החינוך הסביבתי במערכת החינוך עדיין בחיתוליו

 בשנתיים האחרונות גדל מאוד מספר בתיה"ס בארץ העוסקים בחינוך סביבתי. כך עולה ממסמך שחיבר מרכז המחקר של הכנסת, עבור ישיבת ועדת החינוך של הכנסת, בשבוע שעבר. מסתבר, כי החינוך הסביבתי תופס כיום חלק מרכזי מהחינוך לערכים ומעורבות בקהילה בבתי"ס בכל המגזרים. הפופולאריות של החינוך הסביבתי נובעת לא מעט מהעובדה שערך שמירת הסביבה עומד כיום בראש סדר היום העולמי, ואין עליו מחלוקות אידיאולוגיות או פוליטיות.

במסמך מצוין, כי התקציב שמקצה המשרד להגנת הסביבה לחינוך סביבתי גדול ב-2010 פי שישה מהתקציב שהוקצה למטרה זו בשנת 2009. התקציב עומד על כ-32 מיליון ש"ח. תקציב החינוך הסביבתי של המשרד מועבר לרשויות המקומיות, משה"ח וארגונים שונים.

עם זאת, החינוך הסביבתי במרבית בתיה"ס משולב בתחומי דעת שונים ואינו נלמד כמקצוע עצמאי, בניגוד להמלצות החוזרות ונשנות של ועדת החינוך של הכנסת. כמו כן לא חוברה עדיין תוכנית לימודים מובנית בחינוך סביבתי לכל שלבי החינוך. לדברי סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, יורם הורביץ, הקושי המרכזי בהטמעת תוכניות לימודים בחינוך סביבתי בבתיה"ס נובע מהמחסור בשעות לימוד. לדבריו, עומס הנושאים המוטל על מערכת החינוך מקשה על הקצאת שעות לחינוך הסביבתי, במיוחד כל עוד תחום זה משולב במקצועות הלימוד השונים, ולא הוכרז כמקצוע נפרד. ועדת החינוך של הכנסת קראה בישיבה למשה"ח להקצות ללימודי החינוך הסביבתי שעת לימוד שבועית אחת לפחות בחינוך היסודי, ושעה נוספת בחינוך העל יסודי.

250 בתי"ס הוסמכו כירוקים

על פי המסמך, אחד מתחומי החינוך הסביבתי, שהתבסס מאוד בשנתיים האחרונות במערכת החינוך, הוא הסמכת בתי"ס כ"בתי"ס ירוקים", המקיימים מיזמים מגוונים למען שמירת הסביבה. עד כה הוסמכו כ-250 בתי"ס כירוקים על ידי המשרד להגנת הסביבה. כ-300 בתי"ס נוספים נמצאים בימים אלו בתהליך ההסמכה. לשם השוואה, לפני כשלוש שנים עמד מספר בתיה"ס הירוקים על כ-50 בלבד. בי"ס המוסמך כירוק מקבל מהמשרד להגנת הסביבה תמיכה בסך 10,000 ש"ח. כמו כן הוסמכו עד כה כ-350 גני ילדים כ"גנים ירוקים". גני הילדים עדיין לא מקבלים תמיכה תקציבית, אולם בכוונת המשרד להגנת הסביבה להקצות למטרה זו תקציב בעתיד הקרוב.

עוד מצוין במסמך, כי בשנת הלימודים הבאה תופעל ב-200 בתי"ס וב-100 גני ילדים תוכנית משותפת למשה"ח ולמשרד להגנת הסביבה, בנושא "סביבה וקיימות". במסגרת התוכנית ישתתפו צוותי בתיה"ס בהשתלמות בת 40 שעות, שבמהלכה ילמדו את עקרונות הקיימות והחינוך הסביבתי. את הפעלת התוכנית בבתיה"ס ילוו מנחים מטעם תוכנית "הרשת הירוקה" של קרן קרב או מהחברה להגנת הטבע. משה"ח מתכנן ליישם את התוכנית במהלך חמש השנים הבאות בכל בתיה"ס היסודיים ובחלק מחטיבות הביניים.

יש לציין, כי הנתונים על התוכנית החדשה לא הרשימו את ועדת החינוך של הכנסת. לדברי יו"ר הוועדה, חבר הכנסת זבולון אורלב, החינוך הסביבתי במערכת החינוך הוא עדיין "טיפה בים". לדבריו, קצב ההשחתה של מקורות המים ואתרי הטבע מהיר בהרבה מהניסיונות של משה"ח והמשרד להגנת הסביבה להטמיע תוכניות סביבתיות ב-100 גני ילדים, מבין כ-10,000 הגנים במערכת החינוך. "מי שמתחיל ב-100 גנים לא יגיע ל10,000 גנים תוך חמש שנים", טען חבר הכנסת אורלב.

בגרות במדעי הסביבה ב-150 תיכונים

על פי המסמך, העיסוק בחינוך סביבתי בתיכונים מתמקד בעיקר בלימודי מדעי הסביבה לבגרות. לדברי המפמ"רית למדעי הסביבה, ד"ר אירית שדה, תוכנית הלימודים לבגרות במדעי הסביבה נלמדת כיום בכ-150 תיכונים ברמות 3 ו-5 יחידות לימוד. בשנת תשס"ט ניגשו לבחינות הבגרות במקצוע זה 8,500 תלמידים בכיתות י"א ו-י"ב. לדברי ד"ר שדה, מספר בתיה"ס והתלמידים הלומדים מדעי הסביבה לבגרות צפוי לגדול עוד בשנת הלימודים הבאה.

המפמ"רית למדעי הסביבה ממליצה, כי משה"ח יקים ועדה מקצועית שתבדוק את גבולות המקצוע חינוך סביבתי ואת הקשר בינו לבין מקצועות אחרים, כמו מקצועות המדעים. לדבריה, על הוועדה יהיה לבחון האם החינוך הסביבתי צריך להיות מקצוע לימוד העומד בפני עצמו, או שיש לשלבו בכל מקצועות הלימוד ולהטמיעו כחלק מאורח החיים הבית ספרי. ד"ר שדה גם סבורה, כי יש למנות רכז חינוך סביבתי בכל בי"ס. לדבריה, כל עוד אין "יד מכוונת" בבתיה"ס, יהיה קשה להטמיע את החינוך הסביבתי.

כמו כן ממליצה ד"ר שדה לשלב את החינוך הסביבתי בהכשרת המורים במכללות להוראה ובאוניברסיטאות, בכל מסלולי ההתמקצעות.