מיצ"ב תשס"ט; הציונים בעלייה קלה בלבד. הפערים לעומת זאת גדלים

למרות העלייה המתונה בהישגי התלמידים בכל מקצועות המיצ"ב, נשארו הציונים נמוכים למדי, במיוחד בכיתות ח'. עובדה זו כמעט ונבלעה בשלל הנתונים שהציג משה"ח השבוע במסיבת עיתונאים, שחשפה את תוצאות מבחני המיצ"ב בתשס"ט. כך, לדוגמה, הציון הממוצע  במדע וטכנולוגיה בכיתה ח' עומד בתשס"ט על 53, באנגלית בכיתות ח' - 59 ובמתמטיקה - 48 בלבד.
השנה לראשונה הוצגו הציונים על פי סולם רב שנתי החדש. לפי סולם זה, הונהג מערך כיול סטטיסטי למבחני המיצ"ב, במטרה לאפשר השוואה רב שנתית של הציונים במקצועות השונים. על פי המערך החדש, נקבע כבסיס הציון הממוצע 500 לכל המקצועות בתשס"ח. בהשוואה לציון זה נקבעו השינויים בציונים בתשס"ט.

הסולם החדש מאפשר מדידה מדויקת יותר, אך גם חושף פערים גדולים, בין הישגים, מקצועות וקבוצות לומדים. מהתוצאות עולה, למשל, כי קיים פער גדול בהישגים במדע וטכנולוגיה, מתמטיקה ואנגלית בין התלמידים מהמגזר היהודי ובין התלמידים מהמגזר הלא יהודי. הפער בציון הממוצע במדע וטכנולוגיה בכיתות ה' עומד על 40 נקודות בסולם הרב-שנתי, ובאנגלית על 34 נקודות. הפער הגדול ביותר נמצא במתמטיקה - 61 נקודות. בכיתות ח'  התרחב הפער באנגלית ל-82 נקודות בסולם הרב-שנתי. במדע וטכנולוגיה ל-66 נקודות ובמתמטיקה ל-32 נקודות.

בכל מקצועות המיצ"ב גם הגיעו תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה להישגים גבוהים יותר במידה ניכרת מתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך.

בכיתות ה' במגזר היהודי, הפערים בהישגי תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לעומת הישגי תלמידים מרקע נמוך נעים בין 50 נקודות במדע וטכנולוגיה ל-70 נקודות במתמטיקה.

בכיתות ח' אף מתרחבים הפערים, ונעים בין 85 נקודות בשפת אם עברית ל-101 נקודות באנגלית.

גם במגזר הערבי קיימים פערים בהישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי בינוני (אין במגזר הערבי כמעט תלמידים מרקע כלכלי-חברתי גבוה) לתלמידים מרקע נמוך. הפערים במגזר הערבי נעים בין 38 נקודות ל-47 נקודות בסולם הרב-שנתי.

על פי דו"ח נתוני המיצ"ב, העלייה בפערים נובעת מכך שהישגי התלמידים מרקע בינוני וגבוה השתפרו, ואילו הישגי תלמידים מרקע נמוך ירדו במקצת או נותרו ללא שינוי. רק במקצוע העברית חל צמצום בפערים במידת מה.

בדו"ח המיצ"ב גם נבדקו הפערים בהישגים בין בנים ובנות. מהדו"ח עולה, כי במדע וטכנולוגיה ואנגלית היו הישגי הבנות גבוהים מהישגי הבנים בכיתות ה' ובכיתות ח' כאחד. לעומת זאת במתמטיקה היו הישגי הבנים במגזר היהודי גבוהים מעט מהישגי הבנות.

יש לציין, כי במגזר הערבי היו הישגי הבנות במיצ"ב גבוהים מהישגי הבנים בכל המקצועות, לרבות במתמטיקה.
שר החינוך, גדעון סער, ציין כי הפערים בין הישגי התלמידים במגזר היהודי והישגי התלמידים במגזר הערבי, כמו גם בין תלמידים ממעמד חברתי-כללי גבוה לתלמידים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, התרחבו במרבית המקצועות ובמיוחד באנגלית. סער הוסיף, כי משה"ח יפעל לצמצום הפערים באנגלית; "נגבש בקרוב תוכנית, שבמסגרתה תוענק השקעה גבוהה יותר במקצוע זה לבתי"ס בפריפריה ובשכונות חלשות".
סער ציין עוד, כי הוא מייחס את העלייה המתונה בהישגי התלמידים במיצ"ב לשני גורמים עיקריים; הלמידה הסדירה שהתקיימה בכיתות ח' בשנת הלימודים תשס"ט - ללא עיצומים או שביתות של ארגון המורים, ותוספת השעות הפרטניות במסגרת רפורמת אופק חדש, שמהן נהנו רבים מתלמידי כיתות ה'. סער החמיא על העלייה בהישגים במיצ"ב לשרת החינוך הקודמת, יולי תמיר, שכיהנה בתפקיד במרבית שנת תשס"ט. לדבריו; "בניגוד לשרי חינוך אחרים הגישה שלי עניינית. אני לא מבקש להשמיד את כל מה שעשו קודמיי. ההוכחה לכך היא שרפורמת אופק חדש ממשיכה".