ללמוד מאחרים; הכשרת מורים בשילוב התקשוב בהוראה ברחבי העולם

מורים במדינות רבות מוכשרים בשנים האחרונות לשלב את התקשוב בהוראה. בפורטל מס"ע של מכון מופ"ת מתפרסמת סקירה מקיפה של מקורות מרחבי העולם, המתארים השתלמויות מורים בהטמעת התקשוב בהוראה במדינות רבות. כותרת הסקירה היא "נושאי השתלמויות מורים בתוכניות תקשוב בעולם". בסקירה מתוארות השתלמויות המורים בתקשוב המתקיימות באוסטרליה, ניו זילנד, סקוטלנד, פינלנד, נורבגיה, מדינות שונות בארה"ב, תאילנד, הונג קונג, דרום קוריאה, הודו, יפן ועוד. כמו כן מתוארות בסקירה תוכניות להכשרת מורים לשילוב תקשוב בהוראה, שיזמו הבנק העולמי, אונסק"ו והאיחוד האירופי. חלק מהתוכניות הצליחו וחלקן נכשלו.

בנורבגיה; כל המורים הוכשרו בזמן קצר

על פי הסקירה, אחת מהמדינות המהוות דוגמה להצלחה בהכשרת מורים בתקשוב היא נורבגיה. תוכנית התקשוב הלאומית במערכת החינוך בנורבגיה החלה, כמו במדינות רבות אחרות, בהצטיידות בחומרה. במסגרת התוכנית צוידו בשנים 2004-2005 בתיה"ס בנורבגיה במחשבים ובחיבור לאינטרנט מהיר.  במהלך שנת 2005 עברו כל המורים במדינה הדרכה פדגוגית ביישומי מחשב, באמצעות רשת מרכזי הדרכה שהוקמה במיוחד למטרה זו.  ב-2006-2007 עברו הנורבגים לתוכנית הכשרה מעמיקה אף יותר, שבמסגרתה הוקנו למורים אסטרטגיות חדשניות לשילוב התקשוב בהוראה, המפתחות למידת חקר, למידה שיתופית ולמידה מידענית. המורים בנורבגיה נחשבים כיום למתקדמים ביותר באירופה בשימוש בהוראה נתמכת מחשב.

בהונג קונג; המורים הוכשרו לפני ההצטיידות

במערכת החינוך בהונג קונג התקיים תהליך תקשוב הפוך לזה שהופעל במדינות רבות אחרות – בהונג קונג הכשרת המורים נעשתה לפני ההצטיידות בטכנולוגיה מתקדמת בבתיה"ס. בשלב הראשון של תוכנית החומש לתקשוב מערכת החינוך בהונג קונג, שגובשה בשנת 2000, נדרשו המורים לעבור הכשרה שיטתית ביישומי מחשב ומיומנויות מידענות. במסגרת התוכנית הוגדרו ארבע רמות של כשירות בתקשוב, שאותן צריכים היו כל המורים לרכוש. רק בשלבים האחרונים של התוכנית, בשנים 2004-2005, החלו בהונג קונג לצייד את בתיה"ס במחשבים. ההיגיון בתוכנית התקשוב בהונג קונג מובן למי שזוכר כיצד הצטיידה מערכת החינוך בישראל במחשבים בשנות ה-90'. בחלק ניכר מהמחשבים לא נעשה באותה עת שימוש רב, מכיוון שלמורים חסרו המיומנויות לשלב אותם בהוראה.

במיין; המחשב הנייד לא תרם להוראה

מהסקירה עולה, כי ההצטיידות בחומרה מתקדמת המלווה בהעברת השתלמויות בתקשוב למורים, לא תמיד מבטיחה הצלחה. כך, למשל, במדינת מיין שבארה"ב גובשה בשנים 2002-2004 תוכנית תקשוב רחבת היקף לתלמידי כיתות ז'-ו-ח'. מטרת התוכנית הייתה לפתח בקרב התלמידים מיומנויות של חקר ואיסוף מידע. במסגרת התוכנית הוענקו מחשבים ניידים של חברת אפל ל-37 אלף תלמידים. כמו כן הוענקו מחשבים ניידים למורים. במסגרת התוכנית המורים גם עברו הכשרה ממוקדת ביישומי תקשוב ומידענות במחשבים שקיבלו. למרות זאת, במחקרי ההערכה לתוכנית נמצא, כי המורים לא ביצעו הוראה יצירתית באמצעות המחשבים הניידים ולא חל שינוי חדשני בשיטות ההוראה שלהם. לעומת זאת נמצא במחקרים, כי המחשבים הניידים תרמו רבות לתלמידים, גם בלי סיוע רב מהמורים. כך, למשל, שופרו הריכוז של התלמידים ויכולת הכתיבה שלהם. השימוש במחשבים הניידים גם הביא לירידה בבעיות משמעת.

בעיות ולקחים

החלק השני של הסקירה עוסק במאפיינים מתקדמים של התפתחות מקצועית של מורים, בתוכניות תקשוב ברחבי העולם. בין היתר מפורטות בעיות המאפיינות את הכשרת המורים לשילוב תקשוב בהוראה במדינות רבות בעולם. מהסקירה עולה, כי אחד המחסומים העיקריים להטמעת יישומי מחשב בבתי"ס ברחבי העולם הוא המחסור בזמן להכשרת המורים. בבעיה זו עוסק מאמר קצר באתר "התוכנית הלאומית לטכנולוגיה בחינוך" (National Educational Technology Plan) האמריקנית. מדובר בקבוצה של אנשי חינוך, אקדמיה ותקשוב, שמונתה על ידי משה"ח האמריקני לגבש חזון לקידום מערכת החינוך בארה"ב באמצעות טכנולוגיית המידע והתקשורת. על פי המאמר, ההשתלמות בתקשוב מתקיימת בדרך כלל לאחר שעות הלימודים, כאשר המורים כבר עייפים וחסרי אנרגיה. המאמר מציע שההשתלמות המקצועית בתקשוב תיעשה כחלק מתוכנית ההוראה במהלך יום הלימודים, בביה"ס עצמו.

בעיה נוספת - רבים מהעוסקים בתקשוב בחינוך קובלים על כך שהכלים הטכנולוגיים לא נבנו לצורכי חינוך, אלא בעיקר כדי לשמש את העולם העסקי. לטענתם, אימוץ כלים אלו לסביבה החינוכית, מאלץ את מערכת החינוך "ליישר קו" עם סגנונות עבודה שאינם תואמים את מטרותיה. מקורות המופיעים בסקירה מצביעים על כך שטענה זו אינה נכונה לגבי מערכות Web 2 הפתוחות כמו, למשל, רשתות חברתיות. למערכות Web 2 יש פוטנציאל גבוה להשתלב בתהליך ההוראה-למידה, למרות שלא פותחו במקור למטרה זו. הפלטפורמה של רשתות חברתיות מאפשרת יצירת קהילות ידע שיתופיות, שיתוף מידע ועוד. מחברי הסקירה סבורים, כי בהשתלמויות המורים בתקשוב בישראל צריך לשלב שימוש ברשתות חברתיות, כבר בשלביהן הראשונים.