרה ולהשתלמויות מתאימות של המורים, הכנסת ה"אופק הפדגוגי" (שעליו טרחה רבות פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית של משה"ח) כחלק ממערך הלימודים השוטף ועריכת רפורמה פדגוגית אמיתית בתוכניות הלימודים ובמבנה יום הלימודים, יש להכין תוכנית אימון שיטתית ומסודרת בנושא פיתוח החשיבה והלמידה, כחלק מתוכנית הלימודים הקבועה. יש להקצות שעה שבועית מיוחדת לתרגול ולעיסוק בסוגיות לימודיות בדרך של פיתוח חשיבה ברמות גבוהות. יש להפיק חומרי למידה מתקדמים ע"י מומחים לדבר. שכן, בלי תרגול שוטף ועקבי של התלמידים במטלות מסוג זה לאורך השנתיים הבאות, שוב נעמוד בפני שוקת שבורה.
אין לי ספק, כי הערך המוסף של שיעורים אלה יהיה גבוה במיוחד והוא ישפיע גם על הלימוד הכולל הרגיל.

אני קוראת גם לראמ"ה (הרשות הארצית למדידה ולהערכה) להנפיק מבחנים מתאימים לתרגול בתחום (מבחני מדף), שיעמדו לרשות המורה. מבחנים משפיעים תמיד על דרכי ההוראה ומכוונים את מערך הלמידה. המבחנים שנכתבים ע"י מומחים מקצועיים, הם כלי עזר מצוין לעבודת המורה.

לסיכום, ברצוני לציין, כי אינני ממעיטה בחשיבות השינוי המהותי שחייב לבוא במערכת החינוך עם המעבר ללימוד מעודד חשיבה, חקר וגילוי ברמה גבוהה בכל המקצועות. אלא שאני מודעת לכך, שמדובר במהלך שייקח שנים רבות. מהפך כזה איננו עניין מהיר מטיבו. הפנמתו היא ארוכת טווח. לכן במקביל הכרחי, לדעתי, להקצות זמן לימוד מיוחד למשימות מהסוג שמבחני טימס דורשים. אינני מתכוונת לאופנה חדשה, עונתית ומתחלפת במערכת החינוך. אני אומרת בפשטות, כי ללא השקעת תשומות מתאימות ומספיקות לא נוכל להגיע לתפוקות נדרשות, החשובות בעולם העכשווי של היום. לכן, שעה ייחודית לעניין היא צורך מיידי והפקת חומרי למידה מתקדמים הם צורך השעה. אני מציעה שהחל מראשית שנת תש"ע תשולב שעה זו במערכת הלימודים של כיתה ז' כחלק קבוע ממערך הלימודים השוטף וכהכנה טובה ורצינית למבחני טימס הקרובים. אשמח לשמוע את דעתכם בנדון.