יש ספייס בחינוך; מחקר על פרויקט לאומי

 הפרויקט הלאומי של  עולי אתיופיה הוא שותפות של ארגוני יוצאי אתיופיה עם ארגונים יהודיים, כמו איחוד הקהילות היהודיות-הפדרציות של צפון אמריקה, ג'וינט ישראל, קרן היסודי והסוכנות היהודית, ועם ממשלת ישראל. מטרתו של הפרויקט היא לאפשר לבני נוער יוצאי אתיופיה לממש את הפוטנציאל הטמון בהם, ולהגביר את סיכוייהם השתלב בחברה הישראלית. הפרויקט הלאומי החל להפעיל את תוכנית  ספייס Space (School performance and community  empowerment) בשנת 2005. התוכנית כוללת  תגבור לימודי ותמיכה אישית בתלמידים האתיופים בביה"ס בשעות אחר הלימודים, הפעלת מרכזי נוער ותוכנית להכשרת מנהיגות קהילתית בקרב יוצאי אתיופיה.

מחקר שערכו חוקרי מכון ברוקדייל, והתפרסם לפני כשנה, ביקש לבחון את יעילות התוכנית בשנים תשס"ו ותשס"ז.

בתחום פעילות התוכנית בבתיה"ס, ביקש המחקר לבדוק כיצד תופסים מנהלי בתיה"ס וצוות התוכנית את תרומתה לתלמידים האתיופים המשתתפים בה, ואת מידת השפעתה על הישגיהם בבגרויות.

המחקר התקיים באמצעות שאלונים שהועברו למנהלים, אנשי צוות הפרויקט והתלמידים, וראיונות עם חלק מהם, תצפיות על פעילות לימודית המתקיימת במסגרת הפרויקט, ונתונים ארציים ממשה"ח לגבי ההישגים בבחינות הבגרות של התלמידים שהשתתפו בה.

בשנת תשס"ז השתתפו בתוכנית ספייס 120 בתי"ס ב-23 יישובים. מספר התלמידים מכיתות ז'-י"ב שהשתתפו בתוכנית בשנה זו היה 6,500.

מהראיונות עם המנהלים עולה, כי בתוכנית השתתפו בממוצע 75% מהתלמידים האתיופים בבתיה"ס שבהם התקיימה.  
המחקר מצא, כי למעלה ממחצית התלמידים שלא השתתפו בתוכנית לא היו זקוקים לסיוע בלימודים או נטלו חלק בתוכניות תגבור והעצמה אחרות. שאר התלמידים לא השתתפו בתוכנית בגלל היעדר מוטיבציה לשפר את הישגיהם, או בשל אי רצון להשתתף בתוכנית המיועדת ליוצאי אתיופיה בלבד.

עוד מצאו החוקרים, כי ב-41% מבתיה"ס לא פעלה תוכנית קודמת למען תלמידים יוצאי אתיופיה. בבתיה"ס האחרים פעלה תוכנית חלקית בלבד. נתונים אלה מלמדים על כך, שמשה"ח לא גיבש תוכניות כוללות לשיפור הישגיהם של התלמידים האתיופיים, ואילו לא הופעלו תוכניות חיצוניות רבים מהם לא היו מטופלים.
החוקרים מצאו, כי במסגרת תוכנית ספייס קיבל כל תלמיד  בממוצע 4.1 שעות תגבור שבועיות בקבוצות קטנות של כחמישה תלמידים, ארוחות ומרתונים לפני בחינות הבגרות. רוב התלמידים קיבלו סיוע באנגלית ומתמטיקה וכשליש גם בעברית ומקצועות אחרים הקשורים בשפה.

ברוב בתיה"ס - 68% - הדגש העיקרי בשיעורי התגבור במסגרת התוכנית הוא על סקירה של חומר הלימוד הנלמד באופן שוטף בכיתה. בכשליש מבתיה"ס נלמד במסגרת התוכנית חומר חדש, לפני שנלמד בכיתה. בכ-27% מבתיה"ס קיבלו התלמידים סיוע בהכנת שיעורי הבית.

ב-51% מבתיה"ס ההדרכה במסגרת התוכנית עוסקת גם בחיזוק מיומנויות למידה וב-36% - בידע כללי  והעשרה. 30% מהמורים בתוכנית מגויסים מצוות ביה"ס. שאר המורים והמדריכים בתוכנית הם מורים מבתי"ס אחרים או סטודנטים להוראה וסטודנטים מתחומים אחרים.

מרבית המנהלים שרואיינו למחקר, כ-83% , אמרו כי היו רוצים שהמורים המלמדים בתוכנית יקבלו הכשרה רבה יותר בנושאים כמו שיטות הוראה לעבודה עם תלמידים מתקשים ועולים חדשים, ומידע על התרבות של יהודי אתיופיה.

התוכנית מעניקה גם תמיכה רגשית ופעילויות חברתיות באמצעות סדנאות העצמה, ומקיימת קשר עם ההורים.

מנהלי בתיה"ס נשאלו על שביעות רצונם הכוללת מהתוכנית. 79% ענו כי הם מרוצים מאוד מכך שהתוכנית הופעלה בבית ספרם. 77% סברו שהתוכנית נותנת מענה לצרכים של מרבית התלמידים האתיופים. 71% סברו כי הסיוע תורם במידה רבה להתקדמות התלמידים. כ-20% נוספים סברו כי התוכנית תורמת במידה בינונית בלבד, ו-3%-5% שהיא תורמת במידה מועטה או כלל אינה תורמת.

מנהלי בתיה"ס נשאלו כיצד הם תופסים את תרומת התוכנית בתחומים ספציפיים.

 64% סברו כי היא עוזרת להעלאת ביטחונם העצמי של התלמידים, 57% להישגיהם בלימודים ו-54% להעלאת המוטיבציה שלהם ללמוד.

שיעור נמוך הרבה יותר מהמנהלים, 25% בלבד, סברו כי התוכנית מסייעת מאוד לשיפור הקשר של ביה"ס עם ההורים ומעורבותם בחינוך ילדיהם.  23% סברו כי לתוכנית תרומה בינונית בתחום זה, והשאר סברו כי לתוכנית תרומה מועטה בלבד.

 

שיתוף פעולה עם המורים בביה"ס

 

כמעט ממחצית מהמנהלים, 49% , סברו כי התוכנית הביאה לשיפור משמעותי בעבודתם של כלל המורים עם תלמידים יוצאי אתיופיה בביה"ס, גם של מורים שאינם משתתפים בתוכנית.

עם זאת, כ-20% מהמנהלים חשו שהתוכנית גורמת לאי שביעות רצון בקרב תלמידים שאינם יוצאי אתיופיה הזקוקים לסיוע לימודי, והיו רוצים להשתתף בתוכנית.

 

בעיות

 

הראיונות עם המנהלים ועם האחראים לתוכנית העלו מספר בעיות בתוכנית ספייס, הדורשות טיפול. נתגלה קושי בגיוס חלק מהתלמידים לתוכנית. החוקרים ממליצים לחפש דרכים להגברת המוטיבציה של התלמידים להשתתף בתוכנית.

 

שיפור איכות המורים

 

החוקרים סבורים, כי הוראה איכותית ברמה גבוהה דרושה כדי לממש את הפוטנציאל הטמון בתלמידים האתיופים. מהמחקר עולה, כי כשליש מהמנהלים וכמה מהאחראים על התוכנית דיווחו על קושי בגיוס מורים מיומנים ברמה גבוהה לתוכנית. חלקם ייחסו בעיה זו למשכורות הנמוכות המוצעות למורים בפרויקט.

83% מהמנהלים סברו, כי יש להעניק למורים המשתתפים בפרויקט הכשרה נוספת – בהבנת התרבות האתיופית, במתן מענה לצרכים המיוחדים של התלמידים העולים והיכרות טובה יותר עם חומר הלימודים לבגרות.

 

בגרויות - נתונים לגבי בוגרי תיכון יוצאי אתיופיה

 

ניתוח שיעור ההצלחה בבגרויות של בוגרי התוכנית מתבסס על נתוני משה"ח. על פי נתוני משה"ח, רק 35% מהתלמידים יוצאי אתיופיה שסיימו את לימודיהם בשנת תשס"ז היו זכאים לבגרות בהשוואה לכ-64% באוכלוסייה היהודית. רק 20% מהתלמידים היו זכאים לבגרות שענתה על דרישות הקבלה לאוניברסיטאות, לעומת 57% מהתלמידים היהודיים. מ-2004 עד 2006 ירד שיעור הזכאות בקרב הבוגרים יוצאי אתיופיה מ-44% ל-35%.

מהמחקר עולה, כי גם בבתיה"ס שבהם הופעלה תוכנית ספייס חלה ירידה בשיעור הזכאות בשנים אלה בקרב יוצאי אתיופיה מ-58% ל-48% ב-2005. ב-2006 נשאר שיעור הזכאות יציב. יש לציין, כי התלמידים שסיימו ב-2006 היו המחזור הראשון שהשתתף בתוכנית ספייס לפחות שנה, ובממוצע שנה וחצי. אולם יש לזכור, כי בחינות הבגרות מתפרשות על פני שלוש שנים, כך שהתלמידים נבחנו בחלק מהבחינות לפני שהחלו בתוכנית. קשה עדיין לדבר על השפעה גורפת של ההשתתפות בתוכנית על הישגי התלמידים. למרות זאת נתוני הזכאות לבגרות של משה"ח מראים, כי בבתיה"ס שבהם הופעלה התוכנית היו ההישגים של התלמידים האתיופים בבגרויות גבוהים מאשר בבתיה"ס שבהם היא לא הופעלה. לכן ניתן לקבוע שיש לתוכנית השפעה חיובית על שיעור הזכאות לבגרות.

בבגרות במתמטיקה - 67.55 מבוגרי התוכנית קיבלו ציון עובר לעומת  55.8% בבתיה"ס שבהם לא התקיימה התוכנית.

בבגרות באנגלית – הזכאות הייתה 75.2% לעומת 61% בבתי"ס שבהם לא הופעלה התוכנית. 33% מבוגרי התוכנית בעלי זכאות לבגרות העונה על דרישות האוניברסיטאות, הכולל ציון עובר ב-4 יחידות לימוד לפחות באנגלית וב-3 יחידות לפחות במתמטיקה, לעומת 23.6% בלבד מהתלמידים האתיופים בבתיה"ס שבהם לא הופעלה התוכנית.

החוקרים מציינים, כי העובדה ששיעור התלמידים משתתפי התוכנית שהצליחו בבגרויות במתמטיקה ובאנגלית גבוה יותר במידה משמעותית משיעור התלמידים בעלי הזכאות לבגרות מלאה, מצביעה על הצורך לשקול מתן סיוע לימודי במקצועות נוספים לתלמידים האתיופים. החוקרים ימשיכו במסגרת המחקר לנתח גם את נתוני הזכאות של שנת 2007.