דו"ח; משה"ח עדיין אינו מנצל חלק ניכר מתקציבו השנתי

משה"ח עדיין אינו מנצל את מלוא התקציב העומד לרשותו. כך נטען בדו"ח בשם "מצב המדינה - חברה, מדינה ומדיניות", שפרסם בשבוע שעבר מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. על פי הדו"ח, רמת הניצול הממוצעת של תקציב משה"ח בשנים 1995-2008 הייתה בערך 95%. מדובר באי-ניצול של התקציב בהיקף של 1.2-1.5 מיליארד שקלים מדי שנה.

בדו"ח מפורטות מספר סיבות לכך שהמשרד אינו מנצל את תקציבו במלואו. אחת הסיבות היא, שתקציב משה"ח כולל בתוכו סכום המשמש כ"רזרבה להתייקרויות".  סכום זה, בסך כמיליארד ש"ח, מיועד לענות על צרכים בלתי צפויים. שימוש ברזרבה לייעודים אחרים מחייב קבלת אישור ממשרד האוצר, שלרוב אינו ניתן. לטענת מחברי הדו"ח, מדיניות זו של הקפאת כספי הרזרבה עומדת בסתירה לכוונת המחוקק, שעל פיה הרזרבה היא חלק בלתי נפרד מתקציב המשרד, ולכן יש לנצלה .

על פי הדו"ח, סיבה נוספת לאי ניצול התקציב במלואו היא היעדר תכנון מקדים במשה"ח לניצול עודפי התקציב מהשנה הקודמת. בדו"ח נטען כי תופעה זו חוזרת מדי שנה.

עוד סיבה שמונה הדו"ח היא היעדר בקרה יעילה של המשרד על ההוצאה התקציבית השוטפת.  בדו"ח מצוין, כי למשה"ח אין מנגנון יעיל לבקרה תקציבית שוטפת, המאפשר העתקה מיידית של תקציבים מיעדים שאין אפשרות לממשם ליעדים אחרים, שניתן לבצע.

סיבה נוספת לאי ניצול תקציב משה"ח במלואו מכונה בדו"ח "המציאות האדמיניסטרטיבית והפוליטית".

מחברי הדו"ח טוענים, כי הצמרת המקצועית של משה"ח פועלת תחת לחצים תקציביים בלתי פוסקים ומתסכלים מצד פקידי האוצר. המציאות הפוליטית, של חילופי שלטון תכופים בשנים האחרונות, אינה מסייעת לצמרת המשרד לעמוד בלחצים אלו.