העלות של תלמיד הלומד יום בשבוע במרכז למחוננים כפולה מעלות תלמיד בכיתת מחוננים

לפני מספר חודשים פרסם רואה החשבון יעקב אליה דו"ח מחקר בן עשרות עמודים, שבו הוא מפרט ליקויים לכאורה בהתנהלות משה"ח בטיפול במחוננים. במשה"ח טענו בתגובה לדו"ח, כי הטענות שמועלות  בו מופרכות. גורמים במשרד אף ציינו, כי המניעים לכתיבת הדו"ח הם אישיים. אליה, אגב, אינו מכחיש שהמניע הראשוני שלו לחיבור הדו"ח היה אישי, ונוגע לבנו שביקש להתקבל ללימודים בכיתת מחוננים.

יש לציין, כי למרות טענות אלו, קיבל לאחרונה מחבר הדו"ח מכתב ממנכ"ל משה"ח, ובו תשובות מפורטות לטענותיו, שהועבר לקו לחינוך.

מעבר לטענות הספציפיות המוצגות בדו"ח, שכאמור שנויות במחלוקת, עולה ממנו השאלה המרכזית "מדוע מעדיף משה"ח את מסגרת ההעשרה היומית לתלמידים מחוננים, שבה לומדים כיום מעל ל-7,400 תלמידים, על פני מסגרת כיתת המחוננים, שבה לומדים כ-2,700 תלמידים בלבד"?

בדו"ח מפרט אליה את היתרונות של כיתת המחוננים על פני מסגרת ההעשרה היומית.

לטענתו, בכיתות המחוננים התלמידים זוכים לטיפוח רציף בכל השבוע. לעומת זאת, מהתרומה של יום העשרה היחיד, יש לנכות את ההפסד של יום לימודים במסגרת הבית ספרית הרגילה.

טענה נוספת היא, שמרבית תוכניות יום ההעשרה השבועי מסתיימות בכיתה ט', בעוד שהתלמידים הלומדים בכיתות מחוננים זוכים לרצף עד לכיתה י"ב.        

עוד נטען בדו"ח, שתלמידי כיתות המחוננים נהנים מתוכנית לימודים מסודרת ויציבה, בעוד שתוכנית הלימודים ביום העשרה משתנה מיישוב ליישוב, ואינה יציבה. אליה מודה, כי הקורסים שמהם נהנים התלמידים הנוטלים חלק ביום ההעשרה השבועי הם חשובים, ואף נוטלים בהם חלק מרצים מהבכירים בארץ. למרות זאת הוא טוען, כי התוכניות במרכזי ההעשרה מעצימות את הפערים הלימודיים לטובת תלמידי כיתות המחוננים, בעיקר במקצועות כמו מתמטיקה, מדעים, פיזיקה, מחשבים ואנגלית.

טענה נוספת היא, שבעוד שכיתות המחוננים מתוקצבות במלואן על ידי משה"ח, נאלצים ההורים לממן מכיסם כשני שלישים מיום ההעשרה השבועי.

יש לציין, כי בהצעת החוק, שניסחה בשנת 2004 "ועדת ההיגוי לקידום המחוננים בישראל", שבראשה עמד פרופ' ברוך נבו, נכתב בין היתר, כי עבור המחוננים יוקמו שלושה בתי"ס מיוחדים אזוריים (בצפון, במרכז ובדרום), וכיתות מחוננים בבתי"ס רגילים ברשויות מקומיות. מאז חיבור הדו"ח עלה רק במאות בודדות מספר התלמידים הלומדים בכיתות המחוננים, בעוד שמספר התלמידים המחוננים הלומדים במרכזי ההעשרה עלה בכ-60%. בתיה"ס למחוננים לא נפתחו.

ניתן היה אולי להבין מדוע מעדיף משה"ח את מסלול יום ההעשרה השבועית על פני כיתות המחוננים, אם עלותו של היום הייתה זולה יותר. אולם במכתבו לאליה מציין מנכ"ל משה"ח; "תלמיד במסגרת יום העשרה (מרכזים למחוננים) עלותו כ-3,400 ש"ח לשנה, בעוד שעלות תלמיד בכיתת מחוננים כ-1,920 ש"ח לשנה (ביסודיים בחטיבות הביניים)". יש לציין, כי בנוסף לתקצוב של המדינה מוסיפים ההורים כ-3,000 ש"ח לשנה לכל תלמיד הלומד במסגרת זו. בדו"ח גם נטען, כי כיתות המחוננים מרוכזות ברובן בערים גדולות ומבוססות במרכז, בעוד שבערים גדולות אחרות אך מבוססות פחות, כמו נתניה, בת ים ואשקלון, אין כיתות כאלה.

במכתבו משיב מנכ"ל משה"ח, כי "העדפת מסגרת הטיפוח תלויה בגורמים נוספים רבים, כמו מיקום גיאוגרפי, התאמה למדיניות החינוכית של הרשות המקומית, הפיקוח המקומי, גודל היישוב, מספר התלמידים בשנתון (לפחות 400 תלמידים בשנתון) והעדפות ההורים. לעתים הורים שילדם הופנה לכיתת מחוננים מבקשים העברה למסגרת יום העשרה ולהיפך".

בתגובה לשאלות קו לחינוך בקשר לטענות המועלות בדו"ח, נמסר ממשה"ח, כי לא קיים מחקר כלשהו אשר מצביע על היותה של כיתת מחוננים מסגרת עדיפה לתלמידים מחוננים. לכיתת מחוננים כמו למרכזי העשרה ישנם יתרונות לצד חסרונות.

במשרד מדגישים; "פתיחתה של כיתה כזו נעשה בהתאם למספר התלמידים המצויים בשכבת הגיל. יוזכר, כי אחוז המחוננים המאותר בשכבת גיל עומד בשיעור של כ- 1%, כאשר מספר התלמידים בשכבת הגיל, מכל מגזר שהוא, חייב להיות בהיקף של כ- 500 תלמידים לפחות. היה ושכבת הגיל אינה מגיעה ל- 500, הרי שאין יכולת לפתוח כיתה שכזו, שכן לא ניתן לקיים כיתה עם 5 תלמידים בלבד". במשרד מוסיפים; "גם ביישובים המצויים במרכז לא מצויות כיתות מחוננים כגון; רעננה, כפר סבא, רמת השרון וגבעתיים. ביישובים אלה מצויים מרכזי העשרה". אגב, נתוני המשרד לגבי רעננה אינם מדויקים, מכיוון שבעיר זו פועלות כיתות מחוננים בחטיבת הביניים השרון ובתיכון אוסטרובסקי.

עוד נמסר מהמשרד; "מספר התלמידים בשכבת גיל, ביישובים המצויים בצפון ובדרום, הינו פחות מ- 500, ולפיכך נבצר מהמשרד לפתוח בהם כיתה של מחוננים. בתוך כך החליט המשרד על פתיחתן של מסגרות אחרות, שיש בהן כדי לתת מענה לאוכלוסיות אלה, כמו פעילות משותפת עם האוניברסיטאות, כאשר המשרד משתתף בעלות שכר הלימוד של התלמידים. כמו כן פתח המשרד בי"ס וירטואלי, אשר באמצעותו עובדים התלמידים עם מנחה. 

על אלה יש להוסיף את פתיחתן של תוכניות ייחודיות לתלמידים מצטיינים. במהלך השנתיים האחרונות פתח האגף למחוננים תוכניות אלו לקבוצות רבות של תלמידים, בכ-156 בתי"ס הפרוסים בכל רחבי הארץ. במשרד מוסיפים, כי האגף למחוננים מקיים שיח משותף ופורה עם רשויות בצפון ובדרום. נציגי האגף  נועדים עם נציגי הרשויות כדי להרחיב תוכניות קיימות או לצורך הטמעת תוכניות חדשות. כל ניסיון להטיל רפש או דופי בעבודת האגף פסול ואינו מבוסס".