יום האישה הבינלאומי – מאבק נשי או גברי?

ב–8.3.2011 חגג העולם 100 שנה לציון יום האישה הבינלאומי. גם בארץ התייחסה התקשורת הכתובה והאלקטרונית לנושא בהרחבה, למרות שאין הוא עוסק באקטואליה הסוערת של אזורנו. מסתבר, שנושא מעמד האישה והמאבק על זכויותיה בחברה האנושית, ממשיך להיות אירוע משמעותי חוצה גבולות ולאום.

מאה שנים עברו מאז צוין לראשונה בניו-יורק יום האישה הבינלאומי. מאז ועד היום נמשך ללא לאות המאבק הנשי לשוויון זכויות החל בתעסוקה, בשכר, בבחירת מקצוע, בקידום מקצועי, בשילוב בין חיי משפחה לקריירה וכלה בייצוג פוליטי הולם במוסדות המרכזיים של המדינה והחברה.

במהלך מאה השנים האחרונות השתנה העולם ללא הכר. נשים הפכו למנהיגות פוליטיות מעוררות השראה במדינות שונות בעולם. נשים תפסו מקום בצמרת התקשורת, הכלכלה, המדע והתרבות. למרות כן, מסתבר כי נשים אלה מייצגות רק מיעוט. מיעוט שהצליח לשבור את "תקרת הזכוכית", בכל מה ששייך להגשמה אישית מלאה. מרבית הנשים בעולם נאבקות עדיין על השגת שוויון זכויות בסיסי בעולם גברי, שאיננו מגלה בהכרח עניין רב בהשגת יעד זה.

נשאלת השאלה  - מדוע? איך יתכן שבתקופה בה עבר העולם מהפכה בכל תחום שאנו יכולים להעלות על דעתנו, בתקופה בה נרשמו הישגים מרקיעי שחקים על הארץ ובחלל, לא הצליחו הנשים לקדם את עצמן באופן גורף לקראת שוויון בין המינים? לא חשוב איזה תחום נבדק, בכולם נאתר עדיין את ההבדלים הגדולים בין המינים, את העדיפות הגברית על הנשית. גם ההתפתחות וההתרחבות של התרופות והסעד המשפטי לנשים ברמה הציבורית והממסדית לא הצליחו להביא את הנשים לתוצאות המיוחלות. כאמור, שינוי מורגש. אבל הוא איטי.

היכן צריך להתחיל השינוי? לדעתי, השינוי במעמד האישה צריך להתחיל ב"ראש". לא רק של הנשים. אלא לא פחות מכך של הגברים. במשך שנים מנוהל המאבק על מעמד האישה בעיקרו מנקודת מבט נשית תוך הזנחה ואולי אף התעלמות מנקודת המבט הגברית. נראה לי שכדי להצליח, הכרחי לרתום למאבק את נקודת המבט הגברית. שינוי תודעתי אצל הגברים הוא מחויב המציאות. אי אפשר לצפות לשינוי משמעותי בלי להתייחס אליהם.

השילוב בין קריירה וחיי משפחה הוא נושא שמעסיק נשים רבות. החלטות רבות של נשים מושפעות מן היכולת לשלב בין השניים. מסתבר שיצירת תנאים שמקלים על יציאת נשים לעבודה, העדפה מתקנת ושריון תפקידים במוקדי כוח לנשים משפיעים רק באופן חלקי על קידום נשים בחברה ועל התמודדות עם תפיסה סטריאוטיפית של מקצועות "גבריים" ו"נשיים". לצורך שינוי יסודי יש לרתום את הגברים לנושא. גברים צריכים להבין שקידום מעמד האישה הוא אינטרס אישי וחברתי של כל אחד מהם: אישה שמממשת את עצמה היא בת זוג, אם לילדים וחברה אחרת לחיים; אישה שמתקדמת בהיררכיה מקצועית תורמת לרווחה הכלכלית של המשפחה ולעליה בסטאטוס החברתי שלה. זה מחייב את הגברים לתפיסה שונה של חלוקת התפקידים במשפחה ולוויתור על מעמד עדיף מלכתחילה המבוסס על הגדרה מגדרית. בעקבות כך, צפוי גם רווח לא מתוכנן, שנוגע להיווצרות קשר עמוק יותר בין אבות לצאצאיהם.

שינוי ב"ראש" חייב להתחיל במערכת החינוך. מהשלבים של גן הילדים ועד סיום החטיבה העליונה. למערכת החינוך תפקיד מרכזי בעיצוב התודעה החברתית השוויונית של האדם הצעיר. עיצוב תודעה זה, ישתלב בשינויים שיעבור בית הספר  של המאה ה-21. בית הספר של העשור הבא יקדיש יותר זמן לדעתי, לפיתוח אישיות הלומד במטרה להמשיך ולהיות רלוונטי לגביו. בית הספר יתרום לשינוי התודעתי שחייב לבוא "מלמטה" על ידי עיצוב תפיסות ועמדות שוויוניות, על ידי ניפוץ תדמיות וסטריאוטיפים שעבר זמנם אצל התלמידים, בנים ובנות כאחד. חינוך לגישה ליברלית, פתוחה ושוויונית  ביחס של גברים לנשים הוא חלק מן העניין. זו תהיה השלמה נכונה ונדרשת למעשה החקיקה וההגנות המשפטיות שנקבע "מלמעלה" על ידי הממסד החברתי.

בית הספר ימשיך להיות גורם משמעותי בקידום נשים בחברה, גם מעצם היותו המוסד המרכזי להרכשת ההשכלה. השכלה תמשיך להיות מנוף משמעותי לשינוי חברתי. השכלה תאפשר לנשים להשתלב במקצועות גבוהים יותר, על כל המשתמע בכך. בית הספר חייב לראות בדרבון התלמידים להשקעה בלימודים יעד מרכזי לקידומם החברתי. רכישת השכלה היא אחד הכלים היעילים ביותר במאבק לקידום נשים. יש לעודד בנות ללמוד מקצועות ריאליים וטכנולוגים ברמה גבוהה, יש לנפץ את הסטיגמה שנשים אינן מוכשרות ללימודים אלה. צריך לעודד אותן להשקיע מאמצים וליצור מסגרות מסייעות לימודית וכלכלית (מענקים,מלגות) שיתמכו בהן לאורך כל הדרך.

מדיניות משרד החינוך לשוויון מגדרי נקבעה בתקנות מחייבות, שמטרתן להפוך את השוויון   המגדרי לחלק מאורח החיים והחשיבה במערכת החינוך. במשרד הוקמה לפני שנים היחידה לשוויון בין המינים. היחידה דואגת להטמיע את רעיון השוויון המגדרי מן ההיבט הלימודי ומן ההיבט החינוכי. היא מציעה תוכניות מיוחדות בנושא, מטפחת גישות שוויוניות בחיי היומיום בבית הספר, מציעה התנסויות אקטואליות ומתוכננות. כדי להניע תהליך משמעותי בנושא, צריך לשלב אותן במסגרת המחייבת של לימוד כישורי חיים ולבדוק שינוי עמדות באותה תדירות בה בודקים אקלים בית ספרי והישגים לימודיים.

לסיכום, לבית הספר מקום מרכזי במאבק לשוויון מגדרי. מערכת חינוך שתתן דעתה על עיצוב אישיות פתוחה וליברלית של תלמידיה, של בנים ושל בנות כאחד, תתרום תרומה חשובה לקידום מעמד האישה ולביסוסה של חברה חזקה יותר.

אני מאמינה כי כמו כל תהליך חברתי, זה ייקח זמן, אולם התוצאות בוא יבואו.