הרא"ל; תוכנית מערכתית למניעת אלימות ושיפור הלמידה

 

תוכנית הרא"ל ("הבלגה, הקשבה, ריסון, רגישות איפוק, אהבה, למידה") היא תוכנית למניעת התנהגות לא רצויה ולמיטביות במוסדות חינוך. את התוכנית פיתח פרופ' עמוס רולידר, ראש המרכז לחקר ומניעת התנהגות אנטי חברתית במוסדות חינוך במכללת עמק יזרעאל. ייחודה של התוכנית; בנוסף להתמודדות של "שכר ועונש", המאפיינת גם תוכניות אחרות למניעת אלימות ולשיפור האקלים הבית ספרי, מקיפה הרא"ל גם את נושא ההוראה המיטבית; התוכנית מעניקה למורה כללים וכלים להעברה נכונה של שיעור ומונעת עימותים והפרעות בכיתה.

התוכנית מודעת לכך שהפרעות התנהגות של תלמידים מקורן לפעמים ברקע האישי של התלמיד. למרות זאת התוכנית מניחה, כי קשיי התנהגות, האקלים החברתי ורמת ההישגים הלימודיים מושפעים בעיקר מהאינטראקציה של התלמידים עם המחנכים ומטיב הסביבה החינוכית. התנהגויות סיכון של תלמידים נובעות ממגע של התלמיד עם נסיבות מאיימות, מלחיצות, או בגלל חוסר יכולת לדחות עיסוק מועדף, מהשפעה שלילית של קבוצת עמיתים ועוד.

הנחה נוספת של התוכנית היא, כי שינוי בהתנהגות התלמידים יתרחש רק אם המחנכים וההורים ירכשו כלים ומיומנויות כיצד לחנך לערכים של איפוק וסובלנות ואחריות אישית.

תוכנית הרא"ל מבוססת על מחקרים שנעשו בסוף שנות התשעים על ידי חוקרים, כמו מחקרו של ווקר (Walker) בנושא התנהגות אנטי חברתית בביה"ס. בנוסף מבוססת התוכנית על ממצאי מחקרים מהעשור האחרון, העוסקים במרכיבי הוראה וניווט יעילים בכיתה, ועל מסקנות מחקריהם של הראל ובנבנישתי על הקשר שבין יישום תוכניות מערכתיות ובין הורדת האלימות במוסדות חינוכיים.

התוכנית מיושמת השנה בבי"ס אמי"ת בפתח תקוה ובבי"ס אמי"ת בקריית מלאכי.

 

עקרונות מרכזיים

 

עיקרון המערכתיות; כל באי ביה"ס משתתפים בתוכנית והיא מיושמת בכל השיעורים.

עיקרון המניעה ולא שיקום; התוכנית שמה דגש על הגדרת ציפיות ברורה, חיזוק אינטנסיבי של התנהגויות נאותות ואפס סובלנות להתנהגויות אנטי-חברתיות קלות כחמורות.

עיקרון התיעוד; שלבי הביצוע של התוכנית מתועדים כדי להבטיח שהיישום אכן מביא לשינוי המקווה. כמו כן מאפשר התיעוד קבלת החלטות המבוססות על נתונים אובייקטיביים ולא על משאלות לב.

 

יישום התוכנית

 

כל צוות ביה"ס; ההנהלה, המורים וצוותי התמיכה המקצועיים מתחלקים למספר ועדות או צוותים מובילים. כל צוות נפגש פעם בשבוע לפגישת הנחיה, תרגול ומשוב, אשר בסיומן ניתנות מטלות לקראת הפגישה הבאה.

דוגמה לחלוקה לוועדות; ועדת תלמידים "מאתגרים" - מתמחה בנושא הטיפול בתלמידים שהתנהגותם בעייתית.

ועדת קוד - מטפלת בנושאים של אי-בהירות ביחס לאסור ומותר בקרב התלמידים, או חוסר גיבוי מספיק למורה מצד ההנהלה.

ועדת ניווט - מנחה מורים שעמידתם מול הכיתה אינה טובה.

ועדת גירוי למידה - מחפשת פתרונות לבניית שיעור מיטבי, הבנוי בהתאם לצורכי התלמידים.

בשלב הראשון של היישום מגובש "קוד התנהגות ונהלים" של ביה"ס. המסמך מפרט זכויות וחובות וכללי התנהגות בין כתלי ביה"ס ובפעילויות מחוצה לו של התלמידים, המורים וההורים. הקוד גם מפרט בבירור את מטרות ביה"ס, מדיניותו ונהליו. לאחר כתיבת הקוד מתקיים ערב בית ספרי בהשתתפות כל הצוות, התלמידים וההורים, שבו הם חותמים על הקוד.

בשלב הבא מגובשת לביה"ס תוכנית מוגנות. מטרת התוכנית היא ללמד את  הרוב הדומם של התלמידים, העומדים מהצד בעת מעשה אלימות, שיש לפעול להפסקתו.

לשם הכנת תוכנית המוגנות ממופות התנהגויות אסורות הנפוצות בביה"ס, למשל עישון, הבאת חפצים אסורים, הצקה וכדומה. בשלב הבא מתקיימת פעילות הסברתית להגברת המודעות בקרב המורים והתלמידים. תוכנית המוגנות כוללת כלים לחיזוק התנהגויות נאותות וביטול התנהגות לא חברתית,

שיבוץ התנהגויות הצקה במדרגי חומרה ובניית מערך תגובות עליהן.

לדוגמה, מדרג מערך התגובות בבי"ס אמי"ת פתח תקוה (מהקל אל הכבד);

נזיפה, רישום, ביצוע פסק זמן (יציאה של התלמיד מהכיתה ל-10 דקות לשהייה בחדר בפיקוח איש צוות וביצוע משימה בפיקוחו), השעיה פנים בית ספרית - מניעת הפסקות, השעיה חוץ בית ספרית לעבודות בקהילה וקביעת תנאים לחזרה לביה"ס.

תוכנית המוגנות מעניקה חשיבות לעיצוב המרחב הכיתתי. מקומות הישיבה, למשל, הם קבועים בכל המקצועות. תלמידים עם קשיי התנהגות יושבים בקדמת או מרכז הכיתה, לבד או ליד תלמיד ללא קשיי התנהגות. התוכנית גם מגדירה הרגלי ישיבה נאותה ותנועה בכיתה.

על פי התוכנית, על המורה להבהיר את תנאי הביטוי בשיעור לפני תחילתו, למשל, האם הוא יתקיים כדיון חופשי או בהצבעה.

התוכנית גם כוללת שגרה קבועה לתחילת השיעור ולסיומו; במשך חמש הדקות הראשונות של השיעור

מתקיימת בדיקה של העמידה באחריות האישית בקרב התלמידים - הגעה בזמן, הבאת ציוד, הכנת שיעורים. כמו כן מוצגת מטרת השיעור ומבנהו, והציפיות מההתנהגות במהלכו. בחמש הדקות האחרונות של השיעור מסכם המורה את הנלמד, מאזין למשוב ומסביר את שיעורי הבית. במקרים של הפרת גבולות חמורים במהלך השיעור, מגיע עמית מסייע לכיתה ומוציא את התלמיד המפריע לפסק זמן.

 

"הקדמת תרופה למכה"

על פי התוכנית, מצב מאתגר הוא סיטואציה אשר צפויה בה סבירות גבוהה להפרעות תלמידים. למשל, בעת הפסקת פעילות נעימה ומעבר לפעילות פחות נעימה, בעת לימוד ברמת קושי גבוהה ועוד.

המורה ימנע הפרעות של תלמידים על ידי  תיאור המצב הצפוי; מה בדיוק עומד להתרחש, איזה קשיים צפויים להתעורר ויציג התנהגויות חלופיות נאותות. לדוגמה; "התרגילים שאחלק קשים וייתכן ובתחילה לא תדעו מה לעשות. אנא הקדישו להם מחשבה והיעזרו בדוגמה. אם נתקלתם בקושי הצביעו ואני אגש ואנסה לסייע".

 

ניווט כיתה יעיל

על פי התוכנית, ניווט כיתה יעיל כולל עמידה של המורה בקרבת התלמיד, שמירה על קשר עין עמו, שימוש בטון דיבור שקט ורגוע אך תקיף, סיום מתן הנחיה בסימן קריאה, מתן הוראה ספציפית וברורה, מתן סימן מוסכם וברור לתחילת ביצוע ההוראה ועוד. מומלץ להימנע מניסוח הוראה בסימן שאלה, כמו "איכפת לך לעבור מקום?"

לא מומלץ לחזור על הוראה, להשתמש במלל שאינו אליה, או להתחיל לבצע הוראה ביחד עם התלמיד. צריך לתת לתלמיד הזדמנות להגיב ורק אחר כך להגיש לו סיוע.

על פי תוכנית הרא"ל, שום התנהגות נאותה אינה מובנת מעליה, ואין התנהגות שולית מידי להענקת חיזוק. הסבירות להתנהגות נאותה בעקבות שבח וחיזוק גוברת. על המשוב להיות מיידי, ספציפי ועקבי ככל שניתן. יש להעניק חיזוק עקבי לכל תלמיד המפגין התנהגות נאותה בנסיבות שעוררו אצלו בעבר התנהגות לא הולמת וכמובן לתלמיד שהתנהגותו נאותה בדרך כלל.

על המורה להגיב מיידית על התנהגויות לא נאותות הקלות ביותר, מה שיפחית סיכוי להתנהגויות חמורות יותר בעתיד. התגובה צריכה להיות תוך קרבה פיזית לתלמיד ושמירת קשר עין. על התגובה להיות ספציפית להפסקת ההתנהגות הבלתי נאותה, לדוגמה; "הורד את הטון כשאתה מדבר אלי" ולא "הפסק להתחצף".

ביה"ס יקבע גבולות שאין לעברם, למשל אלימות מילולית מתמשכת כלפי חבר, אלימות פיזית, סירוב מתמשך או פגיעה ברכוש. תלמיד שיעבור גבולות אלה יורחק במהירות מהסביבה בה ביצע את התנהגותו לסביבה פחות נעימה .

כשתלמיד מסרב להוראה, המורה יגיב בבהירות ובאופן שקט ומנומס אך אסרטיבי ומלווה בקשר עין. המורה יחזור פעם אחת על ההוראה וימתין לתגובת התלמיד. על המורה להימנע מליפול ל"מלכודות", כמו איום, תחינה, שכנוע או איבוד שליטה עצמית. במקרים חמורים, שבהם הסירוב נמשך בכל זאת, על המורה לפנות לקבלת תמיכה מערכתית.

כלל ברזל בתוכנית הוא, שאין להיענות להבעת בקשה של תלמיד המלווה ב"נדנוד", התחננות או בכי. מהתנהגות כזו יש להתעלם בהפגנתיות.

 

גירוי למידה

 

על פי מצגת של ועדת גירוי למידה באמי"ת קריית מלאכי

 

תוכנית הרא"ל עוסקת, כאמור, גם במציאת דרכים להפוך את השיעורים למיטביים ובכך למנוע הפרעות תלמידים. לנושא זה אחראית ועדת גירוי הלמידה בביה"ס. ועדת גירוי הלמידה באמי"ת קריית מלאכי ממליצה לטייב את השיעור הפרונטלי ולאפשר מעורבות תלמידים גדולה יותר בעזרת כמה אמצעים;

סילבוס; תוכנית מסודרת ובנויה לכל מקצוע. התוכנית מארגנת את הציפיות מהלמידה מבחינת התכנים והקצב ואת הדרישות בהם התלמיד צריך לעמוד על מנת להצליח. התוכנית מיועדת למורה ולתלמידים כאחת. התוצאה המקווה; התלמידים יבינו יותר את הקשר בין הפעילות הלימודית הנדרשת מהם והערכה בסיום ולכן תעלה רמת המוטיבציה ותשתפר ההתנהגות.

סיכום מודרך; תלמידים רבים מתקשים בסיכום החומר הנלמד בשיעור בצורה נאותה. הסיכום המודרך מאפשר למידה פעילה יותר של התלמיד בעת השיעור, כי אינו צריך בעת ובעונה אחת לסכם. בסוף השיעור מקבל התלמיד סיכום מסודר ומדויק של החומר הדרוש, וכך מתקבלת הטמעה טובה יותר של החומר מאשר בשיעור רגיל.

דף הקניה; מאפשר לתלמיד ללמוד חומר חדש באופן עצמאי ומכשיר אותו ללמידה עצמאית. הדף צריך להיבנות בצורה שלא תצריך עזרה של המורה בחומר הנלמד או בהנחיות לביצוע העבודה. ככל שיש יותר שאלות תלמידים סימן שהדף בנוי בצורה לא נכונה.

סיכום מודרך ודפי הקניה הם אמצעים להקניית חומר חדש באמצעות למידה פעילה. הזמן שיוקדש לגירויי ההוראה - כ-20 דקות לפחות בכל שיעור.

לסיכום; עבודה עם גירויי הוראה ממקדים את הלמידה וחוסכים בזמן למידה וזמן טיפול בבעיות התנהגות.

כשמספיקים בשיעור אחד כמות גדולה של חומר, חלק גדול ממנו לא נקלט, ולכן "לפעמים פחות הוא יותר".