בארה"ב; מורים ותיקים לא רוצים לנהל

מערכת החינוך בארה"ב נתונה בשנים האחרונות במשבר מנהיגות קשה, על כך מדווח מאמר שהתפרסם במגזין Teachers College Record, של ביה"ס להוראה באוניברסיטת קולומביה. על פי המאמר, ששמו הוא "כאב הראש עולה על הרווח - מדוע מורים לא מעוניינים להיות מנהלים", מחוזות חינוך רבים במדינה מתקשים יותר ויותר לגייס מנהלי בתי"ס חדשים. זאת ועוד, מנהלים רבים מתקרבים לגיל הפרישה ואין מועמדים ראויים להחליף אותם. המאמר מתאר ברובו מחקר רב היקף, שהתקיים לאחרונה באוהיו, על הנימוקים שנותנים מורים לרצונם או לאי רצונם לפנות לניהול.

על פי המאמר, המורים הם האוכלוסייה הטבעית והעיקרית שממנה אמורים לצמוח מנהלי בתי"ס, אבל רק מעטים מהם מוכנים לקחת על עצמם את המשימות המינהלתיות-ארגוניות הכרוכות במשרה זו. לטענת כותבי המאמר, הבנת עמדות המורים כלפי הניהול עשויה לשמש כבסיס חשוב לפתרון בעיה זאת.

המנהל כסוס עבודה

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות בארה"ב מצאו, כי מורים סבורים שמשרת המנהל תובענית מאוד ועל המנהל מוטל לחץ כבד להציג הישגים גבוהים. עוד מצאו המחקרים, כי התגמול שמקבלים המנהלים על עבודתם אינו נתפס כמספק. מחקר שנערך בלואיזיאנה בשנת 94' אף מצא, כי בקרב מורים בעלי הסמכה או רישיון ניהול אין רצון לעסוק במקצוע - 80% מהם העדיפו להישאר מורים בשל התסכול המלווה, לדעתם, את עבודת המנהל.

המאמר מוסיף, כי על פי המיתוס המודרני בארה"ב, מנהל ביה"ס הוא "סוס עבודה", בעל משכורת בלתי הולמת. המנהל גם נתפס כמלהטט בין הדרישות, הסותרות פעמים רבות, של הממונים עליו, הבירוקרטיה, וקבוצות אינטרסנטיות שונות המעורבות בחיי ביה"ס, שעות המשרה - כבלתי נגמרות, וכוללות סופי שבוע וחופשות.

הפנייה לניהול – ברובה בשל מניעים ערכיים

המאמר מציין, כי רק מחקרים מעטים בדקו מה התמריצים שמניעים מורים לרצות לעסוק בניהול. מחקר כזה, שנערך בקרב מורים המועמדים לניהול מצא, כי המניעים העיקריים שעליהם הצהירו היו ערכיים; "להביא לשינוי עבור התלמידים" ו-"להשפיע על הכיוון שאליו ישאף ביה"ס להגיע". במחקר נוסף הצהירו מורים, כי הסיבות העיקריות לפנייתם לניהול היו; רצון באתגר חדש ובהרחבת אופקים, תחושה של בשלות ליטול אחריות נוספת, והרצון לקבל את ההזדמנות ליישם רעיונות מקוריים שכמורים לא יכלו לבצע. המחקר מצא עוד, כי גם השכר הגבוה יותר של המנהל היווה תמריץ  משמעותי לפנות לניהול, בעיקר בקרב נשים שראו בכך הזדמנות להגיע לעצמאות כלכלית ומקצועית.

סיבות שליליות או מוטעות שמצאו החוקרים בקרב חלק מהפונים לניהול היו; הרצון בכוח וההנחה המוטעית שעבודת המנהל קלה יותר מעבודת המורה.

מורים לא אוהבים מחקרים?

המחקר שנערך באוהיו בדק, כאמור, את השקפות המורים לגבי הניהול. המחקר גם בדק את המאפיינים של המורים אשר גילו נכונות לשמש בתפקידי ניהול.

במחקר השתתפו 1000 מורים בעלי רישיונות ניהול ו-1056 מורים חסרי רישיונות אלו. המורים נבחרו באקראי מתוך רשימות המורים של אוהיו. למורים נשלח בדואר שאלון הבודק את עמדותיהם כלפי הניהול. השאלון נשלח למורים שלוש פעמים, בהפרשי זמן של שבוע. החוקרים מציינים, כי ההיענות של המורים לא הייתה גבוהה כפי שציפו; רק למעלה מ-40% מהמורים – 435 מבין המורים בעלי רישיון הניהול ו-433 חסרי הרישיון ענו על השאלון. 68.6% מהעונים היו נשים ו-31.4% - גברים. יש לזכור שבארה"ב, כמו גם בישראל, מרבית כוח האדם בהוראה הן נשים - כ-68%, ובאוהיו כ-72%. הוותק הממוצע בהוראה של המורים שענו לשאלון היה 17.9 שנים. מרבית המורים שענו לשאלון - 71.7% היו בעלי תואר שני, 16.5% בעלי תואר ראשון, 9.6% נוספים בעלי התמחות בחינוך מקולג', ו-2.2% בעלי דוקטורט.

המנהל כגורם ממריץ או מעכב

המחקר מצא, כי לדעת מרבית המורים, בעלי רישיון ניהול וחסרי רישיון ניהול, עלה משקל החסרונות שבעבודת מנהל ביה"ס על היתרונות, אם כי לא בפער גדול. בסולם של 4 קיבלו היתרונות ציון ממוצע של 2.4 והחסרונות ציון של 2.7.

הסיבות שדורגו במקומות הראשונים כסיבות לפנות לניהול היו; "להוביל שינוי", "להשפיע על חייהם של מספר גדול יותר של ילדים", "האפשרות של המנהל להטמיע רעיונות יצירתיים בביה"ס", "השיפור בשכר", ו"השפעתו של מנהיג חינוכי" - בדרך כלל המנהל הנוכחי של ביה"ס הנוכחי שבו מלמד המורה. הסיבות העיקריות לדחיית האפשרות לפנות לניהול היו; "הלחץ שנגרם מהשעות המועטות יותר שמנהל בי"ס יכול להקדיש למשפחתו", "החרדה מפני התככים בעלי הגוון הפוליטי שעימם נאלץ מנהל בי"ס להתמודד", "החובה של המנהל לתת דין וחשבון לרשות המקומית, למדינה, ולרשויות השלטון הפדראלי", ו-"האינטראקציה המועטה יותר של מנהל לעומת מורה עם התלמידים".

מורים ותיקים לא רוצים לנהל

המחקר מצא גם את המאפיינים של המורים שדירגו גבוה יותר את היתרונות שבניהול מאשר את החסרונות. התברר, כי דווקא מורים בעלי פחות שנות ותק בהוראה גילו נכונות רבה יותר לפנות לניהול. גורמים נוספים שתרמו להשקפה חיובית כלפי הניהול; ערכים קוסמופוליטיים, רישיון לעסוק בניהול, תמיכה של מנהיג חינוכי – בעיקר מנהל ביה"ס הנוכחי. כמו כן, מורים בעלי תואר דוקטור גילו נכונות גדולה יותר לעסוק בניהול מאשר בעלי תואר שני, ומורים בעלי תואר שני גילו נכונות רבה יותר מאשר בעלי תואר ראשון.

לעומת זאת, מורים בעלי ניסיון רב בהוראה ומורים שסולם הערכים שלהם מקומי יותר או פרובנציאלי -דירגו גבוה יותר את החסרונות שבניהול מאשר את היתרונות. לדעת החוקרים, הממצא על השפעתו הניכרת של מנהל ביה"ס או מנהיג חינוכי אחר, הן על המורים המצדדים בניהול והן על המורים השוללים זאת הוא חשוב.

החוקרים ממליצים למחוזות החינוך המעוניינים ליצור מאגר של מנהלים פוטנציאלים מבין המורים לפתח תוכנית הכשרה, שבמסגרתה מנהלים ותיקים יאתרו מועמדים לניהול מקרב המורים וישמשו להם כמנטורים - יטפחו אותם ויכשירו אותם לתפקיד. מחברי המאמר מוסיפים, כי בתוכנית כזו יש להקפיד שחלקן של הנשים יהיה פרופורציונאלי לשיעורן בכוח ההוראה, מאחר ועלולה להיווצר מעין רשת גברית, של מה שהמאמר מכנה old boys"", שבמסגרתה יקופחו הנשים.