קליטה של תלמידים עולים במערכת החינוך; אפשר גם אחרת

לדבריו, המודל כלל פתיחת חמישה מרכזים בביה"ס, במתכונת של "מיני אוניברסיטה", בתחומים; יהדות, מקצועות הומניסטיים, אנגלית, מתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה. בכל מרכז לומדות בעת ובעונה אחת שתי כיתות, כשהתלמידים מחולקים לפי רמות לימוד. ההתמקדות במספר מצומצם של תחומי לימוד במרכזים, מאפשרת לביה"ס לאגם משאבים תקציביים, ולהעצים כל אחד מתחומי הדעת. בשיעורים שמתקיימים במרכזים מלמד כל מורה קבוצה של 18-16 תלמידים בלבד, שבר המסייע לקדם תלמידים מתקשים, ובמיוחד עולים חדשים. לכל מרכז מונה מורה מקשר, שמנהל אותו תקציבית, ארגונית ופדגוגית. המורה המקשר גם בוחר מורים חדשים למרכז, מבין המועמדים המופנים אליו על ידי מנהל ביה"ס. צוות המורים בכל מרכז מקיים מידי שבוע ישיבת עבודה, הקבועה במערכת.
לדברי עזרן, המרכזים מעניקים מענה מצוין לתלמידים המתקשים, שבה לידי ביטוי בעלייה חדה בשיעור הזכאות לבגרות בקרב בוגרי ביה"ס - מ- 31% בלבד בתש"ס ללמעלה מ-65% כיום. שיעור זה כולל את כיתות האתגר. לדבריו, שיעור בוגרי ביה"ס העולים החדשים הזכאים לבגרות עומד על 82%.

מנהלת המחוז, סולי נתן, אמרה במפגש; "אחד הדברים החשובים במחוז הינו לגרום לכך שהתלמידים יישארו במסגרת הממלכתית-דתית. קלטנו עולים רבים ויש שמחת קליטה, אבל צריכים להיות ערוכים לקליטה נכונה. בנתניה יש בהחלט קליטה ראויה".