כיצד נלחמים משה"ח והרשויות המקומיות בהפרטת מערכת החינוך? - באמצעות הפרטה

במסגרת המאבק נגד הפרטת מערכת החינוך, יזם לאחרונה שר החינוך, גדעון סער, תיקון לחוק חינוך ממלכתי, המאפשר לו שיקול דעת בהענקת אישור להפעלת מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי. על פי התיקון בחוק, יוכל שר החינוך לא לאשר הקמת מוסד חינוך העלול לפגוע במערכת החינוך הממלכתית ביישוב.  למרות מהלך זה, טענו חלק מהדוברים בכנס בנושא "היבטים של הפרטה במערכת החינוך", כי ראשי משה"ח מעודדים את הפרטת מערכת החינוך. הכנס התקיים השבוע במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. אחת הדוגמאות להוכחת טענה זו שהועלתה בכנס, היא תוכניתו של מנכ"ל משה"ח, ד"ר שמשון שושני, לאפשר לבתיה"ס להרחיב את התל"ן - תוכנית לימודים נוספת, הנרכשת על ידי ההורים ל-12 שעות שבועיות, במקום שלוש שעות לכל היותר כיום. הדוברים טענו, כי צעד זה גם ירחיב את אי-השוויון במערכת החינוך בין אוכלוסיות תלמידים חזקות חברתית-כלכלית לאוכלוסיות תלמידים חלשות. לעומת זאת טענה בכנס היועצת המשפטית של משה"ח, דורית מורג, כי התוכנית להרחבת התל"ן נועדה דווקא למנוע את הפרטת מערכת החינוך הציבורית. לדבריה, מטרת התוכנית היא להבטיח שהתלמידים "לא יברחו" מהחינוך הציבורי לחינוך הפרטי.

ראש עיריית מצפה רמון, פלורה שושן, הציגה בכנס דילמה שבפניה עומדים ראשי רשויות מקומיות רבים, במיוחד בפריפריה, המבקשים לחזק את מערכת החינוך הציבורית שלהם. לדבריה, ראשי הרשויות נאלצים להישען על סיוע של גורמים מחוץ למערכת החינוך, חלקם מסחריים. שושן ציינה, כי הכנסת הגופים החיצוניים פוגמת אומנם באתיקה, אך מקדמת את התלמידים. "אני יודעת שבזמן מבחן הכף נוטה לטובת הילדים", הוסיפה שושן, שהיא יועצת חינוכית במקצועה.

במערכת החינוך במצפה רמון לומדים כ-1,500 תלמידים מהגיל הרך ועד לכיתה י"ב. ביישוב בי"ס ממלכתי אחד,  בי"ס תורני פרטי, תיכון מקיף וישיבה תיכונית. ההפרטה הגיעה גם למצפה רמון לפני מספר שנים, כאשר ביה"ס הממלכתי-דתי היחיד שהיה ביישוב נסגר בעקבות פתיחת ביה"ס התורני, השייך לחינוך המוכר שאינו רשמי. לדברי שושן; "ביה"ס התורני פועל במימון המדינה ועתה, בעקבות חוק נהרי, נאלצת גם הרשות המקומית לתקצב אותו". לדבריה; "זוהי דוגמה כואבת לשימוש בכספי המדינה להחלשת החינוך הממלכתי".

שושן סיפרה בכנס על ניסיון נוסף להפריט חלק ממערכת החינוך ביישוב. לדבריה, קבוצת הורים ממשפחות חזקות ומבוססות, שהתיישבו במצפה רמון לפני מספר שנים, פנתה אליה בבקשה להקים ביישוב בי"ס דמוקרטי. ההורים טענו שביה"ס הממלכתי אינו משקף את האידיאולוגיה שלהם. לדברי שושן; "ההורים הגיעו סמוך לבחירות לרשויות המקומיות כדי ליצור עלי לחץ, וביקשו שאקצה לביה"ס מבנה ותקצוב. עמדה בפני דילמה; מדובר בקבוצה חזקה ואסרטיבית התורמת ליישוב, שאני מעוניינת שתישאר בו. למרות זאת ידעתי, כי אם אסייע להקמת ביה"ס הדמוקרטי, יתרוקן ביה"ס הממלכתי מתלמידים חזקים. לילדים שיישארו בביה"ס הממלכתי תהיה הרגשת קיפוח וחוסר ערך עצמי, מה שעלול לגרום לשסע בקהילה". לדבריה, להקמת ביה"ס הפרטי ביישוב הייתה גם משמעות כלכלית, מכיוון שבעקבותיה היה ביה"ס הממלכתי מקבל פחות תקציב ממשה"ח. "הבנתי שעלי לחשוב 'מחוץ לקופסה' ולהציע להורים פתרון יצירתי. הפתרון שהצעתי היה לפתוח בביה"ס הממלכתי מסלול לחינוך דמוקרטי, שכל תלמיד שיחפוץ בכך יוכל להצטרף אליו. הסברתי להורים כי אם יצליח המסלול הדמוקרטי, יהפוך עם הזמן ביה"ס כולו לבי"ס ממלכתי-דמוקרטי. ההורים סירבו והקימו בי"ס פרטי, הממומן על ידם. כיום, לאחר שנה של בדלנות, חלק מההורים רוצים לחזור לדיאלוג עם המועצה המקומית. אני מקווה שלבסוף יחזרו התלמידים החזקים לביה"ס הממלכתי", סיפרה שושן.

לטענתה, ההפרטה במצפה רמון היא מיקרו-קוסמוס של מה שקורה בחלק גדול מהרשויות המקומיות בישראל; "כדי למנוע את ההפרטה אנחנו, ראשי הרשויות, צריכים להיות יצירתיים וחדשניים". לא אחת נאלצים ראשי הרשויות להיעזר למטרה זו בגופים עסקיים וארגונים מהמגזר השלישי. כך חודרת למעשה ההפרטה בדלת האחורית לבתיה"ס הציבוריים, כדי להפכם לאטרקטיביים. בביה"ס היסודי במצפה רמון פועלת קרן קרב, למשל, ובתיכון - תוכנית "מ-3 ל-5" של בנק הפועלים, המעניקה לתלמידים תגבור לימודי במתמטיקה לקראת מבחני הבגרות.