מחקר; רק חמישית מבני הנוער במגזר הבדואי בנגב מקבלים סיוע כלשהו בלימודים

34% מהתלמידים במגזר הבדואי, בגילאי 12-17, נכשלו בלימודים במקצוע אחד לפחות. למרות זאת, רק כחמישית מהתלמידים בגילאים אלו מקבלים סיוע כלשהו בלימודים - בביה"ס או מחוץ לו. זהו אחד מממצאי מחקר רב היקף, בנושא "ילדים באוכלוסיה הבדווית בנגב; מאפיינים, צרכים ודפוסי שימוש בשירותים", שערך מרכז אנגלברג לילדים ולנוער במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.  דו"ח על המחקר התפרסם לאחרונה. המחקר בחן את השירותים החברתיים שמקבלים הילדים ובני הנוער במגזר הבדואי בנגב, ובהם שירותי החינוך.
ממצאי המחקר מסבירים לא מעט את רמת ההישגים הנמוכה של התלמידים במגזר הבדואי. כידוע, רק 36.7% מקרב בוגרי התיכון במגזר זה, שהם 26.6% בלבד משכבת הגיל, נמצאו זכאים לתעודת בגרות בשנת תשס"ח.

המחקר נערך באמצעות ראיונות ושאלונים. במחקר השתתף מדגם מייצג של 1,020 אימהות ו-1,314 ילדים ובני נוער מיישובים מוכרים ולא מוכרים במגזר הבדואי בנגב. כמו כן השתתפו במחקר מפקחים, מנהלי בתי"ס, גננות ומנהלי מחלקות חינוך מהמגזר הבדואי בנגב.

שיעור נשירה גבוה במיוחד

במחקר נמצא, כי 27% מבני הנוער, בגילאי 17-15, ביישובים הבדואים המוכרים בנגב, אינם לומדים. ביישובים הלא מוכרים לא הצליחו החוקרים לאסוף מידע מדויק על שיעור הנשירה בגילאים אלו. שיעור הנשירה גבוה במיוחד בקרב הבנות - 30%. לשם השוואה, 7% מבני הנוער במגזר היהודי ו-14% מבני הנוער במגזר הערבי בגילאים אלו אינם לומדים.

עוד נמצא במחקר, כי הסיבות לנשירה מביה"ס שונות אצל בנים ובנות. הבנים ציינו בעיות ביחסים עם תלמידים אחרים וחוסר עניין להמשיך ללמוד כסיבות העיקריות לנשירה. הסיבה העיקרית לנשירה שציינו הבנות הייתה התנגדות של ההורים להמשך לימודיהן.
לדברי אנשי המקצוע שרואיינו במחקר, בנות במגזר הבדואי שממשיכות ללמוד מעבר לכיתה ט', צריכות להתגבר על מוסכמות חברתיות ומשפחתיות המגבילות את ניידותן מחוץ ליישוב. עם זאת, בשנים האחרונות קיימת במגזר הבדואי המגמה לאפשר לבנות להמשיך ללמוד בתיכון, ואפילו לבנות שנישאו במהלך הלימודים.

אנשי המקצוע גם ציינו, כי במגזר הבדואי קיים מחסור במסגרות לטיפול בבני נוער שנשרו מביה"ס ובקציני ביקור סדיר, האמורים למנוע נשירה.

מתקשים במיוחד באנגלית

במחקר נמצא, כי לחלק ניכר מהתלמידים הבדואים יש קשיים בלימודים, המתחילים כבר בבתיה"ס היסודיים.  בחינוך היסודי 58% מהתלמידים מתקשים באנגלית, 39% - בכתיבה בעברית, 34% - בקריאה בעברית, ו-34% בחשבון. בקריאה ובכתיבה בערבית התקשו 28% ו-27% מהתלמידים בהתאמה.
25% מהתלמידים בחינוך היסודי נכשלו לפחות במקצוע אחד בלימודים. למרות זאת, רק 6% מהתלמידים קיבלו סיוע לימודי במסגרת ביה"ס. 58% מהתלמידים קיבלו סיוע לימודי מחוץ לביה"ס - 56% מקרוב משפחה, כמו אחים גדולים או הורים, ו-2% - במסגרות מאורגנות כמו מועדונית.

גם בחינוך העל יסודי שיעור תלמידים הבדואים המתקשה באנגלית גבוה ביותר - 48%. כמו כן מתקשים 39% מהתלמידים במתמטיקה, 34% - בעברית, 28% - בערבית ספרותית ו-19% - במדעים. בחינוך העל יסודי שיעור התלמידים שנכשלו לפחות במקצוע אחד עומד על 34%.

יש לציין כי קיים הבדל משמעותי בהישגים בין בנים ובנות בחינוך העל יסודי מגזר הבדואי. 50% מהבנים נכשלו לפחות במקצוע אחד, לעומת 21% מהבנות בלבד. 32% מהבנים נכשלו בשני מקצועות ויותר, לעומת 12% בלבד מהבנות.

בדו"ח המחקר מצוין, כי בתיכונים במגזר הבדואי ניתנים שיעורי תגבור בשפת אם, חשבון, עברית ואנגלית. בבתיה"ס ביישובים המוכרים פועלות מסגרות למניעת נשירה כמו כיתות אומ"ץ וכיתות מב"ר. בשנים האחרונות גם מופעלת בחלק מבתיה"ס תוכנית לקידום תלמידים מצטיינים. עם זאת, רק כחמישית מהתלמידים בחינוך העל יסודי מקבלים עזרה כלשהי בלימודים, במסגרת ביה"ס או מחוץ לו. לשם השוואה, במחקר על בני נוער בחינוך העל יסודי בנצרת נמצא, כי 46% מהם מקבלים עזרה בלימודים מגורם כלשהו. במחקר שנערך בקרב כלל התלמידים במגזר הערבי בכיתות ח' ו-י נמצא, כי 37% מהם מקבלים עזרה בלימודים.

אנשי החינוך שהשתתפו במחקר ציינו, כי מצבן הכלכלי הקשה של רבות מהמשפחות במגזר הבדואי מקשה על תפקוד התלמידים במערכת החינוך. כך, למשל, מגיעים תלמידים לבתיה"ס ללא ארוחות, ולתלמידים רבים חסר ציוד לימודי או אין תנאי למידה ראויים בבתים. לדברי אנשי החינוך, תנאים אלה יוצרים פערים ניכרים בין הישגיהם של התלמידים במגזר הבדואי להישגי התלמידים במגזרים האחרים.

קשר מצומצם של ההורים עם ביה"ס

במחקר נבדק גם הקשר בין ההורים לבין צוות ביה"ס. עורכי המחקר מציינים, כי אנשי חינוך לא מעטים טוענים, כי מעורבות ההורים הבדואים בביה"ס מצומצמת מאוד, ובמיוחד ביישובים הלא מוכרים. במחקר ציינו כשליש מהאימהות, כי אף אחד מההורים לא נפגש עם מחנך הכיתה במסגרת אסיפות הורים או מפגשים אחרים במהלך השנה. כרבע מהאימהות ציינו, כי אחד מההורים, בדרך כלל האב, נפגש עם מחנך הכיתה במסגרת אסיפות ההורים. שאר ההורים נפגשו עם מחנך הכיתה מספר פעמים בשנה בנוסף לאסיפות ההורים הרגילות.

פעילות פנאי דלה

במחקר גם נמצא, כי שיעור ההשתתפות של התלמידים במגזר הבדואי בפעילות פנאי נמוך. רק חמישית מבני הנוער ביישובים המוכרים דיווחו כי הם משתתפים בחוגים. לשם השוואה, במחקר על בני נוער מנצרת נמצא, כי 48% מהם משתתפים בחוג או בפעילות פנאי אחרת, מטעם העירייה או גוף אחר. במגזר היהודי שיעור בני הנוער המשתתפים בחוגים אף גבוה יותר; בסקר שערכה חברת  TGI נמצא, כי 56.1% מבני הנוער משתתפים בחוגים. כמו כן רק 3% מבני הנוער במגזר הבדואי חברים בתנועות נוער, לעומת 21% מבני הנוער במגזר הערבי ו-24% - במגזר היהודי.

עוד נמצא במחקר, כי כעשירית מבני הנוער במגזר הבדואי משתתפים בפעילויות, כמו קורסי מד"צים ומועצות תלמידים, שמארגן משה"ח במסגרת בתיה"ס מחוץ לשעות הלימודים.