ממצאי הערכה ראשונית של רפורמת אופק חדש: המורים מדווחים על מחסור בשעות שהייה ובזמן להשתלמויות

בישיבת הנהלת משרד החינוך, שהתקיימה ב-17.3.2010, בהשתתפות שר החינוך, גדעון סער, ומנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני,הציגה פרופ' מיכל בלר, מנכ"לית הראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, ממצאים מהערכה ראשונית של רפורמת "אופק חדש" בחינוך היסודי.
תמצית הממצאים:
הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך מלווה בהערכה את רפורמת אופק חדש" מאז שנת הלימודים תשס"ח, כחלק ממדיניות על של משרד החינוך ולפיה מהלכים מערכתיים חיוניים מלווים בהערכה ובמדידה. תהליך ההערכה עד כה הוא בעיקרו תהליך של "הערכה מעצבת" - הערכה המסייעת לשפר את התהליכים "תוך כדי תנועה", שכן מדובר ברפורמה נמשכת שאליה מצטרפים מדי שנה בשנה מאות בתי ספר.
בשלב זה אפשר לספק תמונת מצב ראשונית, המתייחסת ל-729 בתי ספר יסודיים (301 שהצטרפו בתשס"ח ו-428 שהצטרפו בתשס"ט) מתוך כ-1,600 בתי ספר יסודיים בארץ המיועדים להצטרף לרפורמה.
לאחר כשנה וחצי של יישום נראה כי בבתי הספר שהצטרפו לרפורמה קיימת תמיכה רחבה בהמשך יישומה:
99% מהמפקחים והמנהלים, 88% מהמורים ו-85% מההורים מדווחים כי היו רוצים בהמשך יישומה. 96% מהמפקחים, 93% מהמנהלים ו-71% מהמורים בבתי הספר שהצטרפו לרפורמה מציינים כי בעקבות "אופק חדש" חל שיפור בעבודת בית הספר.
השעות הפרטניות נתפסות כמאפיין החיובי הבולט של הרפורמה וכהיבט המרכזי היוצר שינוי בבתי הספר, זאת באמצעות חיזוק הקשר בין המורה לתלמיד ובזכות האפשרות להתאים את ההוראה באופן דיפרנציאלי לצורכי התלמידים.
עם זאת, יצוין כי בשנתיים הראשונות ליישום הרפורמה ניתנו השעות הפרטניות יותר כ"שעות רוחב", בזמן שיעורים אחרים, ופחות כ"שעות אורך", שעות נוספות הניתנות בסוף יום הלימודים או בתחילתו.
כידוע, הנחה שר החינוך, את אנשי משרדו לוודא כי עיקר השעות הפרטניות יינתנו כשעות אורך ולא כשעות רוחב.
לקראת שנת הלימודים הבאה, תשע"א, יציגו בתי הספר אשר אמורים להצטרף לרפורמה אופק חדש, מערכת שעות ותוכנית פדגוגית לצורך ביצוע השעות הפרטניות. אלה יותאמו ליעדי המשרד ולצרכי התלמידים.
היבט חשוב נוסף נוגע למעמד המורים ולתפקידם: מורים, מנהלים ומפקחים מייחסים לרפורמה שיפור מסוים במעמד המורה. מראיונות עומק עם מורים שהצטרפו לרפורמה עולה כי לתפיסתם, חלה עלייה בתחושת המסוגלות המקצועית של המורה ובאמונה ביכולתו להתמודד עם הקשיים הלימודיים והרגשיים של תלמידיו כדי לסייע להם ולקדמם.
עם זאת, המורים מדווחים בראיונות אלו על מחסור בשעות שהייה ועל תחושת עומס. תחושת העומס מהעבודה בבית הספר בקרב מורים שהצטרפו לרפורמה גבוהה בהשוואה לתחושתם של הלא מצטרפים - 64% מהמורים לעומת 53%, בהתאמה. הפער נובע בעיקרו מתחושת עומס בקרב מורות המועסקות במשרת אם, עקב העובדה שמספר שעות השהייה שלהן מצומצם, בהתאם להסכם. נושא זה נדון בימים אלו בין משרד החינוך למשרד האוצר.
כמו כן, מורים שהצטרפו לרפורמה מדווחים כי יש להם פחות זמן להשתלמויות, בהשוואה למורים שלא הצטרפו - 58% לעומת 25%, בהתאמה.
בחינה השוואתית ראשונית של ההישגים הלימודיים ושל האקלים הבית ספרי, כפי שהם משתקפים במיצ"ב תשס"ט, בבתי הספר שהצטרפו לרפורמה לעומת בתי ספר שעדיין לא הצטרפו, מעלה ממצאים שונים בקבוצות של בתי ספר לפי מגזר וסוג פיקוח. הניתוח ההשוואתי נעשה תוך בקרה על מאפייני בתי הספר והישגיהם קודם לכניסת הרפורמה. 
במחקר זה, שבדק עד כה את שלבי ההטמעה הראשונים של אופק חדש, לא נמצא על פי רוב הבדל של ממש בהישגי התלמידים בין בתי ספר שברפורמה לבין בתי ספר שאינם ברפורמה. עם זאת, בבתי ספר דוברי עברית, בפיקוח הממלכתי, נמצא כי במבחן המיצ"ב במתמטיקה (לכיתות ה') יש הבדל מובהק בהישגי התלמידים לטובת בתי ספר שהצטרפו לרפורמה. הפער בציון הממוצע של התלמידים הוא 10 נקודות בסולם המיצ"ב הרב-שנתי. לא נמצא הבדל מובהק בהישגים בשלושת תחומי הדעת האחרים - אנגלית, שפת אם, ומדעים וטכנולוגיה.. בכל חמשת מדדי האקלים: התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה, מעורבות באירועי אלימות, יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים, ציפיות המורים מתלמידיהם להתקדמות בלימודים ואמונה ביכולותיהם, ותחושה כללית כלפי בית הספר - נרשמו תוצאות חיוביות יותר בבתי ספר דוברי עברית בפיקוח הממלכתי שהצטרפו לרפורמה, בהשוואה לבתי הספר המקבילים שלא הצטרפו.
בבתי ספר דוברי עברית בפיקוח הממלכתי-דתי ובבתי ספר דוברי ערבית לא נמצאו הבדלים ברמת ההישגים בתחומי הדעת השונים ואף לא במדדי האקלים השונים בין בתי ספר שהצטרפו לרפורמה לבין בתי ספר שעדיין לא הצטרפו.