מי אומר שצריך מבחנים?

למה צריך מבחנים? יש הטוענים כי בלעדי המבחנים לא היתה מתרחשת למידה, כיון שהתלמידים לא היו לומדים. יש גישות אחרות, המציעות עבודות במקום מבחנים, ויש כאלה שמדברות על כך שהתלמיד צריך ללמוד רק ממוטיבציה פנימית, וזו אינה מצריכה שימוש בשוט המבחן. אבל למבחנים יש גם היבטים אחרים. מצאנו לנכון להעלות אותם במאמר זה.
אז בראש וראשונה - כולם, אבל כמעט כולם, לומדים רק למבחנים. זו לא צורת התנהגות זו נורמה. אז מה רע בללמוד רק למבחן? התשובה נעוצה כמובן באופיו של המבחן - אם הוא מבחן שעיקרו שינון חומר - אזי עדיף ללמוד כמה שיותר קרוב אליו. אבל אם המבחן עוסק ברמות גבוהות יותר של הלמידה - כמו הבנה, הערכה או הסקת מסקנות - עדיף ללמוד כל הזמן, ולהתרכז לפני המבחן רק בחזרה קצרה על החומר, כדי לרענן את הידע שנצבר.
לגבי מהות המבחנים צריכה להישאל שאלה נוספת והיא; האם יש קשר בין החומר שנלמד למבחן עצמו. מן הידועות היא, שיש מוסדות בארץ, בעיקר בהשכלה הגבוהה כמו הטכניון בחיפה, שכמעט ואין קשר בהם בין החומר שנלמד בכיתה, ברמת הידע, למבחן שעוסק ברמות חשיבה גבוהות יותר. בבתיה"ס - ביסודי ובעל יסודי - המצב קיצוני לצד השני - כמעט כל המבחנים עוסקים אך ורק במה שנלמד בכיתה.
משרד החינוך הודיע בתקופת כהונתה של יולי תמיר כשרת החינוך, כי הוא רוצה להעביר את המיקוד בהוראה במערכת החינוך משינון להבנה. המשרד יודע שזוהי הכרזה בעלמא. איך עושים את זה? האם מתחילים ללמד בהכשרת מורים שיטות הוראה חדשות? האם המורים למדו כולם על הטקסונומיה של בלום? הכרזות לחוד ומציאות לחוד. בינתיים התלמידים "חורשים" למבחנים (במקרה הטוב), וכל המבחנים כמעט סטנדרטיים במהותם. כמה, למה, איך ומדוע - הן המילים הבסיסיות איתן מתחילה כל שאלה. שאלות אחרות - מורכבות יותר, המציגות דוגמת מקרה או משפט להערכה - כמעט ולא בנמצא.

תרומת המבחנים ללמידה

תת הכותרת הנ"ל מציגה עובדה - המבחנים תורמים ללמידה, אבל לא במובן שאתם חשבתם. ברור שהמבחנים תורמים ללמידה, ויש האומרים שאם הם לא היו - לא היתה מתרחשת כלל למידה. אבל כוונתינו למשהו שונה בתכלית; כדי ללמוד לבחינה צריך בראש וראשונה לארגן את הזמן. להקדיש זמן ללמידה, לבחון את רמת החומר, ללמוד אותו בהדרגתיות, ללמוד אותו היררכית במקצועות הרלבנטיים - למשל במתמטיקה - מהקל אל הכבד וכו'. ולכן, למידה למבחן תורמת למעשה לרכישת מיומנויות למידה.
למידה למבחן דורשת התייחסות לטקסט, להקשרים שלו, להשלכות לתחומי תוכן נוספים, להסקת מסקנות - כל אלה הן מיומנויות שחשובות לא רק ללמידה למבחן עצמו, אלא לכל תחום בחיים למעשה.
מבחנים הם הדרך היעילה ביותר לאבחן. אם הילד מתקשה בקריאה, המבחן מאבחן היכן הוא נמצא ובמה הוא מתקשה. כך גם אם הילד מתקשה בחשבון. כמובן שאם ביה"ס משתמש בתוצאות המבחנים ככלי עבודה למורה - אזי הוא יכול להפיק מהם את מירב התועלת. המבחנים גם יכולים לענות למורה על שאלת השאלות - האם אני באמת מלמד והאם התלמיד באמת לומד?

ביה"ס והמבחנים

בדרך כלל יש לבתי"ס מדיניות אחידה לגבי מבחנים. יש בתי"ס שמכריזים על שני מבחנים גדולים בכל שליש או סימסטר ועל ארבעה בחנים. יש כאלה שממירים מבחן בעבודה. לגבי הבחנים, יש כאלה שמציינים תאריכים לגביהם ויש שמשתמשים בהם כשוט לשליטה בכיתה, ואז הם זוכים לתוספת "פתע" לשמם. יש מורים שמשתמשים בבבחני הפתע כדי לדעת ברגע נתון מה מצב השליטה של התלמידים בחומר. כמובן שבדרך כלל המצב אינו טוב, וכך כל האפקט של הבוחן כמאפשר התייחסות למה שלשמו נועד הוא חסר ערך.
אז מה ביה"ס צריך לשאול?
לגבי המבחנים, ביה"ס, המנהל, המורה או היועץ, צריכים לשאול מספר שאלות;
1. כל מבחן שמתקיים בביה"ס מה מטרתו?
2. כיצד המבחן משפיע על תהליך הלמידה וההוראה?
3. האם ביה"ס או המורה משתמשים בתוצאות המבחנים כדי לזהות איזה שיפורים יש להכניס בהוראה-למידה?
4. האם ביה"ס משתמש בתוצאות המבחנים כדי לשפר את מצבם של התלמידים שנכשלו בהם?
5. כמה זמן וכמה מאמץ מקדיש ביה"ס כדי להכין את התלמידים לכל מבחן?
6. האם ביה"ס מפעיל קורסים שעיקרם מיומנויות למידה? האם הוא מלמד את התלמידים כיצד ללמוד למבחן?
7. בתחומים שבהם המבחנים הסטנדרטיים אינם כבילים, האם מתבצעים אבחונים אחרים? למשל במקצועות האומנויות למיניהם? בספורט?
8. איזו תוכנית יכול ביה"ס להציע לתלמידים שבאופן קבוע מתפקדים מתחת לרמה במבחנים?
9. כיצד ביה"ס מתמודד עם לקויי הלמידה, שצריכים אבחונים שונים מהכיתה? תוספת זמן? ועוד.
10. איזה סוגי מבחנים מועברים בביה"ס; אמריקאים, סטנדרטיים, שאלות פתוחות כויו"ב.
11. איזה מבחנים מעבירים איזה מורים? אם המנהל ייתקל במורה לספרות שמעביר רק מבחנים סגורים/אמריקאים - מה תהיה תגובתו? האם זה תקין?
בקיצור - המבחנים חשובים מעצם קיומם, יש להם השפעה רבה על הלמידה מעבר למהותם, והם יכולים לשמש כלי אבחון. בהצלחה!