תקוות גדולות - הציפיות הארגוניות של המורה המתחיל

 

למרות ירידת מעמד המורה בעשורים האחרונים למורים מתחילים עדיין יש ציפיות גדולות מהארגון שבו הם מתחילים לעבוד - ביה"ס. כך עולה ממחקר שערך פרופ' יצחק פרידמן, מנהל מכון סאלד.

המחקר, שביקש לבדוק את ציפיותיהם הארגוניות של מורים מתחילים מביה"ס, מתפרסם  בגיליון האחרון של כתב העת "מגמות".

לדברי החוקר, עד כה נערכו מחקרים רבים על ציפיותיהם של מורים מתחילים מעבודתם בהוראה, למשל על יחסי הגומלין עם התלמידים ואקלים הכיתה. לעומת זאת נערכו מחקרים מעטים בלבד על ציפיות המורה מביה"ס כמקום עבודה מקצועי, כארגון. פרופ' פרידמן סבור, כי הדבר מפתיע לנוכח המשקל ההולך וגדל הניתן למרכזיותו של ביה"ס כארגון בתהליך ההוראה, ולתפקידו של המורה כאדם ארגוני. לטענתו, מחקרים על הציפיות הארגוניות של מורים מתחילים עשויים לסייע בתהליך הכשרת המורים ובקליטתם בעבודה.

המחקר מציג את ביה"ס כארגון לכל דבר. היחידה הארגונית הבסיסית שלו היא הכיתה, המורכבת מתלמידים ומורה בראשה. עם זאת, הכיתה היא חברה זעירה בתוך ביה"ס. את ביה"ס מפעיל המנהל, הממלא תפקיד מרכזי בכל הקשור למורה.

על פי התפיסה המקובלת בקרב כלכלנים ופסיכולוגים של הארגון, כל עובד מצפה לשלוש קבוצות של תגמולים על עבודתו: תגמולים מוחשיים, כמו שכר או הטבות חומריות, תנאי עבודה וביטחון. תגמולים אלה נתפסים על ידי העובד כחיצוניים ואין לו שליטה עליהם ועל כן אינם מופיעים במחקר. הסוג שני הם תגמולים פסיכולוגיים, הנובעים מחוויית העבודה, כמו ההזדמנות הניתנת לעובד להשתמש בכישוריו ובמיומנויותיו, תחושת האתגר ותחושת הערכה וההכרה בהישגיו. סוג נוסף הם התגמולים החברתיים, המתקבלים מעצם היות העובד בחברת אנשים נוספים, שיש להם תחושת ייעוד ומטרות משותפות, ומתהליך החיברות עימם.

ביה"ס כארגון הוא מארג מינהלי של תפקידים המכוונים להשיג את מטרותיו. תפקיד המורה הוא יחידה אחת בתוך המערך הזה. התפקיד מכיל ציפיות מהתפקידים האחרים בארגון וגם את הציפיות של המורה מתפקידו שלו למשל; אוטונומיה מקצועית, מעורבות בתהליך קבלת ההחלטות, התפתחות מקצועית ועוד.

 

שיטת המחקר

 

במחקר השתתפו 273 מורים מתחילים, שנטלו חלק בתוכנית הסטאז' בחמש מכללות מרכזיות להכשרת מורים. משתתפי המחקר עמדו להתחיל את שנת ההוראה הראשונה שלהם, שלפניה התנסו מספר פעמים בשבוע בהוראה בביה"ס. 97% מבין הנבדקים היו נשים. 73.4% למדו במכללה כללית והשאר במכללה דתית.

המחקר נערך באמצעות שאלון שכותרתו; "ציפיות התפקיד של מורים - שאלון למורים מתחילים". השאלון כלל היגדים שביטאו ציפיות של מורים. ההיגדים סווגו בחמישה תחומים; בתחום מנהל ביה"ס - זמינותו, העזרה והגיבוי שהוא מעניק, אמינותו, תפיסת עולם חינוכית ברורה שלו, עידוד יוזמה חדשנות ומקצועיות, קידום המורה.

בתחום העמיתים - שיתוף פעולה, עזרה הדדית, קשרי חום וחברות, חלוקת אחריות, עידוד, חדשנות ויצירתיות.

בתחום ההורים והקהילה -  כיבוד מקצועיותו, שיתוף פעולה והענקת גיבוי למורה.

בתחום התלמידים - השפעת המורה על תלמידיו, התנהגות הולמת של התלמידים, קשרי חום וחיבה בין התלמידים והמורה.

בתחום ביה"ס כארגון - תפיסתו המקצועית של ביה"ס כמקום עבודה, סיכויי ההתפתחות המקצועית של המורה ועוד.

 

ממצאי המחקר

 

המחקר מצא, כי ציפיותיהם הארגוניות של המורים המתחילים גבוהות. הציפיות הגבוהות ביותר שנמצאו במחקר היו מביה"ס כארגון. הציפיות הנמוכות ביותר היו מהעמיתים. המחקר לא מצא פער משמעותי בין הציפיות  של המורים מן המנהל ובין ציפיותיהם מהתלמידים וההורים.

על פי ממצאי המחקר, המורה המתחיל מצפה שביה"ס יהיה ארגון אכפתי בעל תרבות עבודה הרמונית ותומכת וללא קונפליקטים. כמו כן מצפה המורה להיות מוערך כאיש מקצוע וכאדם, לקבל יחס מתחשב ותמיכה מעמיתיו וממקבלי השירות ממנו - התלמידים וההורים.

המחקר גם הראה, כי המורה המתחיל מצפה לדפוסי התנהגות מסוימים, שבהם הוא מונהג כשהמנהל הוא המנהיג, ולדפוסי התנהגות אחרים שבהם הוא המנהיג והתלמידים הם המונהגים.

המחקר הראה עוד, כי מרבית הציפיות של המורה המתחיל הן בתחום החברתי, הארגוני והפסיכולוגי.

בתחום החברתי הייתה ציפייה לכך שהמנהיגות הבית ספרית, המיוצגת על ידי המנהל, תהיה מנהיגות ממוקדת-עובד, כלומר תומכת, מתחשבת ומעודדת בצד האישי ומכוונת בצד המקצועי. ציפיות נוספות של מורים מתחילם בתחום החברתי; שמנהיגותו של המורה תתקבל בהיענות, בחיבה ובחום על ידי התלמידים, שבביה"ס תהיה שותפות משימה עם המורים והמנהל, ושהוא יזכה בשותפות ותמיכה מצד ההורים.

בהיבט הארגוני הציפייה של המורים המתחילים הייתה שתרבות הארגון של ביה"ס תהיה ברורה, הרמונית ותומכת. המורים ציפו שתרבות הארגון תכלול תקנות וכללי עבודה, שיתוף עובדים בתהליכי קבלת החלטות, בהירות ועקיבות בהגדרות התפקידים ומשימותיהם.

בהיבט הפסיכולוגי ציפו המורים שסביבת העבודה החדשה שלהם תעניק להם אפשרות להגשמה עצמית; תחושת משמעותיות בעבודה, אפשרות לביטוי עצמי, להערכה עצמית ולהתפתחות מקצועית.

כשהציפיות הארגוניות של המורה המתחיל נבחנות לפי תיאוריות הניעה המוכרות, למשל לפי תיאוריית הצרכים של מסלאו, נראה כי הן מתמקדות בעיקר בצורך בהשתייכות ובצורך בהתפתחות האישית, כמו הגשמה עצמית, כבוד, ורצון לזכות בתפקידים בכירים ואחראיים יותר ובמשימות מאתגרות. צרכים אלה עשויים לבוא על סיפוקם במיוחד על ידי מנהיגות ממוקדת בעובד של המנהל.

 

מסקנה; הכשרת המורה המתחיל צריכה לעסוק בציפיותיו

 

לדעתו של פרופ' פרידמן, כדי שמערכת הכשרת המורים תמלא את תפקידה כהלכה, על המכשירים להיות ערים למערך הציפיות המורכב של המורים המתחילים. ההכשרה להוראה צריכה להכיל את הכרת המערך הארגוני של ביה"ס; את מערך התפקידים הקיימים בביה"ס ומחוץ לו, כמו הורים וקהילה, ואת קשרי הגומלין שביניהם. כמו כן צריכה ההכשרה לטפח את דמות המורה כמנהיג הכיתה וללמד את המורה המתחיל על יחסי גומלין שעשויים להיווצר בינו לבין תלמידיו. דרישה חשובה נוספת של החוקר מההכשרה להוראה היא לפתח אצל המורה לעתיד את היכולת להתמודד עם קונפליקטים ועמימות תפקידו, ולתפוס אותם כחלק מובנה בעבודתו. כמו כן על ההכשרה להוראה לפתח את  האני המקצועי של המורה; לסייע לו להבהיר את מטרות ההוראה שלו ושאיפותיו המקצועיות, ואת תפיסת עולמו המקצועית.